טליה ששון ומדינת הרשע

לפני מספר ימים התפרסמה בתקשורת חליפת ציוצים בין עמוס שוקן, מו"ל 'הארץ', לבין טליה ששון, נשיאת הקרן לישראל חדשה. ההקשר היה כתבה של עמירה הס שעסקה במדיניות הישראלית כלפי בנות זוג זרות של פלשתינים. בציוץ שאל שוקן: "האם ישראל מדינת רשע, או שרק מדובר בטיהור אתני שגרתי"? ובתגובה ענתה לו ששון: "היא שניהם". כלומר, לטענת טליה ששון מדינת ישראל היא מדינת רשע המבצעת טיהור אתני. לא פחות. הדברים עוררו סערה גדולה במערכת הפוליטית וברשתות החברתיות. חבר הכנסת מהבית היהודי, בצלאל סמוטריץ', גינה את ששון ואמר: "סך הכל הגיוני שמי שעומדת בראש הקרן לישראל חדשה רואה במדינת ישראל שלנו מדינת רשע". "את השם הרע שקיבלו הקרן וגרורותיה הן הרוויחו ביושר. רוב העם בישראל גאה במדינתו ובז לאמירות מבישות כאלה. יותר ויותר מאזרחי ישראל מגלים סלידה, ובצדק, מהכספים האירופים המוזרמים דרך הקרן שנועדו לביצוע מהפיכה פוסט ציונית במדינת ישראל". [מקור: שירית אביטן כהן, באתר האינטרנט של עיתון מעריב] חבר הכנסת אמיר אוחנה ממפלגת הליכוד הגיב לדברים ואמר: "לומר על מדינת ישראל שהיא מדינת רשע המבצעת טיהור אתני, זה חד וחלק אוטו-אנטישמי". גם שר הכלכלה והתעשיה אלי כהן (כולנו) התייחס להתבטאויותיה של ששון ואמר: "אם היה צריך הוכחה נוספת לכך שהקרן החדשה היא עוכרת ישראל אז טליה ששון שמה את החותמת הסופית"! מארגון "ישראל שלי" נמסר: "לא שאי פעם היינו צריכים הוכחה שהקרן לישראל חדשה היא גוף שפועל נגד ישראל בארץ ובעולם, אבל עכשיו זה גם כתוב. מפי נשיאת הקרן בכבודה ובעצמה". השרה לשעבר לימור ליבנת צייצה כי "יו"ר הקרן ראויה לכל גינוי על אמירתה". "לא צריך להיות ימני כדי לגנות שקר מרושע ומזיק זה". העיתונאי גלעד צוויק כתב באתר 'מידה' כי: "האמירות החריפות של שוקן וששון מתכתבות היטב עם השפעתם השלילית של הארץ והקרן החדשה על מעמדה של ישראל בעולם. לאחרונה דיווחנו ב'מידה' כיצד פרסומים מבית היוצר של אתר הארץ באנגלית וארגונים הנתמכים על-ידי הקרן משרתים פעילים אנטישמים מהשמאל ומהימין הקיצוני בארה"ב, המבקשים להשחיר את שמה של ישראל" והוסיף כי "הציוצים האחרונים, בהם מתארים שוקן וששון את ישראל כמדינה נפשעת, מנוגדים לכאורה לניסיונות החוזרים ונשנים של הארץ והקרן החדשה לשוות לעצמם הילה פטריוטית, בשמה הם כביכול פועלים כדי "להציל" את ישראל מעצמה". בכתבה בחדשות אתר האינטרנט של עיתון מעריב נכתב כי "עורכת הדין טליה ששון נודעה בעבר כמי שחיברה את "דוח המאחזים" בעת שירותה בפרקליטות המדינה. לאחר מכן כיהנה בתפקידים שונים בארגוני שמאל ואף ניסתה להבחר לכנסת במסגרת מפלגת מר"צ. ששון נודעת בדעותיה החריפות כנגד ההתיישבות ביהודה ושומרון אותה הגדירה "תמצית הרוע והסרטן של מדינת ישראל" ואף הודתה כי הצטרפה לפוליטיקה כדי "להאבק בכיבוש". כיום היא משמשת כנשיאת הקרן לישראל חדשה, אשר תומכת בשלל ארגונים ועמותות שמאל קיצוני, ביניהם "בצלם", "שלום עכשיו" ו"שוברים שתיקה". בתוכנית 'הפטריוטים', שבהנחיית אראל סג"ל בערוץ 20, אמר איתמר בן גביר, כי טליה ששון הייתה הפרקליטה שהגישה נגדו 47 כתבי אישום בבית המשפט ובכולם יצא זכאי. היא כיהנה אז כראש המחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה. באותה תוכנית אמר העיתונאי קלמן ליבסקינד כי הטרמינולוגיה ורמת השיח שבהם נוקטים שוקן ועיתון הארץ בשנים האחרונות הם מביישים. 