בכוונת מכוון ומזועזע בעצמי ממה שכתבתי בכותרת אני פונה בתחינה אל כל מי שיכול להושיע. אכן, מה שנדרשת כאן זו ישועה. כזו שתסיר את הספק, כזו שתסיר את החשדות, כזו שתחשוף את האמת, את האמת כולה ללא טיוח, ללא הסתרה, ללא ברירת האסור והמותר בפרסום.
אנו חיים כיום במדינה יהודית ודמוקרטית, או שלפחות ישנה יומרה כזו, בשני התחומים. אם כך, הכיצד ייתכן שפרשה עגומה ועלומה מוסתרת ומורחקת מהעין הציבורית מזה עשרות שנים? היכן הייתם, כלבי השמירה של הדמוקרטיה? היכן שוטטתם אבירי
חופש המידע וזכויות הפרט, מדוע החשיתם - כל הנאורים ועוזריכם?
למי שטרם ניחש, הרי שהנני מתכוון לפרשה שנודעה בשם "ילדי תימן". לא אכנס כעת לעובי הקורה ולא אנתח את כל השתלשלות האירועים. תקציר בראשי פרקים יכול לספק את המסגרת לפרשה כולה:
בין הקמת המדינה לאמצע שנות החמישים הגיעה ארצה עלייה מגלות תימן. בנסיבות תמוהות או מחמירות נעלמו, על-פי הנטען, מאות רבות של ילדים מאותה עלייה. התחושה הייתה שההיעלמות הייתה קשורה עם ממסד ותיק מול עלייה חלשה ועל-רקע עדתי. ילדים ופעוטות רבים מבני העדה רוכזו בבתי חולים, בתי תינוקות, בתי ילדים ופשוט... נעלמו.
בין ה"הסברים" שסופקו להורים היו: התינוקות חלו, הילדים נפטרו, הילדים נשלחו לבתי חולים (מהם לא שבו). בקשות לראות את הגופה נדחו, להורים נאמר שההלוויה כבר התקיימה, תהיות וטענות מדוע לא זומנו להלוויות נענו בקש וגבבה. לעתיד לבוא, למדו חלק מההורים לדעת שהמוות המסתורי לא תועד בשום מקום - הגיעו עדיהם צווי גיוס ל"נפטרים" וכיוצא בזה.
סברות מגוונות להורים המבועתים נמסרו תירוצים מתירוצים שונים, על-פי רוב בניגוד לכל נוהל תקין, תוך זלזול באינטליגנציה וברגשותיהם. אלה (ההורים והמשפחות) נותרו עם פצע פעור ומדמם השותת דם עד היום ממש, ואין מושיע.
אדגיש רק כי בלחץ הציבור הוקמו בעבר ועדות חקירה, נעשו מחקרים בנושא והוקמו עמותות לריכוז הטיפול בבירור ובמחאה. זכורה מאוד היא פרשת הרב עוזי משולם שהוקע כ"אויב העם", אנשיו הוצגו בתקשורת כקיצונים, הזויים ומי שמהווים איום על שלטון החוק במדינה. אגב, סופו של הרב משולם במוות שהרבה מסתורין אפפו.
הסברות באשר לגורלם של הילדים החטופים היו מגוונות. רבים טענו שהילדים נמסרו לאימוץ (שלא בידיעתם וממילא בניגוד להסכמתם). אחרים מצאו שילדיהם נמכרו לאימוץ (בדרך כלל ליהודים בחו"ל). נמצאו ידיעות על גופות ילדים ותינוקות בהם נעשו ניתוחים שלאחר המוות - בתנאים לא תנאים, בלי צורך מתועד ו/או מוכח, הכל במחשכים.
הטענה הקשה מכולן, הנשמעת מיותר ממקור אחד היא כי מקצת הילדים נחטפו והועברו לגורמים שונים בארץ ובחו"ל כדי לבצע בהם ניסויים רפואיים, תצלנה אזני השומע!!
