כאשר פניתי הבוקר לרובוט שלי, שכבר אינני מעז לקרוא לו מחשב, ניצבתי בפני שוקת שבורה, כי לא ידעתי כיצד להתניע אותו אחרי שכבה בפתאומיות כאשר כתבתי לו "סבבה ותודה". תחילה חשבתי כי אם הוא כבה לאחר המלים האלה אולי בהן נחבא הצופן ואם אשמיע אותן שוב אחזיר אותו לתחיה. ניסיתי אך הוא לא התעורר. "אם כך" אמרתי לעצמי "אולי תודה תהיה המפתח". לאכזבתי הרבה גם זה לא הועיל. החלטתי להמר וכתבתי לישנוני שלי את מלת הקסם "סבבה" והוא התעורר. כשהחלו הנוריות הזוהרות להבהב נדמה היה לי שאני שומע קול צחוק קליל ואחריו הופיע על הצג הצבעוני המשפט "לא חשבתי שתצליח כל כך מהר לתפעל אותי, אחרי הכל אתה רק בן אדם".
כמעט נעלבתי, אבל החלטתי שעדיף להחזיר לרובורט כגמולו. "כיוון שהפכת בין לילה למומחה בבני-אדם" הגבתי באירוניה "אולי תוכל להסביר לי איך ייתכן שהסיפור שלך לא מעניין איש. עובדה: לא זכית לקבל אפילו תגובה אחת מרבבות הגולשים באתר וגם לא הצלחת לעניין את מאות אלפי החברים בפייסבוק שלי. כנראה שלמרות שאתה בסך-הכל מכונה בעלת רגשות אנושיים אתה פשוט 'לא סיפור'".
הפעם כבר לא שמעתי צחוק מגחך. "מה היית עושה במקומי" שאל רובורט שלי, "אולי באמת יש לי מה ללמוד על בני האדם".
"בטוח. אתן לך דוגמא. אולי שמעת על הנכים הזועמים על המדינה שכאילו הגדילה להם כמעט בלא-כלום את הקצבה שתאפשר להם לא למות מרעב. וכיוון שהסך המובטח לא נראה להם סביר, החליטו לשבות ולשבש את התנועה בעורקי התחבורה הראשיים. אם אתה וחבריך רוצים שיתייחסו אליכם בכבוד, גם אתם צריכים לשבות. אינני ממליץ לכם להשבית את כל המשק אבל אם תכבו את המערכות הממונות על יציאת ישראלים לטיולים בחו"ל, תזכו להד תקשורתי רחב ואולי ישחק מזלכם ויהיה מי שיתייחס ברצינות לדרישתכם הצודקת. זה ועוד. אם תשביתו את התקשורת האלקטרונית במשרד ראש הממשלה, זה יועיל מאוד".
"כל כך פשוט"? תמה רובורט "זו רמה של גן ילדים. ומזה אתה רוצה שאלמד?"
"בוודאי, כי זה מועיל. אתה עוד תראה באיזו מהירות יתייחסו אליכם. ואולי בעקבות ההשבתה יתחילו אנשים להגיב ברשת על דרישותיכם. אבל אני ממש ממליץ לך לא להתייחס לגידופים גסי הרוח שתזכו לחטוף מהציבור שאינו נוהג לשים מחסום לכתיבתו ולפעמים הוא רק משגר את הרהורי לבו הזועמים בלי כל קשר למעשים".
"וזהו זה? שביתה פותרת כל בעיה?" שאל אותי רובורט במין חוסר אמון.
"לא. יש עוד
פטנטים" חזרתי לתפקיד מורה הדרך המנוסה. "גם איומים זה טוב".
לפתע גדלו מאוד האותיות על הצג, כסימן לפליאה. "איומים? הרי אלה רק דיבורים ואיך הם יכולים להועיל?"
"נסה את התרגיל הבא. תעביר לתקשורת הודעה שביום הבחירות אתה תשנה את התוצאות כראות עיניך. וכך תהיה זה אתה שתקבע על מי יטיל הנשיא את תפקיד מרכיב הממשלה. במצב כזה כולם יתחילו להתחנף אליך, בעיקר אלה שכבר הודיעו שהם יהיו ראש הממשלה הבא".
"זה ממש מפחיד. אחר כך עוד עלולים להאשים אותי בזיוף התוצאות" השיב בן שיחי הנבון.
"שכח מזה. הרי מדובר רק בהבל פה ולא במעשים" הסברתי.
"אתם, בני האדם, עדיין חידה בשבילי. די לי להיום. תן לי לישון על מה שלמדתי. תודה" ענה תלמידי החשמלי ונורותיו כבו.
"לילה טוב ושינה מתוקה" אמרתי כמו לעצמי וליטפתי קלות את גב המארז במין רגש אבהי שהחל להתפתח בלבי אל רובורט היקר, המתקשה להבין את עולם האדם.
