ח"כ
אורי מקלב, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת,
שבראיון שפרסמנו מסכם את דיוני מושב הקיץ של הוועדה, לא מסתיר את שביעות רצונו מפעילותה. כהרגלו, הוא עושה זאת במלוא הצניעות האופיינית לו ולא אופיינית בכלל לפוליטיקאים, בוודאי שלא בכנסת הנוכחית.
בתקופת כהונתו של ח"כ מקלב שודרג מעמדה של הוועדה באופן בולט בהיררכיה של הוועדות הנחשבות בכנסת. מוועדה שעסקה בעיקר בנושאים תיאורטיים, היא הפכה להיות ועדה "עם שיניים", שעוסקת בהצעות חוק, נוגעת בנושאים הבוערים ביותר שעומדים על סדר היום של העולם הטכנולוגי ובכלל - וגם משפיעה. יותר מכל, היא הפכה להיות הלובי של ענף ה-IT וענף ההיי-טק בכלל.
ח"כ מקלב מייחס את השיפור במעמדה של הוועדה לא רק להתמדה ולרצינות של הדיונים שנערכים בה, אלא גם למגמה עולמית כללית. מעמדן של ועדות מדע וטכנולוגיה במדינות רבות, הוא אמר בראיון, שודרג מאוד, ויש מדינות שבהן מעמדן בכיר יותר אפילו מזה של הוועדות שעוסקות בחוץ וביטחון. לא פחות ולא יותר.
אצלנו, כמובן, זה לא יקרה בקרוב, אבל אין ספק שדיוני הוועדה משקפים את הקריטיות של הטכנולוגיה ומעורבותה בכל תחומי החיים.
במה עסקו דיוני הוועדה במושב האחרון? תחומי הפעילות של ועדת המדע, על-פי המנדט שניתן לה על-ידי הכנסת, הם עיסוק בטכנולוגיות מתקדמות, מחקר ופיתוח סביבתי, מחקר מדעי ומדענים ראשיים. הצצה ברשימת הנושאים שהוועדה דנה בהם בין החודשים אוקטובר 2016 לסוף יולי 2017 מראה שחלק לא מבוטל מתוך 84 הדיונים שהיא קיימה בתקופה זו עסק בנושאים הקשורים לסדר היום של ענף ההיי-טק בישראל, במובן הרחב ביותר שלו. מבחינה זו הפכה הוועדה, כאמור, להיות הלובי הפעיל, הישיר ואולי היחיד שיש לענף ההיי-טק, ובמיוחד לענף ה-IT.
הנושא הבולט ביותר, שהוועדה עסקה בו ביסודיות רבה, ולדברי מקלב תמשיך לעסוק בו, הוא המעקב אחרי יישום מדיניות ממשל זמין במשרדי הממשלה ובגופים הסמוכים לה. בנושא זה נערכו מספר דיונים, שעסקו בשני היבטים בתחום זה: הצעה לסדר היום של ח"כ
מיקי לוי, שדרש לדון בהערות של
מבקר המדינה על ממשל זמין וישראל דיגיטלית, והצעת חוק של מספר ח"כים, בהובלת
דוד ביטן, שמחייבת את משרדי הממשלה לפרסם את המיילים של הפקידים שמטפלים בעניינם של אזרחים, כדי שיהיה קשר ישיר והממשל יהיה זמין באמת - ולא על הנייר.
במהלך המושב האחרון של הכנסת, מושב הקיץ, עסקה הוועדה בנושאים נוספים הקשורים בטכנולוגיה בשירות התושבים, בהם ערים חכמות, מערכת הבריאות והנגשת השירותים. בכל הדיונים האלה השתתפו נציגי הגופים הציבוריים ומנהלי חברות טכנולוגיות, שבאו לדיון לצד נציגי משרדי ממשלה ורשויות שזומנו לוועדה. בדיונים מסוימים לא היה מקום לכל המשתתפים באולם הוועדה הגדול יחסית. כך הם הפכו למקום לנטוורקינג.
חלק חשוב מהדיונים עסק במשרד המדע והטכנולוגיה, שהוועדה באופן טבעי היא המפקחת עליה. בנושא זה, מקלב ציין את שיתוף הפעולה עם השר
אופיר אקוניס ומשרדו - מה שלא מונע ממנו למתוח ביקורת כשצריך.
אגב ביקורת, מקלב, כבר מהיום הראשון לדיונים, הבהיר שעל אף שמפלגתו חברה בקואליציה, הוא לא יהסס להכות בממשלה, בשרים ונציגיה בדיונים השונים.
המאבק בשיימינג משקל מרכזי בדיוני הוועדה ניתן לשיימינג ולרשתות החברתיות. נערכו שם כמה דיונים סוערים בהשתתפות נציגי
פייסבוק (Facebook) וח"כים, כולל השרים
גלעד ארדן ו
איילת שקד, שמנהלים מאבק גלוי נגד הרשת החברתית בטענה שהיא לא עושה מספיק למניעת ההסתה ופועלים לחקיקת חוק בעניין. מנגד, יש בוועדה נציגים נאמנים של ארגוני זכויות אזרח וחברות טכנולוגיות שמתנגדים לכל מעורבות חקיקה ממשלתית ברשתות חברתיות, ובאינטרנט בכלל.
הוועדה עסקה לא מעט גם בנושא הבוער של הענף - המחסור בכוח אדם, בנושא הסייבר והשלכותיו על המשק הישראלי ובסיפור הבלתי נגמר של המאגר הביומטרי, בשיתוף עם ועדות משנה של הכנסת.
ח"כ מקלב רואה את העובדה שוועדת הכנסת מעבירה הצעות חוק לדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה הישג חשוב ביותר. זה לא מובן מאליו. לא פעם יש נושאים שחופפים בין ועדות שונות וכל יו"ר ועדה כמובן מנסה לנכס לעצמו כמה שיותר פעילות. שדרוג המעמד משפיע גם בנוכחות היותר גבוהה של חברי הוועדה, בהם
דוד ביטן, דב חנין, יעל כהן פארן, אורלי לוי-אבקסיס ויפעת שאשא-ביטון.
השורה התחתונה: התחושה היא שראשי הענף ומנהליו לא הפנימו מספיק שוועדת המדע והטכנולוגיה היא ה-מקום בשבילם בכנסת ובכלל בקרב מקבלי ההחלטות. בעבודת מטה מסודרת יותר, עם נוכחות גבוהה בדיונים, הם יכולים לרתום את היו"ר ואת חברי הוועדה לפעילות ולהתמודדות שלהם בכל מה שקשור לרגולציה, ממשלה ונושאי תשתית לאומיים. חומר למחשבה.
