1 |
|
|
דרך קשית. השאלה הכספית חשובה אמנם, אבל אין בה כדי לספק מענה על ירידה עקבית בנכונות לשרת בכלל ובקרבי בפרט. שירות קרבי כה ארוך ותובעני אך טבעי שיגרום לשחיקה מתמשכת לא רק בנכונות של המלש"בים עצמם אלא גם במוטיבציה של הוריהם, בעצמם בוגרי שירות חובה ארוך ו 'מתובל' לפעמים במלחמות ומבצעים.
אבל עיקר העומס הנפשי נגרם כתוצאה מהחיכוך האינסופי עם אוכלוסיה אזרחית שרואה עצמה ככבושה, ולא משנה אם מקבלים הגדרה זו או לא. יותר מידי חיילי חובה איכותיים נטחנים שעות במחסומים ובאבט"שים, או במרדפים אחר מבוקשים, בתנאי שירות ירודים כשלנגד עיניהם הולך שדה הקרב העתידי ומשתנה ואיתו הולכת נחיצותם בו ופוחתת. אני מניח שהקנאה בחברים מהסייבר דומה קצת לקנאת העגלונים בנהגים לפני 120 שנה..
גורם נוסף הוא יישור הקו עם שאר המגזרים באוכלוסיה שאינם משרתים כמעט: החרדים והערבים. וכשהחייל הקרבי משתחרר סוף סוף ושב, הופפולי בשלום מהטיול הגדול, הוא מתחיל מסע סיזיפי במעלה ההכשרה שלו כאזרח, סטודנט, בעל משפחה ועובד. שלא לדבר על דירה משלו. כשהוא מתחיל את המכינה הקדם אקדמית עמיתו הערבי, שלא שירת, מתחיל תואר שני ולחרדי שלא התגייס כבר שלושה ילדים.
וקיימת גם התעלמות מהעובדה שהולך ופוחת הדור. הפער בין תנאי השירות במפקדת פלוגה רחוקה מהעין ומהלב, בהתנחלות שכוחת אל, לבין בלפור 1 מעולם לא היה גדול יותר וזועק יותר לשמיים. לא יעזור כלום, דוגמא אישית היא עדיין הרכיב המרכזי בהנעת אנשים, לטוב או לרע. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ישראל עם רם |
|