יוֹם תְּרוּעָה כְּמִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה נַשְׁמִיעַ תְּרוּעָה וּנְבַקֵּשׁ לְעַמֶּנוּ וְלָנוּ אִישִׁית תְּשׁוּעָה וְנַעֲתּוֹר אֶלָיו שֶׁיְּסַלֵּק צָרֵינוּּ מִכָּאן וְשֶׁיְּמַגֵּר מְבַקְשֵׁי נַפְשֶׁנוּ חָמָס וְאִירָן וְגָם אֶת חִזְבַּאלָּה אִן שַׁאְ אַלָּא (תרגום מערבית אם ירצה השם) קָמְנוּ יוֹם יוֹם לַסְלִיחוֹת בּאַשְׁמֹרֶתׁ קָשִׁישׁ וְטָף וְשַׂמְנוֹ גּוֹרָלֶנוּ לְמִשְמֶרֶת וְאָמַרְנוּ לְאָדוֹן הַסְּלִיחוֹת עֲנֶנוּ עֲנֶנוּ! הִתְוַדֶּינוּ עַל כֹּל חֲטָאֶינוּ לְרָחֵם עָלֵינוּ וְשֶׁיְּקַבֵּל בְּרָצוֹן אֶת עֲתִירָתֶנוּ כִּי בַיּוֹם הַזֶּה בָּרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וּבָרָא גָּם אֶת חַוָּה אֵם כֹּל חַי בָּעוֹלָם שַׂם אוֹתָם בְּגַן עֶדֶן וְהֵם הֵפֵרוּ מִצְוָתוֹ וְאָז נֶחֱרַץ גּוֹרל הָאָדָם לַעֲבוֹד למִחְיָתוֹ וְלֹא יִתְקַיֵּם עַל חֶשְבּוֹן זֻלָּתוֹ זֶה שֶׁנּאֹמַר בְּמוֹעֶד וְיוֹם זִכָּרוֹן תְּרוּעָה וּנְבַּקֵּשׁ מֵאֱלֹהים שׁוּב וָשׁוּב יְשׁוּעָה וְנוֹדֶה לוֹ עַל הַטּוֹב שֶׁבְּחַסְדּוֹ לָנוּ נָתַן וְכֹל שֶבִּקֵּשׁ בִּתְמוּרָה לִהְיוֹת לוֹ נֶאֱמָן כּי אָז הַתְשׁוּעָה תָּבוֹא בַזְּמָן וּכְבַר הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם ראש השנה יום בריאת העולם והאדם במסורת ישראל ראש השנה הוא יום שבו ברא אלוהים את השמים והארץ ואת האדם. ברם לפי המקורות יש דעה כי ביום זה ברא אלוהים את האדם זה היה ביום שישי לבריאת העולם. וכמובן מאדם וחוה נתהוו הלאומים המפוזרים על פני תבל מכאן יש לראות בראש השנה חודש תשרי- כיום זכרון לכל עמי תבל ולא רק לישראל. ברם משנתפלגו הלאומים השונים וקם להם מנהיג להנהיגם, המנהיג קבע את יום הולדתו כיום הרת עולם. (כך בנצרות וכך באיסלאם) אנחנו היום עם ישראל מונה את השנים התשע"ח (דהיינו 5778 שנים לבריאת ארץ ושמים ואדם וחוה). זה איננו ראש חדש להתהוות בני ישראל לעם (לבני יעקב-שנים עשר השבטים) חודש ניסן החודש השביעי במנין מחודש תשרי הוא ראש חדשים לישראל, כי בחודש זה יצאו בני ישראל ממצרים מעבדות לחרות וזה היה בתחילת עונת השנה "האביב. רש"י אומר בפתח פרושו לתורה (ממדרש תנחומא), כי הקב"ה היה צריך להתחיל את המנין מחודש ניסן, אלא שהוא פתח את התורה בבראשית כיון שרצה לאמר: כוח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים, שאם יאמרו אומות העולם לישראל: לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גויים, הם עונים להם: כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה, והוא נתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו (לישראל). יש אגדה בה מסופר כי נפגשו שלושה אנשים: יהודי, נוצרי ומוסלמי להשמיע כל אחד גרסתו לגבי מעמד דתו של כל אחד מהם לתת נימוק המקובל על כל השלושה . לא הייתה מחלוקת מי קדם למי: משה נביא ישראל היה הראשון, שנתן לישראל ולעולם כולו את התורה אחרי אלפיים שנה הופיע ישוע (ישו) כמבשר אמונתם ודתם של הנוצרים עם ספר הבשורה הוא הברית החדשה ורק אחרי 582 מהופעת ישוע, הופיע נביא האיסלאם מוחמד ומביא עמו ספר מקרא -קוראן, שמטרתו המוצהרת היא להביא לכניעת עובדי האלילים להאמין באלוהים ולהתמסר לאיסלאם . כל השלשוה אינם חלוקים מי קדם למי. נשארה שאלת הספרים הקדושים שהביאו עמם ": התורה לישראל והברית החדשה לנוצרים והקוראן לאיסלאם. השאלה מי יקבע איזה מן הספרים מחייב וכל אחד מהשלושה שמשוחחים ביניהם מסכים כי על-פי שני עדים יקום דבר ועל שלושה לא כל שכן. היהודי אומר לשני חבריו לתורה יש שלושה עדים כי נתנה מהשמים למשה ולישראל, היהודי והנוצרי והמוסלמי ואילו לברית החדשה רק שני עדים המאשרים כי היא ספר בשורה, הנוצרי והמוסלמי ואילו הקוראן רק אחד מאשר זאת הוא המוסלמי . ומבין שלושת הנביאים רק משה מת ונקבר באדמה ממנה נברא האדם ואילו ישוע ומוחמד, כאמור במורשתם, עלו לשמים ואינם עוד בקרבנו על האדמה. אשר למוחמד עליתו לשמים מקורה באגדת אל-מעראג' ואל-בוראך, בה מסופר כי מוחמד בדרכו ממכה ומדינה סטה (עֲָרַָגָ'ה) عرج להר-הבית בירושלים בְרָכְבּוֹ על חמור או סוס שנקרא אל-בוראך ומשם "עלה השמימה" ואילו ישו גם הוא עלה לשמים וישוב לגאול את העולם .
