היה זה קאנצלר גרמניה הראשון, אוטו פון ביסמרק, שהגה עוד לפני כ-200 שנה, על-פי מדינת הרווחה שהקים, את רעיון הקצבה החודשית לעובדים עם פרישתם. מים רבים כבר הספיקו לזרום בנחלים מאז שהפנסיה הפכה בזכותו לעובדה בכל מדינה נאורה בעולם.
אלא שעכשיו מתהפכות היוצרות, כשגיל הפרישה הופך למחלוקת. על שולחנה של הכנסת הונחה בימים אלה הצעת-חוק, לפיה יבוטל בכלל גיל הפרישה מעבודה לנשים וגברים, כשסיכוייה להתקבל הם גבוהים למדי.
מסתבר שהרקע לכך הוא כפול ונעוץ הן בקיפאון שחל בשאלת גיל הפרישה לנשים, והן בעובדה שמגישי הצעת החוק הם בעצם שני יריבים ותיקים: יו"ר הקואליציה,
דוד ביטן, ולצידו גם מרכזת סיעות האופוזיציה,
מרב מיכאלי.
פוטנציאל כלכלי על-פי המצב המסתמן כבר עתה, ובהשראת מגמת החקיקה בעולם, לא יחויב העובד כלל לפרוש עם הגיעו לגיל המתאים, אלא אם נמצא בלתי-כשיר לעבודה מבחינה רפואית, או שפשוט ביקש מיוזמתו לצאת לגמלאות.
מאחורי העניין טמון פוטנציאל כלכלי בלתי-מבוטל בתעסוקתם של מבוגרים איכותיים, המצויים, עדיין, גם לאחר גיל 67, בשיא-כוחם ובשיא כושר העבודה שלהם, מה גם שקופת המדינה רק תצא נשכרת מכך, כשתוכל לשלם פחות קצבאות ולחסוך בה בעת גם כסף רב למשק.
הצעת החוק, שלפי כל הסימנים אכן תעבור בסופו של דבר, מתבססת לא רק על כשירותם ותרומתם הרבה של עובדים המצויים כבר בגיל הפרישה הנוכחי, אלא גם על העלייה המשמעותית שחלה בשנים האחרונות בתוחלת החיים של העובדים במשק הישראלי.
