גילוי נאות, יש לי קרבת משפחה רחוקה לפרופ' ולמשורר מירון איזקסון, אך לא קרבת המשפחה הניעה אותי לצאת חוצץ נגד כל מי שביקש להדביק תווית של גזען לסבא רבא של מירון, ד"ר אהרון מאיר מזי"א, איש רב פעלים ורב עיסוקים - רב מוסמך ומטפח הלשון העברית, פרדסן ורופא בעיר פתח תקוה בראשית המאה העשרים.
חלפו למעלה משמונים שנה מאז נפטר ד"ר אהרון מאיר מזי"א. חבל מאוד שאחרי עשרות שנים שהוא אינו אתנו ישנם כאלו שמצאו לנכון להדביק לו את התווית של "גזען".
מצער, שמשפט אחד במאמרו של המשורר מירון איזקסון, לפיו סבא רבא שלו, ד"ר אהרון מאיר מזי"א, ביקש מבנו, סבו של מירון, להינשא רק ליהודייה. המשפט הזה התפרש בקרב הרבה אנשי רוח בארצנו כביטוי של גזענות, ואף נתנו לכך ביטוי נחרץ במאמרים ובהתנצחויות מבישות בכלי התקשורת.
חשוב לשים לב לתקופה, בה חי אהרון מאיר מזי"א, שנולד ברוסיה הלבנה. הוא נולד באמצע המאה ה-19 וגדל בתקופה שרחפה סכנת הכחדה קיומית על העם היהודי. נסתפק רק בדוגמאות של פרעות 1881-2 ואחריהן פרעות 1903, בהן השמש זרחה יום יום, השיטה פרחה כהרגלה והשוחט שחט כהרגלו. אל מול סכנה קיומית לעתיד, היה זה טבעי שיבקש מבנו להינשא לבת עמו.
קשה להבין כיצד נקשרה תווית הגזענות לעברו של ד"ר מזי"א, שהיה עד לנגד עיניו לשלל תופעות המאיימות על קיומו של העם היהודי. מתוך אותו כאב ודאגה וגם מתוך ציווי דת לה הוא נאמן ביקש מבנו להינשא ליהודייה. אינני מבין מה לגזענות ולבקשת סבא רבא של מירון לסבא שלו.
מצער, שכל מי שהקליד בשנת 2017 בחדר עבודה שלו את הביטוי "ד"ר מזי"א היה גזען" ניתק עצמו מהמציאות בה חי אהרון מאיר מזי"א.
נקודת מוצא ליברלית של המאה ה-21 אינה יכולה להתעלם ממה שחש נשוא הכתבה בשלהי המאה ה-19 ובמחצית הראשונה של המאה העשרים. שנות חייו של הרב והד"ר אהרון מאיר מזי"א היו שנות חיים אל מול גרזן ההכחדה של העם היהודי בסוף המאה ה-19 והמחצית הראשונה של המאה ה-20.
על-ידי ד"ר אהרון מאיר מזי"א בשלהי המאה ה-19 וראשית המאה ה-20. יתרה מזאת, דווקא אנחנו כאנשים ליברלים חייבים לכבד תחושות של אנשים דתיים.
