הפתגם הידוע מצהיר שאין טעם לסגור את דלת האורווה לאחר שהסוסים ברחו. עכשיו הזמן לסגור את דלת האורווה בה סוסים עדיין נמצאים. הכוונה שלי היא שיש לתקוף עכשיו את מתקני הגרעין של אירן וכך להשיג שתי מטרות; חיסול היכולת של אירן להשיג נשק גרעיני, והרתעה של
קוריאה הצפונית. ההתקפה חייבת להיות מתואמת בין ארה"ב וישראל ואולי גם עם העולם הסוני מוסלמי. אירופה (אולי למעט בריטניה) אינה צריכה להיות בסוד העניינים כדי שלא תשים מקלות בגלגלים. אפשר להשתמש באירופה רק לשם הטעיה.
אם לא נעשה זאת, מהר מאוד נקבל אירן גרעינית ובעקבות כך כאוס שעלול להיגמר בשליטה אירנית על חלקים גדולים של העולם וכמובן סכנה גדולה לישראל. לתקיפה כזו סיכויי הצלחה גדולים בשל ההפתעה הנובעת מתקיפה במקום ובזמן לא צפויים, כאשר כל העולם עוסק במתיחות עם קוריאה הצפונית.
חוסר פעולה, או הכלה של קוריאה גרעינית, לא פחות מסוכנים מאשר התקפה על אירן. אני לא צופה שקוריאה הצפונית תפתח במלחמה כאשר ההתקפה אינה מכוונת אליה. לדעתי היא תמשיך לנסות ללכת על הסף, ולהדגים יכולות כדי להשיג הישגים בלי להסתכן במתקפה עליה. התקפה על אירן תשיג בין השאר הרתעה מול קוריאה הצפונית, לא תסבך את המערב עם סין ורוסיה, ותחזק את עוצמת ארה"ב בעולם גם לגבי סוגיות אחרות.
אפשר להצדיק דיפלומטית ומודיעינית את התקפת מתקני גרעין של אירן, אם כי לדעתי אין לכך חשיבות רבה. יש סיפור על שר החוץ האמריקני שקיבל לידיו מברק שנשלח מיפן לשגרירות יפן בארה"ב לפני ההתקפה על פרל הארבורג ובו התרעה לשגריר יפן על ההתקפה הצפויה. שר החוץ האמריקני סרב לפתוח את המברק בטענה ש"ג'נטלמן אינו קורא מכתבים של אחרים". אסור להעמיד את העולם בסכנה רק בגלל שאנו ג'נטלמניים שמכבדים הסכמים.
מצב מסוכן ארצות כמו אירן אינן מתחשבות בהסכמים (אלא אם הם לטובתן) וכך יש לנהוג גם כנגדן.
אני לא שש למלחמה. אם היו המנהיגים האמריקנים הליברליים תקיפים יותר בעבר, קלינטון מול קוריאה ואובמה מול קוריאה ואירן, הם יכלו למנוע את המצב המסוכן היום שמחייב אמצעים חריפים יותר.
למה הדבר דומה? לאבא שמנסה להניע את בנו הסורר ממעשים רעים על-ידי דיבורים, ללא עונשים וללא הרמת קול. לאחר שהדיבורים לא עוזרים במשך זמן רב, הכעס שהאבא כבש בתוכו, מתפרץ והוא מכה את בנו. גם כך ספק אם המכות שבאות בשלב כל כך מאוחר, יצליחו לחנך את בנו. אילו רק היה מרים את קולו בזמן, הוא היה מונע את הצורך במכות. הזמן לגערות שיעמידו את קוריאה הצפונית ואירן במקומן, עבר. עכשיו הזמן לתת מכה מונעת לפני שהמצב יתרדר עוד יותר ונאלץ להילחם במלחמת עולם שלישית.
אנשים לא היו מעלים על דעתם להתנהג באופן פרטי לפי הקווים שהם דורשים מהמנהיגים בהתנהגות בין מדינות. אולי ההבדל נעוץ בהתייחסות שונה של אדם השומר על האינטרסים האישיים שלו עליהם הוא אחראי, מול תפיסת מעמד של יועץ המיעץ למנהיגים איך להתנהל בלי לקחת אחריות על התוצאות. זו לדעתי הסיבה שאנשים נרתעים מהמלצה על התנהגות כוחנית כדי לפתור בעיה בין מדינות, בייחוד כאשר נראה שהבעיה לא תתפרץ בקרוב. התנהגות זו משליכה גם על המנהיגים שדוחים טיפול בבעיות לקדנציה של המנהיג הבא.
ואולי דבר לסיום.
במערב נוהגים לזלזל בקים גו׳נג און מנהיג קוריאה הצפונית, אך איך אפשר לזלזל באדם שהעריך נכונה את ההתנהגות הצפויה של מנהיגי המערב, והצליח למרות כל הקשיים הכלכליים, למרות לחץ אדיר של העולם המערבי, לפתח נשק גרעיני שארצות גדולות, עשירות, ובעלות פוטנציאל כוח אדם טכנולוגי, לא הצליחו ולא העזו לעשות. הפרשנים הזחוחים יכולים לייחס לו התנהגות תינוקית, אך תוצאות פעולתו מראות שהוא אולי מתנהג כרשע, אך רחוק מהתנהגות תינוקית.
אותם פרשנים גם מרעיפים על טרמפ 'מחמאות' דומות של התנהגות תינוקית בלתי רציונלית: "מהתנהלותו הבלתי יציבה והאימפולסיבית של
דונלד טראמפ, אנו למדים יום יום כמה הכלה וקור רוח הביאו עמם אובמה, בוש, קלינטון ואפילו ניקסון".
באמת?
אם התנהגות 'מבוגר אחראי' של אותם מנהיגים הביאה אותנו למצב של סף מלחמת עולם גרעינית, רצוי שהמנהיגים של העולם המערבי ישנו את התנהגותם.
