א. משבר אחרי כשלוש שעות, התברר ביום הכיפורים ה'תשל"ד, שכל התוכנית הישראלית למלחמה התנפצו כלא-היו. הפיקוד הישראלי לא הבין זאת - לפחות עד אחרי מתקפות-הנפל בשמונה באוקטובר 1973.
את הג'וקר, שיוציא את צבאנו מהמשבר, חיפשו משה דיין, שר הביטחון, ורב-אלוף דוד אלעזר, הרמטכ"ל, בקרב רמטכ"לים לשעבר.
צבי צור (צ'רה) יצא מהמשחק כיוון שהיה עוזרו של שר הביטחון. נותרו פרופ'
יגאל ידין, הרמטכ"ל השני, שניהל את מלחמת הקוממיות;
יצחק רבין, שכיהן במלחמת ששת הימים; וחיים בר-לב, שכיהן במלחמת ההתשה. שלושתם יצאו לסייר בפיקוד הדרום מיד עם פרוץ המלחמה, וכנראה תוכננו לכהן בשלושת הפיקודים המרחביים. זה נראה כמו מימוש הרעיון של דיין לקבל מינוי כמפקד עליון של חזית הדרום במלחמת ששת הימים.
בר-לב עלה לצפון, ואחרי זה ירד לדרום. אומרים שהשפעתו על הנעשה בחפ"ק של פיקוד הצפון הייתה טובה ומרגיעה. בדרום הוא הצליח לעשות מעט סדר במפקדת פיקוד הדרום באום חשיבה ("דב̤לה"). אך כמו אלעזר, היו לו חשבונות אישיים וחשבונות פוליטיים עם
אריאל שרון, מפקד אוגדה 143, והוא עסק בסגירתם כל מהלך המלחמה.
רבין לא קיבל מינוי כיוון שגם דיין וגם אלעזר לא העריכו את יכולתו להנהיג. במלאת 44 שנה למלחמה, שוחררו סוף-סוף
קלטות מהשיחות ביניהם. בנוסף, לא היו צריכים מפקד-על לפיקוד המרכז, ובפיקוד הצפון התייצבו העניינים, והסורים נהדפו. כך, רק בפיקוד הדרום נותרו בעיות.
ודרך אגב, יגאל ידין, שנועצו בו לקראת המתקפה בשמונה באוקטובר, היה חבר בוועדת אגרנט, שאחת ממשימותיה היייתה לחקור את כישלון מתקפה זו. כמובן, ידין וצבאנו לא טרחו לציין עובדה לא-חשובה זו.
ב. ניצחון בסבירות נמוכה בעוד כמה שבועות תסתיים הדפסת הספר, "
ניצחון בסבירות נמוכה", שכתבו אנשי "פורום אלפרדו" (ואני ביניהם) ואורחים, ובו מתוארת מלחמת יום הכיפורים - לא כל המלחמה, אלא פרקים מסוימים בה. לקוראים ותיקים של
חדשות מחלקה ראשונה, רוב המאמרים יהיו מוכרים, כיוון שגרסתם המוקדמת פורסמה באתר הזה.
כותר הספר רומז לוויכוח הלא-נגמר האם היה ניצחון ישראלי במלחמת יום הכיפורים ולבעיה הקשה של הערכת הסבירות למלחמה בין כסה לעשור ה'תשל"ד.
לדעתי, אין דוגמה בארצנו לעבודה כה מקיפה של קומץ מתנדבים, שהקדישו זמן רב למחקר ולכתיבה - בלא שום תמיכה של הממסד, אלא אולי אף בהתנגדותו. פורום אלפרדו מתכנס זה כעשור לסדנה חודשית, שבה נדונה סוגיה בביטחון ישראל ובמלחמותיה. המפגשים החלו בבית-ספר בבני-ברק, עברו לבית יאיר ולמוזאון ז'בוטינסקי בתל אביב, וכעת הם בספרייה הציבורית לדורות בלוד. הסדנה החלה בחקר הקרב בחווה הסינית, והמשיכה לסוגיות אחרות במלחמת יום הכיפורים ובמלחמוינו האחרות.
הוועד המנהל את הפורום נפגש כמעט מדי שבוע לדיונים. תקופה מסוימת נערכו דיוניו ב"קפה אלפרדו" בפתח-תקווה, וממנו שאלו אנשיו את שמו. במפגשים החודשיים של סדנת אלפרדו משתתפים קצינים בכירים, לוחמים וחוקרים, ואני מרכזם יחד עם ד"ר
אורי מילשטיין. כעת התחלנו לדון במלחמת יום הכיפורים בגולן, ואולי יופק מהם עוד ספר לא-שגרתי על המלחמה.
ג. ביזיון החתולים השמנים של האוצר מסכלים, כנראה, הליכה לקראת דרישות הנכים, שאינן מופרזות, לדעתי. אף אחד מלבלרי האוצר אינו חי ממשכורת רעב, שנקראת אצלנו 'קצבת נכות', שאינה מספיקה כלל למזון, לתרופות ולניידות.
אין צודקת מהדרישה להשוות את קצבות הנכות לשכר המינימום. זה, כנראה, לא יקרה לפי המתווה שאושר בערב יום היכפורים. יתר על כן, ההעלאת קצבאות הנכיות תהיה לפי פעימות - עד שנת 2021. לעג לרש. עד אז הפריץ ימות, או הכלב ימות - כמאמר הפתגם.
לדעתי, המאבק הנוכחי של הנכים מיצה את עצמו. המשכו יגרום לזעם ציבורי, שיסכל את כוונות המאבק. הנכים צריכים להתארגן, ולבצע חישוב מחדש של יעדיהם ושל דרכם - כי אסור להניח לממשלה בעניין הזה.
גילוי נאות: אני נכה, ואיהנה מהגדלת קצבת הנכות.
ד. משאל-עם בניגוד למדעני חברה שמאלנים, שמפנטזים על סופה של הלאומיות - עמים שונים ברחבי העולם רוצים הגדרה עצמית ועצמאות לאומית. במזרח התיכון - מתפרקות המדינות המלאכותיות (עירק, כווית, סוריה ולבנון), שהקימו הקולוניאליסטים הצרפתיים והבריטיים, אחרי מלחמת העולם הראשונה. בריטניה הגדולה חורקת מול תביעות האירים, הסקוטים והוולשים. בספרד רוצים עצמאות הקטלונים והבסקים (שיש להם סניפים קולניים בצרפת).
כיוון שממשלת ספרד מזרימה - ישירות ובמסגרת
האיחוד האירופי - כספים לתמיכה ברשות הפלשתינית, הייתי מצפה, שממשלתנו תסייע לא רק לכורדים, אלא גם לקטלונים.
