ברוכים הבאים למדינת חלם: לא פעם נחשף הציבור להתנהגויות מופרכות של המדינה היהודית, מן הסוג שממש לא יעלה על הדעת, עד כדי תהייה: כלום זהו אותו "עַם חָכָם וְנָבוֹן" שעליו דיברה תורה?
אכן, כן. על הצד האחד של המטבע נשקפת מעצמה אזורית: מדינת היי-טק, אומת סטארט-אפ, עוצמה צבאית, כלכלית ומדינית. אבל מן הצד שני רואים חלם. יקצר המצע מלהאיר את כל הפינות האפלות של מחזה האבסורד הזה. רק דוגמה: בפיגוע הרצחני בנווה צוף, הוזעק לזירת הרצח מסוק צבאי להצלת חייו של הרוצח. קורבנו היהודיה נאלצה להסתפק באמבולנס. אפילו בחלם זה לא היה קורה.
טירוף המערכות ניכר לאורך ולרוחב. כנופיית שלטון החוק משתלטת מתוך תחושת כוח בלתי מרוסנת על כל תחומי חיינו, מקבלת החלטות חסרות אחריות מבלי שתידרש לתת דין וחשבון לריבון האמיתי, הוא העם, ומבלי לשאת בגרם אחד של אחריות לתוצאות מעלליה. אני ואפסי עוד. אתם באמת רוצים להשפיע? להכתיב? לגיטימי, אבל רק דרך הקלפי. אל תכפו עלינו את עריצות המיעוט.
כנופיית שלטון החוק מפעילה כאן סטנדרטים כפולים ליהודים ולערבים, לאנשי ימין ולאנשי שמאל, והכל מבלי שנבחרה לכך. מדובר באפליה כוחנית והנהגת אג'נדה רדיקלית, הרואה ביהודים פולש זר וחסר זכויות ביו"ש. כך מאיימת כנופיית שלטון החוק לגרש את רוכשיו הלגיטימיים של בית המכפלה מבתיהם; הורסת ללא שום חמלה בתי יהודים המהווים בגופם את השכפ"ץ של עם ישראל - בעמונה, מגרון, בית אל, עופרה, שדה בעז ועוד, ועכשיו 17 בתים בנתיב האבות, ומצד שני מטרפדת כל מהלך לגיטימי לגירוש מסתננים מוסלמים פורעי חוק, שאינם פליטים, ולא רק השתלטו על חייהם של תושבי שכונות דרום ת"א, אלא אף מכנים בעזות מצח נוראה את תושבי ישראל נאצים, מטיחים נאצות בפני תושבי השכונות: "חבל שהיטלר לא גמר אתכם", ו"זו לא ארצכם, תחזרו לאירופה", והופכים את חייהם לגהינום.
לפעמים נדמה שממשלת חלם במדינת חלם מאמצת במתכוון מדיניות חלמאית. כך היא מתעלמת במתכוון מבניה איסלמיסטית פרועה, 'פוליטית', במימון אירופי-אנטישמי, של שכונות חדשות באזורים אסטרטגיים ביו"ש, בנגב ובגליל, אבל הורסת מרפסת שנבנתה ב'שטחים' מחמת אילוצי צפיפות. ליהודים הורסים, ומהשתוללות הערבים מתעלמים. לא חלם?
זכות מינימלית רק בחלם אפשר לכבול את ידי חיילי צה"ל מול הטרור הרצחני (ע"ע אזריה). רק בחלם מתירים לאירגוני שמאל רדיקלי לחדור לתוך צה"ל ולשטוף מוחם של חיילים, להעבירם חינוך מחדש ברוח הקרן החדשה. רק בחלם מממנת הממשלה טיפולים רפואיים בנפגעי ופצועי אויב (עזה, סוריה, פלשתינים) על חשבון מיטות המיועדות לישראלים (השבוע, למשל, התבשרנו ש-53% ממטופלי המחלקה האונקולוגית [לחולי סרטן] לילדים בהדסה עין כרם ב-2016, היו פלשתינים). רק בחלם מוותרים בקלות דעת פושעת שכזו על זכויות היהודים בהר-הבית ואפילו מונעים מהם את הזכות המינימלית להגנתם באמצעות מגנומטרים מפני פורעים. לא חלם?
