מכירים את הסיפור הנפלא על השולטן שאהב והעריץ את אשתו כאלה שירדה למיטתו מהשמים? כשהיא מתה נשבע השולטן האדיר להנציח את זכרה לעולמי-עולמים והחליט שהאומה תבנה לה מסגד-קבר שמתוכו תעופף נשמתה על סוס אביר לשמים בכל לילה. זה היה מבנה מפואר שהשולטן השקיע את כל אונו, כשרונו והונו (של מדינתו, עמו, אומתו וכיבושיו) בהקמתו. העקרונות הנשגבים שהנחו את השליט הנאור בכל מעשיו המפוארים והאציליים היו, אהבת בריות סוחפת, חלוקת משאבים נאותה (בין קומות המבנה), זכויות הפרט והחידקל לכל, חסד, רחמים, נדיבות, חמלה, עזרה-הדדית, רחיצה בניקיון כפים, יושר ללא מיצרים, רדיפת אמת וצדק בשילוב שאיפה לשלום-אמת בעזרת האל והצבא המנצח. גם טוהר הנשק וניקיונו מכל שמץ חלודה לא העלו חרס.
בביתו, בחדר השינה, המתין ארונה המגופר של הרעיה האהובה (היהלום שבכתר) לרגע המעבר אל הנצח. הארמון – הוא הגשר - היה מרהיב ובני אדם הצטברו סביבו כזבובים, או יתושים, וראו בהשתאות, תימהון ופליאה כיצד נוצר פלא מדהים מאבן וטיט המשולבים ברוח אנוש. לבסוף הגיע הרגע המכריע וטקס כלולותיה של המלכה עם הנצח הוחג בכל רחבי המדינה. העולם כולו שלח שגרירים שהקיפו את הארון המוסע ברוב הדר אל בית הנצח באולמו העצום של המסגד. יופי נשגב השתפך ונהר על פני הצופים שהיו גם נתיני הממלכה, עבדי השולטן וצאן מרעיתו. המולך הנפעם סילק את כל העולם בתנועת יד חדה ונותר מול האמת: מה בעצם עושה פה התיבה הזאת? תהה, ומיד ציווה לסלק את המכשול הפוגם ביופי הזולג כדמעות מן הקירות סביב.
סליחה. לא מדובר בסולטן מוסלמי ולא במסגד. מדובר באגדת עם האופפת את המבנה המפואר שהקים אחד מקיסרי האימפריה המוגולית לזכר אשתו. וראוי לציין שעם סיום הבנייה וחנוכת הבית כרת הקיסר את זרועותיו של האדריכל-בנאי כדי שלא יבנה עוד היכלות כי האידיאליזם מסתיים פה לחלוטין.
אידיאליזם הוא הנשק המסוכן ביותר שבו משתמש האדם כדי לרצוח את אויביו ו/או לאלף אותם לצרכיו כצאן במרעה ו/או בדיר. האם האדריכל קארל מארקס שיער בנפשו איזה בניין מפואר יקימו לנין, טרוצקי וסטאלין לאחר שכרתו את ידיו? קומוניזם נחשב, גם באמריקה, אידיאליזם טהור ללא סיגים, ללא עופרת מרעילה, ללא אבק (שריפה), ללא חלודה. נטו אהבת-אדם מרעיף האידיאליזם על באי ביתו בכל רחבי העולם. מי שמתקומם ומנסה לומר שאולי חסר פה משהו והטעם הוא טעם דם – לוקה מיד בנפשו ומאושפז לנצח באחד הגולאגים הרוחניים המפוזרים על פני המדינות.
טרור והרג במה הדברים אמורים? למשל, וזה לקוח מהשרוול המזדמן באקראי, תגובתו של ראש דסק חדשות-חוץ בערוץ 2 שכתב ו/או צייץ: נער בן 17 איים בסכין על לוחמי מג״ב. הם ירו בו למוות. לוחם מג״ב נפצע. מנתז-ירי לעבר הנער שמת! צה״ל יהרוס את בית המשפחה...#אמאהיאאמאהיאאמא
כלומר, כשמדובר באידיאליזם הנוקב את ההר - הנער יהיה תמיד בן 17 ובנוסף יהיה תמיד מלאך עם טיפת חלב אם על השפתיים והוא מובל לטבח בידיהם של לוחמי צה"ל...
