אמרנו לכם: חמגשיות

היועמ"ש שואב את כוחו מההנחיות האחרונות שהוציא משרד המשפטים (הנחיות פרקליט המדינה מיום 03.04.17; הנחיות היועמ"ש מקבילות). לפי הנחיות אלה, שהוצאו לאחר שורה של הלכות משפטיות שנקבעו בבית המשפט העליון, קיימת חובת "יידוע" לחשוד (סעיף 6 להנחיות, "מכתב יידוע ראשון") מצד הגוף החוקר (במקרה זה המשטרה). "מטרת חובת היידוע הנה להביא לידיעת החשוד את העובדה כי חומר החקירה בעניינו הועבר ליחידת התביעה לצורך החלטה על העמדתו לדין, וזאת כדי לאפשר לו לכלכל צעדיו בהתאם לכך טרם קבלת החלטה סופית בעניינו". סעיף זה אינו רלוונטי בענייננו, מאחר שהמשטרה סיימה את חקירתה חודשים רבים קודם לכן. יודגש: המדובר בהחלטה מהותית ביותר:

• עד אפריל 2017 נהגה התביעה להודיע על: "החלטה להעמיד לדין בכפוף לשימוע". מאפריל, כאמור, נמסרת לחשוד הודעה כי הוחלט לשקול הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע.

• ועוד: עד אפריל: נמסרה לחשוד טיוטת כתב אישום לצרכי שימוע; מאפריל: "כתב חשדות - לצורך שימוע".

הסעיף שלהלן הוא הרלוונטי יותר בעניינה של שרה נתניהו. מדובר במכתב יידוע שני (המכונה לעיתים "כתב חשדות") - הודעה על החלטה לשקול העמדה לדין בכפוף לשימוע". נקבע (סעיף 15):

• מטרת מכתב היידוע השני היא לידע את החשוד כי לאחר לימוד חומר החקירה הוחלט לשקול הגשת כתב אישום בעניינו בכפוף לשימוע.

מכתבי היידוע נועדו לשמור על זכויות החשוד, לייעל את מהלכי התביעה ולחסוך בהגשת כתבי אישום מקום שאין בכך הכרח. ברי, כי הליכי השימוע שהוסדרו בהנחיות נותנים סיכוי מהותי ומשמעותי לחשודים לשכנע שאין מקום להגיש נגדם כתב אישום. כזה הוא מצבה של שרה נתניהו. התביעה בראשותם של היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה הם שאמורים לאכוף הליכי שימוע במצב שדעתם של התובעים אינה נעולה. כך מחייבת ההלכה הפסוקה של בית המשפט העליון, מכוחה הוצאה ההנחיה שלעיל:

• "השימוע נועד לאפשר לחשוד בעבירה מסוג פשע לשטוח את טענותיו לפני הרשות המוסמכת קודם שתחליט אם יש מקום להעמידו לדין. זכות השימוע מגנה על זכויות חשודים, ועשויה לייעל את מלאכת התביעה. ככל שיהא ביד החשוד לשכנע את התביעה שאין להעמידו לדין, תיחסך ממנו הפגיעה האינהרנטית הנלווית לאישום פלילי בעבירה חמורה. כך גם ייחסכו משאבי תביעה ושיפוט הכרוכים בניהולו של הליך פלילי. השימוע עשוי לחדד את המחלוקות בין הנאשם לתביעה ולייעל את ניהול ההליך; הוא אף עשוי לעודד הידברות בין התביעה להגנה בניסיון לגבש עסקת טיעון. מנגד, השימוע עלול לסרבל את עבודת התביעה ולדחות את פתיחתו של ההליך הפלילי. כדי שיגשים את תכליותיו באופן מיטבי, יש לקיים את השימוע מראש. זהו הכלל, וככל שאין טעמים לסתור, מן הראוי להקפיד עליו..." (ע"פ 1053/3 הייכל נ' מדינת ישראל).

משמעות הדברים הנ"ל:

בפני שרה נתניהו ובאי-כוחה פתוחה הדרך להביא טיעוניהם בהליך של שימוע, במטרה לנסות ולשכנע את היועמ"ש מנדלבליט שאין מקום להגיש נגדה כתב אישום. היועמ"ש ישקול ויחליט. החוק אמור להבטיח שלא יסומנו מטרות, מבעוד מועד, ולכפות על התביעה לעשות את מלאכתה במקצועיות. מכיוון שמדובר בכל זאת בפרשה בעלת עניין ציבורי רב ביותר, חזקה על היועמ"ש שיתאמץ לקבל החלטתו על-בסיס הראיות ושיקולים משפטיים וציבוריים בלבד.

כפי שחשפנו ב-News1 מספר פעמים, מכל פרשת מעונות ראש הממשלה נותרו החמגשיות. טענות חמורות נוספות: פרשת המטפלת, פרשת רהיטי הגן, פרשת החשמלאי, פרשת המלצרים, פרשת הבקבוקים - כל אלה התנדפו ואינם. נותרנו, כאמור, עם הארוחות שהוזמנו ממסעדות ו/או ארוחות שף. אוכל, אוכל, אוכל.

יודגש: מזון המיועד למעון ראש הממשלה מובא כשהוא ארוז בחמגשיות. הן מטעמי נוחות והן מחמת צרכי ביטחון. למרות זאת, מרבית כלי התקשורת ממשיכים לפרסם דברי הבל ולייחס לשרה נתניהו מעשים שאינם נטענים נגדה, גם לא ב"כתב החשדות".

