א. שמחה בפה 25 שקל עולה צנצנת של ריבת תפוחי-עץ במרטיני של בית יצחק, והיא תענוג צרוף. הריבה אינה מעורבבת היטב, ורצועות תפוחים צפות בה, לשמחתם של הגרגרנים.
זו הריבה הרביעית מתוצרת החברה, ואני ממתין כבר לריבה הנוספת, שהם יוציאו, בע"ה, בקרוב.
ב. טרטורים אחד הסרטים המרשימים ביותר על מלחמת ויטנאם נקרא בארצנו,
מטאל ז'אקטס (Full Metal Jackets, 1987), שיצר סטנלי קובריק לפי ספר של גוסטאב האספורד. החלק הראשון של הסרט עוסק בחוסר האנושיות של הכשרת הטירונים במארינס, ומסתיים, כמיטב דרכו של קובריק, באלימות רבתי.
בארבעת העשורים האחרונים, בעידן ביטול גיוס החובה, עשו הנחתים האמריקניים הרבה לעקור כל סממן של טרטור ושל התעמרות בטירונים, ולמרות זאת, מדי פעם פורצות פרשיות, כמו התאבדות טירון מוסלמי, או טרטורים שיטתיים. כדי לשרש זאת, החליטה מפקדת חיל הנחתים להעמיד לדין את כל המעורבים.
משפטו של סטאף-סרג'נט אנטוניו בֶּרק, שהדריך טירונים בבסיס הטירונים של חיל הנחתים באי פאריס בקרוליינה הדרומית, הסתיים בנזיפה ובהורדה בדרגה, לאחר שבית-דין של הנחתים, שהתכנס בבסיס קוואנטיקו בווירג'יניה, הרשיעו בהתנהגות שאינה הולמת ביחס לטירוניו.
ברק חיטט בדף פייסבוק של טירון, וביקש ממנו, שישכנע את אחותו לצאת עמו. ברק הורשע בחיוב טירון לבצע את שיעורי-הבית, שהוטלו על המדריך, הפר הרבה תקנות, שמחייבות את מדריכי הטירונים, ודיווח שקר למפקדיו. חבר מושבעים זיכה את המש"ק מהתעללות אכזרית בטירוניו, ומנע בכך את שליחתו למאסר.
עוד שני מדריכי טירונים, מש"קים, ומג"ד טירונים, לוטננט-קולונל, יעמדו לדין בפרשת ההתעללות בטירוני נחתים באי פאריס. משפטיהם יחלו בקרוב בבתי-דין, שיתכנסו בבסיס לג'ון בקרוליינה הצפונית.
ג. הלכו הצ'יפסים לבלרי
האיחוד האירופי ממשיכים להשתולל. כעת עלה זעמם על הצ'יפסים, שמכינים הבלגים להנאתם מתפוחי-אדמה, שמטוגנים פעמיים, והם הנפיקו הוראה להפסיק זאת.כך מדווח הבטאון
מבזק ירקות, שהוציא ארגון מגדלי ירקות ביולי 2017.
המאכל הלאומי של הבלגים הנו צ'יפס תפוחי-אדמה, שמטוגנים פעמיים בשומן בעלי-חיים, כדי לשמור על פריכותם ועל רכותם. הנציבות האירופית המליצה באחרונה לחלוט את התפוד קודם לטיגונו, כדי למנוע היווצרות אקרילאמיד, תרכובת מסוכנת, שנוצרת בטיגון/חימום בחום של יותר מ-120 מעלות צלסיוס.
הבלגים נדהמו, וביקשו מהנציבות האירופית לשקול מחדש את ההוראה, כדי לא לפגוע בטעמו של הצ'יפס שלהם, כדי שלא תיהרס מסורת ותיקה של התרבות הבלגית.
ד. מצפצפים להשתוללות רוכבי האופניים החשמליים ודומיהם (קורקינטים והובר-בורדים) אין קץ. עשרות נפצעים מדי שבוע על-ידי רוכבים פרועים באין פיקוח. לכאורה, יהיה פיקוח מחודש ספטמבר (רק בתל אביב?), אך איך ייעשה הדבר אם אין רישוי של כלי-הרכב הללו.
יתר על כן, החוק קובע, שיכולים לרכוב רק מגיל ארבע-עשרה, והציבור הישראלי מצפצף על זה בגדול. תחקיר של
ישראל היום גילה, כי מוכרי הובר-בורד יספקו את מרכולתם לכל מי שמוכן לשלם - למרות שהחוק מחייבם לבדוק, שהקונה מעל גיל שש-עשרה, והמוכר חייב להדריכו לפני המכירה.
כמעט מדי יום אני נתקל בילדים קטנים תרתי משמע, שמסתובבים על אופניהם החשמליים בכבישים ועל מדרכות, ומסכנים את העוברים והשבים ואת עצמם ברכיבתם הפרועה. ואיני היחיד שמתלונן על זה. החוק מחייב רוכבי אופניים חשמליים ודומיהם לחבוש קסדה, אך רובם, גילתה עמותת אור ירוק, מצפצפים על החוק.
מה יקרה לנפגעי האופניים החשמליים? לפני כמה שנים פסק בית משפט מחוזי, שאינם כלי-רכב; ולפיכך אינם קרבנותיהם אינם מבוטחים על-ידי קרנית. בשבוע שעבר פסק בית משפט שלום אחרת, אך הסוגיה לגמרי אינה מוסדרת. כלומר, כרגע צריך הנפגע למצוא את הפוגע (לרוב, קטין), ולתובעו אישית.
