זה מאוד נחמד לקבל נתונים עטופים בכל טוב, כאשר ראש הממשלה נואם ומעדכן על כך שהאבטלה במדינת ישראל הגיעה השנה לרמה הנמוכה ביותר מזה 40 שנה כדבריו (במדויק 33). כלומר במילים אחרות, כל מה שמספרים לכם בתקשורת שגוי מיסודו והאמת היחידה היא בהישג המפואר שהוביל ראש הממשלה בדמותה של פריחה כלכלית ישראלית.
ובכן, זה כמעט נכון.
כן, ישנה צמיחה כלכלית (3.3% ל-3.7%). נוגע לדירוג המדינה בעיקר בכלכלה העולמית (פחות מתחשב באזרחים). כן, אין ממש בידוד מדיני. גם המזרח הרחוק ואפריקה הם אפיקים כלכליים. וכן, האבטלה ירדה לאחוז הנמוך ביותר (4.3%) מזה 33 שנה. ללא ספק העסקה מורידה את נטל התלות בקצבאות הביטוח הלאומי.
אבל הנתונים הללו מעידים על דבר אחד בלבד/ המדיניות הכלכלית בישראל שמה בראש סדרי העדיפויות את המדינה כאילו הייתה עסק למטרת רווח וחלוקת דיבידנדים ורק לאחר מכן לשhרות הציבור הכללי.
אם מסתכלים על הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מגלים שההכנסה הממוצעת במדינת ישראל הסתכמה נכון לשנת 2016 בכ-9,317 שקל ברוטו, כך שבנטו לאחר כל הניכויים האפשריים נשאר משכר שכזה 7,290 שקל. בחישוב פשוט ובמידה ושני בני זוג שמפרנסים משפחה בת שני ילדים ואילך משתכרים במדויק בשכר הזה, נגיע להכנסה כוללת של 14,580 שקל נטו.
מה זה אומר? זה אומר שמשפחה שכזו ללא הכנסות נוספות מסיימת שנה בגרעון של 17,440 שקל מינוס בחשבון הבנק. למה? גם כאן נכנס חישוב פשוט. על כלל המדדים שחושבו בממוצע ההוקל"ח. זאת רק על-מנת לסגור ללא מינוס בבנק במקרה הטוב, בלי לדבר על חיי רווחה, בלי הוצאות בלתי מתוכננות ותוך כדי התנהלות כספית צנועה.
אז איך משפחה שבה שני בני הזוג משתכרים שכר ממוצע במשק אינם מצליחים לסגור את החודש ונכנסים לגרעון? החישוב הוא פשוט: 16,000 שקל הכנסה דרושה, ממנה נפחית את ההכנסה הממוצעת של שני בני זוג ע"ס 14,580 שקל ונקבל גירעון של 1,420 שקל כל חודש.
זה במידה ומדובר בשכר הממוצע במשק. מה קורה שבוחנים את השכר החציוני? כאן הנתון יותר גרוע ועומד על 6,400 שקל בברוטו, כלומר 5,335 שקל בנטו, מה שאומר שאם חצי מהאנשים במדינת ישראל משתכרים פחות מהשכר החציוני במשק, אולי האבטלה נמוכה אבל המשכורות הן בדיחה ממש לא מצחיקה.