'דואט של שנאה' - אמיר איבגי, בתוכניתו בערוץ 20, הציג ביקורת חריפה: "רשע" או "טיהור אתני"? שאל שוקן ונשיאת הקרן החדשה מיהרה ללכת על כל הקופה. "שניהם". והנה לכם על מסך אחד אדון עיתון וגברת קרן בדואט אוטו-אנטישמי מופלא. אל תורידו את העיניים מהדבר הזה, מההרמוניה הזאת, 'הארץ' והקרן החדשה. כלים שלובים. כלים, כל כך מקולקלים". הציוצים של שוקן וששון עוררו תגובות נזעמות גם רחבי הרשת. ברשתות החברתיות געשו הרוחות. באתר רוטר טענו כי התבטאותה של ששון איננה מפתיעה. הגולש לורקר טען כי: זו עמדתה האמיתית של שתי"ל, שמדינת היהודים הציונית הינה מדינת רשע שהוקמה בטעות ולכן דינה להתחסל באמצעות חתרנות פנימית. להוכחת דבריו הביא ציטוט מפיה של חדווה רדובניץ, סמנכ"לית NIF, שטענה כי ישראל תחדל מלהתקיים כמדינה יהודית בתוך מאה שנה וכי זו לא תהיה הטרגדיה שהישראלים כל כך חוששים ממנה מפני שתהפוך לדמוקרטית יותר. טוקבקיסטים רבים גינו את התבטאותה של ששון. אחד מהם ציטט מנאומו של ברל כצנלסון, אבי תנועת העבודה, שפורסם בעיתון דבר ב-4 למאי 1936: "היש עם בעמים אשר מבניו הגיעו לידי סילוף כזה, שכלי ונפשי, שכל מה שעושה עמם, כל יצירתו וכל יסוריו הם בזויים ושנואים, וכל מה שעושה אויב עמם, כל שוד וכל רצח וכל אונס ממלא את לבם רגש הערצה והתמכרות? אכן, ברוסיה ב-1881, בעצם ימי הפרעות, ישבו בנים ובנות לעם ישראל והדפיסו בחשאי מתוך מסירות נפש, פרוקלמציות, הקוראות לפוגרומים, מתוך תקווה שהדם היהודי שישפך יעזור להתקוממותו של המוז'יק הרוסי. אכן יודעת ההיסטוריה העברית כל מני רנגטים ודגנרטים. צורות של שמד. כל עוד אפשרי הדבר שיבוא ילד יהודי לארץ ישראל, ילד שטופח על-ידי יסורי הדורות ומשא הנפש של דורות, וכאן ידבקו בו חיידקים של שנאה לעצמו, של 'עבדות בתוך המהפכה', ויטרפו עליו את דעתו עד כדי כך שיראה את הגאולה הסוציאלית בנאצים הפלשתינים שהצליחו לרכז כאן בארץ את האנטישמיות הזואולוגית של אירופה עם תאוות הפיגיון שבמזרח - אל ידע מצפוננו שקט". בעקבות הפרסום והסערה שהתעוררה בעקבותיו, מחקה טליה ששון את הציוץ ומסרה ל-360 כי: "מדובר בהתבטאות קיצונית מדי שנכתבה מתוך זעזוע עמוק על כתבה קשה ששיתף עמוס שוקן", אך לא הביעה התנצלות ולא חזרה בה מדבריה. לבסוף, אם שמתם לב, בסקירה הנ"ל מופיעים רק גורמים מן הימין. השמאל שתק ולא הגיב כלל, אולי מפני שדבריה של טליה ששון אינם מזעזעים את האוזן השמאלנית ואולי גם אינם זרים לאג'נדה שלה. ועוד, בערך 'טליה ששון' בויקיפדיה העברית נדחה בכוח ניסיון להוסיף את הציוץ של ששון. הויקיפדים שהתנגדו לכך העלו תירוצים הזויים, שהופרכו אחד לאחד. זה לא הפריע להם להמשיך להתנגד לעריכה. אחד מהם אף הגדיל לעשות וטען כי לא מדובר ב'סערה תקשורתית' היות שהתקשורת כבר לא מדברת על-כך... על אותו משקל אפשר להגיד כי 'אירמה' לא הייתה סערה בכלל היות ששבוע אחרי היא כבר לא מככבת בראש מהדורות החדשות...