ניסויים רפואיים בילדים חיים לאחר שנחטפו מהוריהם, זאת במרמה והונאה ועל-ידי גורמים ממסדיים הקשורים אולי וחלילה עם השלטון של המדינה היהודית המתהווה!! היש מישהו שאיננו מבין את גודל הזוועה?
חשדות חמורים יצוין, כי לחלק לא קטן מהטענות (לאו-דווקא בעניין הניסויים הרפואיים) נמצאו סימוכין והוכחות. חוקרים פרטיים, חוקרים מטעם עצמם, סוציולוגים, עמותות כאמור, וועדות חקירה - כל אלה אספו חומר רב, כמיטב יכולתם, במטרה להסיר את העננה הכבדה מנשוא ולחשוף לעין הציבורית את האמת.
אלא, שלאורך השנים היינו עדים למאמצים גדולים להסתיר, אולי לחפות על פשעים, אינני יודע. בכנות שאינני יודע. ספק אם יש בנמצא מישהו היכול לבסס החשדות החמורים לכדי מסמך ממצה ומרשיע המגובה במסמכים, עדויות, תמונות ופרטים שכיום הנם עלומים. חלק לא קטן מן העדים הפוטנציאליים בא בימים ואינו בעל יכולת לסייע, חלק נפטר מן העולם, חלק אינו מעוניין לספר את הידוע לו, בין שמניעיו פחד או בושה, אין נפקא מינא.
בשנתיים האחרונות קיבלה הפרשה, בסיועם של כמה אישי ציבור, תנופה חדשה. לחץ לא מתון אם כי לא מספיק, מופעל על השלטונות על-מנת שסוף-סוף לאחר יותר מיובל שנים יעשו מעשה ויפעלו לגילוי האמת. כמתבונן מן הצד ההתרשמות היא שמה שהיה הוא מה שיהיה, אבוי לנו!!
למשל-דיון שהתקיים אם לחשוף את כל הפרוטוקולים של הוועדות שחקרו את העניין. עיניכם הקוראות - "האם לחשוף את כל הפרוטוקולים" - איזו מן שאלה זו בכלל? התעלה על הדעת אפשרות אחרת מאשר לפתוח את כל הארכיבים, להפוך כל אבן, למסור כל מידע - רפואי, מנהלי, רישומי או אחר ולעשות כל מה שרק ניתן על-מנת לחשוף את האמת, את כולה?
כאמור, מההתנהלות עד כה, הגם שלכאורה יש יותר מעש בנושא, אין יותר מדי מקום לאופטימיות. ועוד - ההסתרה המתמשכת, האינטרסים להעלים, היחס לרב משולם בשעתו, ה"מריחה" של ההורים והקרובים אז כהיום, כל אלה מגבירים את החשד כאילו לגורם/ים כלשהו/הם יש מה להסתיר, יש ממה להתבייש, יש ממה לחשוש...
שגרת חיים והמחשבה על העוול, על גודל הזוועה, על האכזריות, על העדר האנושיות, על ההשפלה ועל המצוקה והסבל (להם אין שיעור) שנגרמו למשפחות ובעיקר להורים, כל אלה אסור שייתנו לנו מנוח. מחילה על הקלישאה - "כולנו הורים של ילדי תימן"... עצם העובדה שיש מקום לברר את השאלה - הייתכן שבוצעו ניסויים רפואיים בילדים חיים, או שמא יהודים שתפו פעולה עם פושע כזה בחוץ לארץ אמורה להדיר שינה מעיני כולנו.
אנו עסוקים בשגרת חיינו. ביטחון, ענייני כלכלה ופרנסה, מעמד הנכים, יוקר הדיור, ימין ושמאל, אירן ו
קוריאה הצפונית. בל תשמש שגרת חיים זו עלה תאנה להסתרת הכורח להגיע לחקר האמת בפרשת ילדי תימן. בצורך הזה אמור לחוש כל יהודי. לדמים הזועקים מן האדמה צריכה להיות כרויה כל נשמה בישראל, לזעקת ההורים העשוקים, הדואבים והשכולים שילדיהם נעלמו כלא היו ללא אומר וללא הסבר חייבים להיות שותפים כל ישראל שהרי ערבים אנו זה לזה.
