"התרגיל הגדול ביותר של צה"ל זה עשרות שנים, שדימה מלחמה מול חיזבאללה", כך הגדיר בגאווה גדולה האלוף תמיר הימן, מפקד הגיס הצפוני, שפיקד על התרגול שנמשך כשלושה שבועות והתפרס על כל מרחבי הגבול הצפוני של ישראל. אחרי הדברים האלה הוסיף האלוף אמירה מתגרה מן הסוג השמור בדרך כלל לפוליטיקאים: "אם מיליציות מאירן יתערבו בלבנון - הן לא יחזרו הביתה" והבהיר כי "ההתפתחות שעשינו מאז 2006 היא מעבר לדמיון של הצד השני. הדרג המדיני צריך רק לדמיין מה הוא רוצה במלחמה הבאה - ואנחנו נשיג את זה".
בראיון מפורט ורחב יריעה בישראל היום השמיע האלוף הימן אמירה שאולי ראוי היה לשמוע מפי הרמטכ"ל, כי "צה"ל מוכן היטב למלחמה בצפון" וכי "ההתפתחות שעשינו מאז 2006 היא מעבר לדמיון של הצד השני", משל כאילו היו אויבינו חבורת חסרי בינה. וכדי להראות עד כמה אנחנו, הישראלים, חכמים, הסביר האלוף עוד כי כדי לא להקל על המתורגלים החל התרגיל בתרחיש שבו ישראל מותקפת בהפתעה.
כל מי שהתנסה בתרגולי-קרב בסדר גודל פיקודי ומעלה יודע היטב, כי ההצלחה או הכישלון תלויים בנתוני הפתיחה המוצגים בפני המפקדים. שיטת ההכנה פשוטה: מישהו מהגורמים הממונים על המתורגלים מכין את דף נתוני הפתיחה על-פי ניסיונו והבנתו הצבאית, בהתאם לכללי תורת המלחמה המקובלת, אף כי מותר לו לשנות את נתוני התנהגות האויב במהלך התרגול.
אחת מהנחות היסוד בתרגיל הנוכחי הייתה כי קו המגע עם חיזבאללה תמיד יכול להיפרץ כי אם האויב ירכז מאמץ במקום מסוים הוא יצליח". כלומר: במקרה של חדירה צבאית לאורך כל החזית יכול להיות שהאויב ירכז מאמץ נקודתי, יפרוץ ליישוב הצמוד לגבול וייקח בני ערובה. לאלוף הימן יש מענה למקרה כזה והוא מסביר כך: "במלחמה יש לנו טכניקות לחימה מיוחדות. יש את הימ"מ, בזה הוא טוב, ובתרגול שלנו הוא פתר את הבעיה".
יואב לימור שראיין את האלוף המתרברב, שאל את הימן אם המענה ההגנתי שגיבש היה טוב. האלוף השיב כי "הכול עניין של ניהול סיכונים" וכאן לא הצליח להימנע משבח עצמי נוסף והוסיף: "צריך לזכור שלא הביאו אותי כדי לעשות הגנה אלא על תקן 'הפטיש הגדול' שמטרתו לנצח".
מרגע זה ואילך בראיון המביך הזה נראה היה, כי האלוף הימן מפקד לפחות על הפלישה לנורמנדי במלחמת העולם השנייה, שבה נהג בדיוק על-פי עקרונות המלחמה כאשר הסביר כי "צה"ל יודע להביא היום לקרב היבשה את כל היכולות - אוויר, ים, מודיעין, סייבר", כאילו עוצמת הכוח העומד לרשותו יכולה להפיל מימינו אלף ומשמאלו רבבה.
אחרי שסיים לנפח את החזה עבר האלוף הימן לשבח את המתרגלים. "אני יודע שמנהלת התרגיל שיחקה מולנו באופן הכי אמתי שאפשר" אמר הימן "כולל איומים על מטוסים ומסוקים שמנעו מהם לנחות, ופקקים וכבישים סגורים וצירים חסומים, אך למרות שעיקר הלחימה היה מול חיזבאללה, צה"ל בחן במהלכה גם התלקחות בגבול סוריה, כחלק מהתפיסה החדשה שרואה את שני הגבולות כ"זירה אחת".
סביר להניח שהמתרגלים לא ביקשו להביס את המתורגלים אבל מעניין באיזה נתיב צבאי היה הימן בוחר אילו בשעה שהוא נייד צבאות היו לוחמי חיזבאללה מפתיעים – על-פי תרחיש מעודכן - ויוצרים מצב מלחמתי חדש. כוח של פלוגת לוחמי קומנדו חיזבאלאים מיומנים היה פורץ בחשכת הלילה את הגדר באחד היישובים הקטנים בגבול הצפוני, משתלט על בתי המגורים ושוחט את כל הגברים, הנשים והילדים, ומיד לאחר השלמת המשימה היה נסוג בחזרה אל תוך שטח לבנון. האם היה האלוף הימן מפעיל את חיל-האוויר, חיל-הים, המודיעין והסייבר העומדים לרשותו כנגד הלוחמים שכבר נסוגו?
ברור כי פעולה רצחנית שכזו הייתה יוצרת בעיה חמורה שהמענה עליה היה חייב להינתן על-ידי הדרג המדיני ולא על-ידי מפקדת הגיס שעליו פקד האלוף הימן. הגיוני להניח כי במקרה כזה הייתה החלטת הדרג המדיני מגיעה לכלל מלחמה כוללת שבעקבותיה היה חיזבאללה משגר טילים לעבר נהריה, שלומי, יקנעם וחיפה? ברור כי סיטואציה כזו הייתה מכשילה את התרגיל.
אבל כנראה היה מי שדאג מראש שהתרגול יצליח. אחרי הכל מדובר בתרגול של כוחות צה"ל ולא במלחמה ממש. הצרה היא שלוחמי האויב בצפון – יהיו מי שיהיו, חיזבאללה, אירן או סוריה – אינם פועלים בהכרח על-פי כללי תורת המלחמה כיוון שהם ארגון טרור שהציב לעצמו מטרה לחסל את ישראל. והמטרה, כידוע, מקדשת את כל האמצעים, כולל רצח של חפים מפשע.
טוב היה עושה האלוף תמיר הימן, שהוא גם מפקד המכללות הצבאיות, אילו היה מציב על שולחנו לוח קטן שעליו כתוב: "אל יתהלל חוגר כמפתח". ובמקביל היה מנתח, יחד עם חניכי המכללות, את התרגיל על כל האופציות האפשריות והבלתי צפויות, כולל כישלון במערכה, במקום למהר ולהתראיין ולהתייהר ביכולותיו המופלאות. את המפגש עם העיתונאי ראוי היה לדחות למועד מאוחר יותר שבו אולי היה האלוף בולם את עצמו משימוש במילות יוהרה גדולות כמו "השמדה", "הפטיש הגדול", או "ההתפתחות של צה"ל היא מעבר לדמיון של הצד השני". מי שרוצה לנצח במלחמה אסור לו לזלזל בתבונת אויביו.
