לנכים המביעים מחאה בפני הציבור יש יתרון. הנושא בכללותו אינו שנוי במחלוקת, החברה חייבת לסייע לנכים על-מנת לאפשר להם חיים אנושיים על-אף המגבלות שלהם, ואם יש ויכוח הוא רק על ההיקפים.
נכים זה לא פוליטי, נכים זה לא חברתי, נכים זה לא שוויון ולא צדק, נכים זה נכים, נקודה.
וכאשר הנושא כל כך ברור וכל כך מובהק אז הוא ברור לציבור, לפוליטיקאים, לשוטרים, למפקדי המשטרה, והוא ברור גם לטרמפיסטים שמבקשים לנצל את המאבק הצודק של הנכים, למימושם של כל מיני רעיונות שוליים, שנויים במחלוקת, תוך ניסיון מקומם להעמיס על כתפי הנכים הצודקים, נושאים שאינם מעניינם.
למי שזוכר את המאבק של העובדים הסוציאליים, גם שם סטו נציגי העוס"ים מן הנתיב האגואיסטי של שיפור מצבם של העוסקים בעבודה סוציאלית. הם עטו אז חולצות אדומות, ויצאו למאבק למען "צדק חברתי", ומה קיבלו? כינים, במקום צדק חברתי הם הביאו בכייה לדורות, אשר חלק מהשלכותיה הוא מצב הנכים היום במדינת ישראל.
לטעמי אף בתחילת מאבק הנכים היו שניסו לתת לו נופך של מאבק חברתי/פוליטי כולל. כמובן שאז אהדת הציבור הייתה מהמאבק והלאה, מי שצריך להיאבק עבור הנכים, לפחות בחזית, הם הנכים עצמם, ולא פעילים חברתיים בשמם, והמאבק חייב להיות נטו נטו נכים.
לדעתי, האסימון ירד לפני מספר שבועות. יחד עם האסימון ירד גם הצורך החיוני לשתף פעולה עם המשטרה, לכל שוטר, או לכל שוטר שני, יש, כמו לכולנו במשפחה או בשכנות, נכה, גופני, נפשי, והשוטר הוא אזרח ממש כמו כל אחד מאתנו, ולכן רבים מקרב השוטרים ומפקדיהם ימתחו את החבל עד קצה גבול היכולת, ובכלל זאת מתן אישור להפרה מוגבלת של הסדר הציבורי, ובלבד שנושא הנכים לא ירד מסדר יומו של הציבור, ובלבד כאשר ברור שהמחאה היא נטו נטו נכים.
לדעתי, התמונה הנוגעת ללב של
שוטרת המאכילה נכה בסמוך לצומת אותו חסמו הנכים, ושוטרים המחלקים את המים שלהם לנכים המפגינים, היו נקודות מפנה בתודעה הציבורית, באשר לא הייתה זו פעולתם של "פעילים חברתיים", לא היו אלו נאומים חוצבי להבות בקניון של פ"ת, אלא הנכים עצמם, המחבקים את המשטרה ומחובקים על ידה, וכולם פועלים במידה רבה של גמישות, רגישות והסכמה על-מנת להעלות את המצוקה לתודעת הציבור, על-מנת לטלטל את הציבור, על-מנת להשפיע על גורמי התקציב הפוליטיים, ועם כל זאת על-מנת שהטלטול הזה לא ישפוך את התינוק עם המים.
מאבק הנכים בדמותו הנוכחית, הוא אות ודוגמה למאבק ציבורי צודק, מכובד, מפריע במידה לא מעטה, אך מה זה שעה בפקק, לעומת חיים, כל החיים, בפקק אחד גדול.
וראוי ש"הפעילים החברתיים" לסוגיהם יקבלו קצת שיעורים פרטיים מהנכים ומהדרך בה הם מנהלים בשבועות האחרונים את מאבקם. מאבק שהוא אות ודוגמה לשילוב ראוי בין הסדר הציבורי המחייב את הזרמת התנועה, ובין סדר היום הציבורי המחייב המון תשומת לב למצוקתם הגוברת של הנכים.