ראש השנה מהותו וחשיבותו כבר נאמרו הדברים שמובאים כאן. ראוי לחזור ולשנן אותם כדי שיישארו בתודעה ויאומצו על-ידי הרבים, כי התכונה בהם רבה והתחושה בהם תחושת התחדשות מצד אחד וחשבון נפש מצד שני . ראש השנה ויום הכיפורים אומנם לא נמנים על שלושת הרגלים שנקבעו בתורה, אבל חשיבותם רבה וְהַקְּדֻשָּה בהם חופפת כל הציבור הנמנה עם עַם בני ישראל. ראש השנה, כפי שלמדנו לדעת, נזכר בתורה כיום הרת עולם, ברם נקבע כחג שונה מראש חודש רגיל. לראשונה בימי בית ראשון קבל מעמד של חג חשוב ביותר הפותח עשרת ימי תשובה ורק בימי בית שני נהיה ליום חג חשוב, זאת למרות שהוא נחשב כראש חדש רגיל שאין מקדשים אותו בשבת הקודמת לו כביתר החדשים. עזרא ונחמיה ראו ביום זה יום טוב. על-פי הכתוב: ושמחת בחגך. עזרא ונחמיה אסרו לבכות ולהעצב בו לא רק זה, אלא הם צוו לאכול ולשתות ביום זה. ראש השנה הוא שני ימים למרות שנקרא ראש כביטוי של יחיד ובחג זה בשונה מֵהָרְגָלִים שנקבעו בתורה חוגגים יומיים. זה מוסבר בכך כדי שיהא סיפק בידי בית דין להודיע לכל קהילות ישראל על התקדשות החדש כבכל ראש חודש. בגולה נוהגים לחגוג כל חג יומיים, יש טעם נוסף לדבר והוא שימי שנת הירח הם מעט יותר מ-355 ימים ואין נוהגים לחגוג יומיים, אלא כדי לדייק בכניסת החג .
שׁוּב כְּמִדֵּי שָׁנָה נִסְקוֹר אֵירוּעֵי יְמֵי בְרֵאשִׁית כְּבַר רָאִינוּ עוֹד מִימֵי בְּרֵאשִׁית הֵחֵל הָאָדָם לַחֲטוֹא וּלְהַשְׁחִית חַוָה פִתְּתָה אֶת הָאָדָם וְנִתְפַּתָּה רַק רָאַה אֶת חַוָּה הוּא יָדַע אוֹתָהּ קַיִן רָאָה אֶת הֶבֶל וּבוֹ הִתְקַנָּא קַם קַיִן וְנָטַל מֵהֶבֶל אֶת הַנְּשָׁמָה כְּפִי הַנִּרְאֶה זאֹת מְצִיאוּת נוֹשָׁנָה שֶׁחוֹזֶרֶת עַל עַצְמָהּ שָׁנָה אַחַר שָׁנָה שׁוֹפֵט כֹּל הָאָרֶץ יוֹשֵׁב עַל כֵּס וְאֶת הַמַלְאָכִים לְהִתְיַעֲצוּת מְכַנֵּס מַזְהִיר אֶת הָעָם כְּדֵי שָׁיָשׁוּב וְנוֹתֵן שָׁהוּת לְכֹל אָדָם מֵהַיִּשּׁוּב בְעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה עַד כִפּוּר בְּטֶרֶם יַחֲרוֹץ דִין הַפְרָט וְהַצִּבּוּר מְקָרֵב אוֹתָנוּ אֵלָיו וְלַנִצְחִיּוּת שֶׁהִיא מְנֻגֶּדֶת לְפֻלְחָן הָאִישִׁיּוּת. נְסַיֵם כְהֶרְגְּלנו בְדִבְרֵי שֶבַח וּתְהִלָּה לַקָהָל הַמְּגֻוָּן וּלְכֹל חַבְרֵי הְַּקְהִלָּה שֶהִטּוּ אֹזֶן קַשֶּבֶת לְבַקָשַת הַמְחִילָה שֶהֻשְמְעָה בַּצִּבּוּר כְשִיר מַקְהֶלָה זוֹ זְכוּתְכֶם קָהָל קָדוֹשׁ לוֹמַר תְּפִלָּה בְיוֹם הַדִּין יוֹם שֶׁל תְרוּעָה צְלוּלָה הַנִשְׁמַעַת בְּעָצְמָה מִקֶּרֶן אַיִל חֲלוּלָה עִם תְפִלַּת הֶאָבוֹת אַנְשֵי הַשְדוּלָה נְסַיֵּם הַמּוֹנוֹלוֹג בִּבְרָכָה מַסּוֹרְתִּית מְקֻבֶּלֶת מְאֶלֶיהָ תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ
