הקוסם אייל איליה ("במבינו הקוסם") הזמין עשרות אלפי אביזרי שיווק ייחודיים - מקלוני קסם שנפתחים לשרביט וטבועים עליהם פרטי התקשרות. לאחר שהמקלונים חולקו בסיום כמה הופעות, התברר לקוסם שהפרטים שמופיעים על השרביטים נושאים את שמו של קוסם אחר. בצר לו, הוא פנה לחברת הפטנטים ממנה הזמין את המקלונים. זו ביצעה בדיקה קפדנית והעבירה לו אריזות חדשות.
כעבור שנה, כאשר איליה עבד על קלטת וידאו להפצה בחנויות בעלות של 250,000 שקל, הוא הזמין פעם נוספת מקלוני קסם ממותגים (בין השאר משום שחברת ההפצה של הקלטת לא הסכימה לצרף פרטי התקשרות שיווקיים לקלטת עצמה). הציוד נעטף ביחד באריזה מנוילנת היטב ונשלח לחנויות. אולם למרות התקלה הקודמת, התברר שגם הפעם החברה שייצרה את המקלונים הטביעה עליהם את שם הקוסם המתחרה. היות שהמקלונים הגיעו לתובע כשהם סגורים ולא ניתן לקרוא את המסר השיווקי שהוטבע עליהם, התוצאה המצערת התגלתה רק בדיעבד.
"כל ההשקעה בקלטת בסך של רבע מיליון שקלים ירדה לטמיון", התאונן איליה בתביעה נזיקית שהגיש נגד חברת הפטנטים. "בחישוב של 15%-10% פניות מתוך 10,000 קלטות אני מעריך שהנזק הכספי עומד על מיליוני שקלים. התביעה הוגשה על סך של כ-500,000 שקלים רק מטעמי אגרה".
השופט אורן שוורץ קבע, כי החברה שמייצרת את מקלוני הקסם היא זו שאחראית לעיקר הנזקים שנגרמו לתובע. איליה לא זכה למלוא סכום תביעתו, אך הוא בהחלט יצא מהמשפט כשידו על העליונה. כבר בשלב ראשון, הדף בית המשפט טענה סתמית מצד חברת הפטנטים בדבר "קנוניה" בין הקוסם התובע לקוסם המתחרה (שפרטיו הופיעו על המקלונים). "מדובר בטענה חמורה שאינה נתמכת בבדל ראיה", נכתב בפסק הדין.
לאחר מכן נקבע, כי הוכח שהמקלונים השגויים שנארזו וסופקו על-ידי הנתבעת הונחו בסופו של דבר במארז הקלטות שהופץ בחנויות. אומנם התובע לא הוכיח את היקף הטעות, אך בית המשפט הכיר בכך שמדובר לכל הפחות בכמה מאות מוצרים. עם זאת, בית המשפט מיתן את פסיקתו בכל הנוגע למשקל השיווקי של המקלון שצורף לקלטת. למרות שהמקלון היה הפריט היחיד שנשא את פרטי התובע, לא יכולה להיות מחלוקת לגבי נוכחותו של הקוסם בקלטת ועוצמתה השיווקית.
"מדובר בקלטת של התובע, בה מופיעה תמונתו, ושמו המסחרי", קבע בית המשפט. "סביר בעיני, שמי שמזמין הופעה, או מעוניין ליצור קשר, שיתעניין במופע גם באמצעים אחרים, ולא רק על-פי פרטים שמוצא על גביו של מקלון מגולגל, שנפתח כשרביט קסמים, וכבאביזר נלווה לקלטת עצמה". לדברי השופט שוורץ, לא ניתן להסיק שכל מי שהיה מעוניין בשירותיו של איליה לאחר צפייה בקלטת פנה למתחרה ולא פנה אליו ישירות, וייתכן שגם קלטות עם מקלונים בכיתוב שגוי הניבו לו הופעות והכנסה.
התביעה הוגשה כאמור על סך 500,000 שקל, אך בפסק הדין נקבעו מספר נסיבות מקלות, וביניהן גם אשם תורם כלפי הקוסם שלא בדק, אפילו מדגמית, חלק מן הקלטות בטרם שליחתן. כידוע, לפי סעיפים 10 ו-13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), הגישה בעניינים אלה היא שהפיצוי הוא תוצאה מסתברת של הפרת החוזה ונתון לשיקול דעתו של בית המשפט (בהעדר הוכחת נזק או בהעדר יכולת לחשב את הנזק בדייקנות).
בסופו של דבר, בית המשפט פסק לזכות איליה פיצויים בסך 186,000 שקל: 80,000 שקל בגין ההשקעה בקלטת, 80,000 שקל בגין הפסד הופעות והכנסה, 10,000 שקל בשל הפגיעה במוניטין, 10,000 שקל לפיצוי על נזק לא ממוני ו-6,700 שקל ששילם תמורת מקלוני הקסם הלקויים.
