אלדד יניב ו
מני נפתלי עוכבו והארץ (התקשורת) רוחשת וגועשת. עוד דוגמה לצביעות, התחסדות ורשעות של החונטה התקשורתית השלטת כאן. איפה הייתם מתחסדים וצבועים, עת התעללו כוחות הביטחון ב
מתנחלים ותומכיהם?
אפשר להתפלץ, לא פחות! מה שמצליח למנוע התפלצות הוא הניסיון המצטבר, השחיקה והעובדה שהימין הסכין עם ההתעללות עד עתה, אלא שמעתה הסיפור יהא שונה, כך יש לכל הפחות לקוות.
במה דברים אמורים?
שמעתם כולכם על ה"זוועה". המשטרה מתנכלת לשמאל. מדי שבוע מתקיימות הפגנות מול ביתו של היועץ המשפטי ל
ממשלה. עד כמה שהבנתי המטרה היא לסלק את נתניהו. וראה זה פלא, המפגינים חשים שצעדיהם הוצרו וכי מאן דהוא שם מחסום ל"חופש ההפגנה", ל"זכויות האדם" ולשאר תופינים אותם הורגל השמאל שתוותרנה אצלו ובשליטתו.
רשימת מלאי חלקית: שניים מהמארגנים עוכבו לחקירה, בשטח הורגשה נוכחות משטרה, על השניים נאסר לשהות בעיר בה מתקיימת ההפגנה למשך עשרה ימים. מכובד תאמרו? הצחקתם שועל קרבות ותיק כמוני.
אוציא כמה ערמונים מאמתחתי.
בתקופה שקדמה לגירוש ולחורבן בגוש-קטיף ובצפון השומרון היה עבדכם שותף להפגנות רבות. לקמן מקצת ה"הגבלות" (ליתר דיוק ההתעללויות) אותן חוו אז כוחותינו:
אלימות משטרתית בקנה מידה רחב הייתה מורגשת בכל הפגנה - מכות, יס"מ, סוסים, מכת"זיות (מכונות להתזת מים מסריחים) ומה לא. כל אלה היו חלק מהתפאורה ומהאמצעים להלך אימים על ציבור גדול מאוד ולמנוע ממנו זכויות יסוד - למשל, הפגנה.
התעללות בפרטים למכביר: בחור בשם עקיבא מותקף על ציר ז'בוטינסקי ונחיריו נתלשים, ילדה נדרסת על-יד קלגס רכוב על סוס, ילדים ונשים מושלכים מכלי רכב אל שולי הדרך משל היו שק תפוחי אדמה... מין תחביב" כזה של היס"מ ומשמר הגבול - נערים תושבי הגוש שרצו להיכנס לתוך הגוש הנצור חטפו מכות רצח, עניין של יום יום. ביניהם (בין המוכים) קצינים ולוחמים מצטיינים ביחידות מובחרות בצבא...
ביום בו תוכננה ההפגנה בנתיבות (ומשם לכפר מימון) עצרה המשטרה מאות אוטובוסים ברחבי הארץ. האוטובוסים היו עמוסים במפגינים בדרכם לעצרת. השוטרים פשוט עלו לאוטובוסים, החרימו מפתחות, הגבילו ועצרו.
נפרשו מחסומים רבים ברחבי הארץ וכל כישרונות הניווט של מיטב כוחותינו המתנחלים גויסו כדי לעקוף. פעמים רבות בהצלחה אך הרבה פעמים התנופה נעצרה בברוטאליות, באלימות חסרת מעצורים של שוטרים, יס"מ ומג"ב מוסתים על-ידי התקשורת העוינת.
בצעדה מנתיבות לכפר מימון צעדו רבבות. זה לא מנע מהמשטרה והצבא לחסום ולעצור עשרות אלפים, בכללם נשים וילדים רכים, רבים מספור. בני נוער שניסו כוחם דרך השדות סיפרו לאחר מעשה על אלימות קשה מצד כוחות הביטחון כלפיהם (אלה רדפו אחריהם בטרקטורונים והפליאו בהם מכות, גז פלפל ועוד...)