כדי להעמיד דברים במקומם נציג את הטיעונים המרכזיים המופיעים, את ההערות ואת ההגנות העומדות בפני נתניהו:

1) החשדות

1.1 שרה נתניהו הורתה/דרשה לרכוש ארוחות מוכנות משורה של מסעדות וכן להזמין שפים ממסעדות להכנת ארוחות, וזאת למרות שהייתה מבשלת במעון ראש הממשלה באופן-קבוע. על-פי כתב החשדות, נתניהו ידעה היטב על הנהלים האוסרים זאת, ופעלה ביחד עם עזרא סיידוף - בדרך של הסתרת דבר קיומה של המבשלת במעון - לעקוף את הנהלים; 1.2 התביעה מייחסת לשרה נתניהו אחריות להזמנת ארוחות וכן ארוחות שפים בסכום כולל של 359,000 ש"ח וזאת בתקופה: ספטמבר 2010 ועד מרס 2013. היינו (31 חודשים); 1.3 הזמנת הארוחות והשפים מהמסעדות נעשתה ממסעדות שונות, בהן: איטליה הקטנה, קווליר, בצלים ותאנים, שרתון פלאזה (שף, שלום קדוש), מחניודה (שף, אורי נבון), ספרה (שף, ליאור חפצדי), המוציא, חוג'ה, מפגש האש, סושי רחביה, קרן. "הזמנת הארוחות המוכנות והשפים מהמסעדות נעשתה בתדירות משתנה, בין פעמים בודדות בחודש לעשרות פעמים בחודש, "כאשר בכל הזמנה מספר מנות. במרבית המקרים עלול כל הזמנה עמדה על מאות ש"ח, ובמספר מקרים הגיעה עלות ההזמנה לאלפי ש"ח.

2) ההגנות

2.1 בניגוד לנטען, לא הייתה מבשלת שתפקידה הייחודי היה הכנת ארוחות (היו עובדות בית שגם הכינו ארוחות...). וגם אם היתה, היא עסקה בעיקר בהכנת ארוחות קלות ולא בהכנת ארוחות מלאות לבני הבית ו/או לאורחים; 2.2 הסכום הכולל הנטען: 393,000 ש"ח (המיוחס לשרה נתניהו ולסיידוף יחד), כולל 35,163 ש"ח ששולמו בגין: "הזמנת שף לאירוח". ובמילים פשוטות: רובו ככולו של הסכום האמור מהווה תשלומים בגין הזמנות ארוחות מוכנות, בחמגשיות, ולא ארוחות שחיתות שהוכנו על-ידי שפים; 2.3 הסכום המיוחס לשרה נתניהו לבדה: 359,000 ש"ח, המוצג משל זה גובה הנזק שנגרם לקופת המדינה, אינו נכון עובדתית בבואנו לעשות את החשבון האמיתי. שכן, מסכום זה יש לקזז את עלות מצרכי מכולת שנחסכו (כל מי שמנהל משק בית יודע היטב כמה מזון עודף ו/או מקולקל נזרק לפח ומה העלות האמיתית להכנת מספר מנות בלבד בכל פעם), עלויות העבודה בבית על הכנת ארוחות - כולל שעות נוספות שהיו עלולות להידרש עבור עובדים/ועובדות בשעות ערב מאוחרות, וכו' וכו'; 2.4 הסכום הנטען חויב במשך תקופה של 31 חודשים. משמע: מדובר בהוצאה חודשית ממוצעת עבור מזון בסך 11,580 ש"ח. אין מדובר בסכום חריג המצדיק הליך פלילי, וברי כי אין מדובר בארוחות שחיתות; 2.5 הסכום הנטען: 359,000 ש"ח, כולל כמויות עצומות של ארוחות שהוזמנו על-ידי אב הבית מני נפתלי (בתקופת 19 חודשי עבודתו במעון) וחולקו על-ידו למקורביו. לכמויות אלה - המדובר בכחצי מהסכום לפחות - שרה נתניהו אינה אחראית, ויש לבוא-חשבון בנושא עם מני נפתלי. בידי נתניהו עדויות של עובדים ממעון ראש הממשלה, שהצביעו על אותם עובדים-מקורבים שנהנו מהארוחות שהוזמנו כביכול עבור בני משפחת נתניהו. נפתלי קיבל חסינות ומעמד של עד מדינה, מה שאומר שהוא עצמו ביצע עבירות פליליות; 2.6 טענת נתניהו היא: לא ידעתי על הנהלים האוסרים הזמנת ארוחות מבחוץ מקום שיש מבשלת; ומכל מקום - גם אם נאמר לי, כטענתכם, הרי שלא ידעתי שמדובר באיסור שחריגה ממנו עולה כדי עבירה פלילית; 2.7 בהתבסס על הטיעונים המובאים לעיל, הרי שהנזק שנגרם כביכול לקופת המדינה, אם בכלל, אינו עולה על כמה עשרות אלפי ש"ח. בצד הנמוך. בגין כל התקופה הנטענת. סכום כזה אינו מצדיק ניהול הליך פלילי והעמדת שרה נתניהו לדין. ואם תעמוד התביעה על תיקון הנזק, הרי שיש לסיים זאת בחיובה של שרה נתניהו בנזקים הריאליים, כביכול, הנאמדים בכמה עשרות אלפי ש"ח בלבד;