עוד משל, בבקשה: ביום שישי שמעתי 'כאן' את רן אידיאליסט מסביר בטלוויזיה כי אך ורק חלוקה צודקת מחדש של הרכוש בעולם כולו תציל אותנו ממחאת העשוקים, החלכאים והנדרסים שמצאה לה ביטוי די-הוגן בטרור והרג על-ידי דריסה ברחובות השוקקים והסואנים של אירופה. הסברו פשוט בתכלית. העולם המערבי עשק וגזל את שארית העולם במשך יותר מ-200 שנה ולכן זו התגובה הצפויה והיא לא תיפסק עד שתבוטל העוולה וישולמו פיצויים נאותים לכל האנושות העלובה שנעלבה. האם אין זו הסתה של עמים רבים באמריקה הדרומית, למשל, למרוד, להתסיס, לטרטר ולהפעיל גם הם טרור באירופה? ומה עם אפריקה הנעשקת ונאנסת גם היום? דווקא אצל הערבים והפרסים המצב הגלובלי טוב בהרבה – יש להם עושר המבעבע מהקרקע ונשאלת השאלה מה הם עושים בו בנוסף למימון טרור מוסלמי וערבי? האם ההינדואיזם גם הוא שואף להקים ח'ליפות עולמיות באירופה כתוצאה ישירה מעושק מאתים השנים החמוצות?
אידיאליזם טהור ורוחני המיט על העולם אסונות כבדים. אהבתו הנאצלת של ישו הפכה למסע הרג בהובלת הכנסייה ועושי דברה. תנועת ההתנגדות המוסלמית-ערבית, אם הייתה כזו, נוצלה על-ידי יצרני/סוחרי-הסמים של אמריקה הדרומית כדי לזרוע כאוס במערכות השלטון הדמוקרטיות שרדפו אותם. גם ארגוני הצללים של מוסקבה, צ'אושסקו וגרמניה המזרחית השתתפו בשמחה הבינלאומית בשם האידיאליזם הפורח והעתיד הזוהר של בני-התמותה. בזכות המפעלים האלה ותמיכתם המשלהבת - הפכה המלה שלום למילה נרדפת, עגמומית ומבהילה.
יהודים לא יחליפו אותנו הנה הם השתלטו על רחבת הכותל ועל השיח הציבורי. בכל מקום אתה שומע את הסיסמה שלהם: 'בעזרת השם'. עכשיו הם משתלטים גם על בתי הספר ושר החינוך של כולנו מעלים עין. את השבת הם הפכו לאבן נגף והעגלה המלאה שלהם התהפכה דווקא ברחוב שלנו והכל נשפך החוצה וממשיך להתגלגל ולעצור את התנועה. בכל קרן רחוב צצים בתי-כנסת כפטריות וחזנים יוצאים החוצה לרחוב לצוד נערים למניין. בני-הנוער שלנו, במקום לצאת להודו כדי לעשן בהנאה פטריות, מוצאים עצמם עטופים בטלית על גשר צר מאוד. התימהון גואה ובני-נוער מתוסכלים נאלצים להתחמש בסכינים כשהם צועדים לבתי הספר עם מנת סמים יומית חסויה. בערבים כולם משתכרים מרוב צער וכאב כי אין מוצא. המשטרה מציפה גם את הגנים ומונעת ביטוי נוסף של דקירה בלב. אבל נאמר באומץ ראוי: יהודים לא יחליפו אותנו בתל אביב...
אשת חיל אין מלים בפי לתאר את עומק גדולתה ועוצמתה של האישה שהקימה לתחיה 2 דחלילים ועצבה (גם עצבנה) אותם במו ידיה. הראשון בהם הוא ראש הממשלה הנוכחי שבו דובר נכבדות ועוד ידובר ארוכות. השני קם מאשפתות רק בזכותה – הוא
מני נפתלי ועוד נכונו לו גבורות ונפתולים. יישר כוחה.