הלאה: מימון ממלכתי לתיאטרונים וקולנוענים שמפיקים יצירות שיטנה אנטי ישראליות; הדרת מרצים וסטודנטים מהימין באקדמיה שמתקיימת מכספנו, והפיכתה למוקד הסתה אנטי ישראלית ואנטי ציונית, ומה שיותר חמור – לבית אולפנא להכשרת הדור המנהיגותי הבא שיהיה בעל אוריינטציה, מטבע חינוכו האקדמי, הרבה יותר שמאלנית; שימור רוח השמאל גם בתאגיד השידור החדש (למשל ה'פרשן' החד-צדדי הנצחי
משה נגבי, שלעולם לא יוצב מולו, ולו רק לשם האיזון למראית עין, פרשן מן המחנה הנגדי, מפני שכבר אבדה אפילו הבושה) ועוד ועוד. יקצר המצע מלתאר את מדיניות החלמאות של הממשלה הכי ימנית בישראל, כאן ועכשיו.
החלמאות המדהימה האחרונה, שעולה מן הסתם על כולנה, היא הענקת מימון ישראלי נדיב ל'יבוא' אנארכיסטים, אשר מכים את חיילי צה"ל, מחרפים ומגדפים אותם, ומתעדים בקליפים שעולים לאינטרנט, את 'האלימות הישראלית' לטובת מסע הדה-לגיטימציה הבינלאומי נגד המדינה. והכי מדהים: בסופם של ימי התכתשויות, צעקות אימה, מבטי רצח בעיניים כלפי החיילים וצריחות אימה באזניהם, הם מקבלים צ'ופר יוקרתי לא נורמאלי (תרתי משמע): צ'פחות אישיות מידי ראש הממשלה נתניהו בלשכתו, וצילומי סלפי איתו. כדי שה- nice jewish boys וה-nice jewish girls יוכלו להתגאות בפני החברים בחו"ל, על מעלליהם בארץ הקודש: סלפי עם ראש הממשלה וקליפים שצילמו בהתנחלות צומוד. אין גבול לטימטום הישראלי.
קשה להאמין עד שרואים בעיניים. ערוץ 2 תיעד את סיפור המעשה: קבוצות של צעירים וצעירות יהודיים מהתפוצות, בוגרי השומר הצעיר, מגיעים ארצה בסיבסוד המדינה בשיעור דולר 3,000 לאיש, על-מנת להכיר את החיים בארץ. הם מגיעים תחת הכותרת 'אחוות עמים', אבל עד מהרה עוברים אינדוקטריציה והאחווה מתפצלת לשניים: אחווה לאויב הפלשתיני, משטמה כלפי בני עמם, שמארחים ומסבסדים אותם. בפועל הם הופכים כאן לסוכני האויב ממש.
רק יומיים בארץ ועוד אין להם מושג ירוק מה קורה כאן, מי נגד מי, אבל כבר יודעים לדקלם על 'אקיבוש' ולהתיייצב לצד האויב, נגד בני עמם. הם מתנדבים לסייע בהקמתה של התנחלות פלשתינית בלתי חוקית, ושמה 'צומוד' (משמעות השם: היצמדות לקרקע) בדרום הר חברון, והכל בהנחיית פעיל פלשתיני, עמרו מוסא, שמפיק את הצגת האבסורד הזו. וכשמגיעים חיילים לשטח, לפינוי הבנייה הבלתי חוקית, הם מתעמתים ומצלמים, ומזהירים בבוז את חיילי צה"ל: "כל העולם רואה"!
בזוי ושנוא מי יגלה עפר מעיניו של מנהיגם לשעבר יעקב חזן, שקונן על גידולי פרא עבשים שכמותם: "רצינו לגדל אפיקורסים וגידלנו עם-ארצים". מי יגלה עפר מעיניו של מנהיג סוציאליסטי שקדם לו, ברל כצנלסון, שכבר ניבא בחודש מאי 1936 את האווילות הזו של השומר הצעיר'ניקים: "היש עם בעמים, אשר בניו הגיעו לידי סילוף כזה, שכלי ונפשי, שכל מה שעושה עמם (...) הוא בזוי ושנוא; וכל מה שעושה אויב עמם (...) ממלא את לבם רגש הערצה והתמכרות"? באמת אין. שאלו את היהודונים מ'אחוות עמים'. אחווה עם האויב, משטמה כלפי עמם.
ניחא השמאל. זה די אופייני לו. אבל איפה הממלכה? איך זה שהמדינה נוהגת בחלמאות שכזו – מממנת סייעני אלימות פלשתינית ועוד מעניקה להם כבוד מלכים בחברת ראש הממשלה?
מענה סביר לכך סיפק אולי המדען היהודי הנודע אלברט איינשטיין: "רק שני דברים ביקום הם אינסופיים: היקום עצמו והטיפשות". והוא כמובן צדק: אין גבול לחלמאות. חלם זה כאן.