שמעתי ברדיו על מתנחלים המתפרעים בהר חומה. התקשרתי לגיסי, תושב המקום ושאלתי לפשר ה"התפרעויות". גיסי הנדהם הגיב בצחוק - "הורידו אותנו מהאוטובוסים ואנו ממתינים לרכבים חלופיים, מכוניות פרטיות אותם הלכו המפגינים להביא על-מנת לסייע". התפרעויות? לא מניה ולא מקצתה.
ועוד רבות החוויות: חבורה מחברי בקשה לקיים ערב ובו לספר על רבין ועל הרצח - מזווית אחרת שאינה עולה בקנה אחד עם הגרסה הרשמית. בהתקרבי למקום (כפר הנוער רזיאל בהרצליה), נדהמתי לראות כוחות גדולים של משטרה החוסמים את הכיכרות סביב, מונעים גישה ברכב ומספרים בדיות לבאים, כאילו האירוע בוטל. בהמשך הגיעו זינזנות לקדם רפואה (מעצרים) למכה (אלימות שלא הייתה). בפועל המשטרה וכוחות הבילוש (שמנו עשרות רבות מאד) מנעו את קיום האירוע המתוכנן. משסרנו לרחבה בקרבת המקום על-מנת לקיים האירוע תחת כיפת השמיים, נכנסו גיבורי המשטרה לפעולה - החרימו ציוד ומחשבים. דוגמה ומופת לחופש הפרט וזכותו להפגין.
ובהזדמנות אחרת - המשפחה האצילית (שליט) קיימה הפגנה מתמשכת באוהל מחאה מול בית ראש הממשלה בירושלים. באין מפריע עלו לרגל עשרות אלפים שטופי מוח וחלשי דעת, ובפועל שוחררו לבסוף אלף רוצחים! עבדכם, עם עוד עשרות בודדות של מפגינים, התייצבנו במקום על-מנת להשמיע את העמדה הנגדית המתנגדת ל"עסקה" ולתשלום ה"מחיר הנקוב" כדרישת האיש האציל נועם (שלימים התבזה קשות בשאיפותיו הפוליטיות...).
נעמדנו מול האוהל של שליט. תוך דקות הגיעו למקום כמה ניידות, שוטרים רבים, יס"מ (איך לא) ובפיהם דרישה שנתפזר. "על מה ולמה" תהינו... לא עזר. בחלק מהמקרים ניאותו השוטרים שנתרחק לעבר הכיכר הסמוכה - רחוק מן העין, מן הלב ומתשומת הלב הציבורית/תקשורתית (בין היתר היו שם הורים שכולים, נפגעי טרור וסתם יהודים שאכפת להם גורל אחיהם העתידים להירצח על-ידי ה"מחיר הנקוב" ששוחרר לבסוף).
ולהזכיר לכם את הפוגרום בעמונה? למעלה ממאה וחמישים פצועים. רובם נערים ונערות מלח הארץ אך בכללם גם אלוף משנה בצה"ל (מוטי יוגב הצדיק שהוכה עד כדי נכות על-ידי הקוזקים עלי סוסים).
ולהזכיר לכם את בעז אלברט שעל לא עוול בכפו הוכה שוק על טייזר לעיני ואזני ילדיו ורעייתו כשזעקות הכאב נשמעות היטב, מוקלטות ומתועדות. ומאות יהודים מתנחלים שהורחקו בצווים מנהלתיים מהגבעות, מבתיהם, מפרנסתם וממשפחותיהם. מאות, חלקם לתקופות ארוכות.
ולא נשכח את הנערים שעונו בפרשת דומה שעוד תידון כאן...
לפיכך, צבועים ומתחסדים, מייללים מקצועיים ומקופחים חדשים, אין זעקותיכם עושות רושם על איש. אם נדייק- בוודאי תמצאו אוזן קשבת אצל חברי החונטה אליה אתם משתייכים. זה אינו עניין של מה בכך. כל התקשורת, כל מערכת המשפט, הבג"ץ (שם שוכן "הצדק"...) - כל אלה יסייעו בעדכם.
אלא שהעם היהודי היושב בציון מקיא אתכם מקרבו, מואס בכם ומתעב את השקר והצביעות המאפיינים אתכם ואת פועלכם.
