לאחר ניסיונות-שווא חוזרים ונשנים של הכורדים להקים מדינה עצמאית משלהם, מסתמן סוף-סוף סיכוי לכורדיסטן החופשית בליבו של אוקיינוס ערבי מתנכר ועויין. אם אכן יתממש החזון - יתגשם החלום של כל שוחר-חופש. זה יהיה בבחינת מהפך של ממש, באשר 30 מיליון כורדים נאלצים כיום להצטופף כמיעוט בחבל-ארץ הררי, הגובל בין סוריה, עירק, טורקיה ואירן. הדברים אמורים בקבוצה האתנית הגדולה בעולם, שאין לה טריטוריה עצמאית משלה - מצב שהוא בלתי-נסבל כמובן.
בשבוע הבא יכריעו כרבע מכלל הכורדים, המתגוררים כיום בשטח-עירק, אם להקים כורדיסטן עצמאית. לקראת האירוע נרקמת בעצם ימים אלה, מאחורי הקלעים, ברית-דמים מחודשת בין ישראל לבין הכורדים, כפי שהייתה ביניהם בשנות השישים של המאה החולפת. באותן השנים, שהיו פחות או יותר חסויות, סייע צה"ל, בשקט-בשקט, למיעוט הכורדי במאבקו נגד משטר הדיכוי העירקי.
זהירות מאירן אל הכורדים נשלחו באותן השנים יועצים ומדריכים צבאיים מנוסים, שסייעו ישירות למנהיגם המיתולוגי, מוסטפה ברזאני, שגם ביקר בחשאי בארץ, וזכה לקבל בה טיפול רפואי. כך, למשל, איש המוסד, גייזי צפריר, ואיש הצבא, אלוף איציק מרדכי, היו אלה שהעניקו את ניסיונם הרב באימון הצבאי של הכורדים דאז.
באוקיינוס ערבי, מתנכר וגועש, אך טבעי הוא, לכן, שיש לישראל עניין מיוחד באי של שפיות בדמות כורדיסטן. יתרונה הגדול של ברית הדמים המחודשת עם הכורדים הוא בכך שהיא תאפשר לישראל גישה חשובה לאזור אסטרטגי, שאין לזלזל בו לרגע אחד. אחרי ככלות הכל יש, כמובן, לזכור בתוך כך שכורדיסטן העירקית גובלת באירן!.
