לפני ימים ספורים (23.9.17 -26.9.17, חזרו כ-60,000 יהודים כשרים, הביתה, ממסעם לאומן. לפני ימים ספורים. בקרבה מצמררת לתאריך הזה (29.9.41, לפני 76 שנה), חל גם המועד, בו הוצעדו 33,000 יהודים אוקראינים אל אתר שכוח אל, בלב יער עבות, ליד בירת אוקראינה, קייב. כאן הועמדו, בשולי תעלה ארוכה, שנחפרה מראש על-ידי משתפי פעולה אוקראינים. כאן הם נקצרו בירי מקלעים עד האחרון שבהם. הנורים נפלו באין אומר ודברים, אל מותם, לתוך התעלה. לתוך שלוליות הדם. כל שנותר למשתפי"ם האוקראינים לעשות היה להחזיר במעדרים את העפר התחוח, שנכרה מראש, אל התעלה ממנה הוצא כמה שעות קודם לכן. מספר כלי רכב כבדים הועלו על העפר הטרי שהוחזר למקומו, הידקו אותו, בנסיעה הלוך ושוב. בכך נסתם הגולל על עשרות אלפי יהודים, 3 דורות, של סבים, הורים וילדים, כולם נמחקו באחת.
רבות סופר על צעדיהם האחרונים של יהודים אלה אל מותם. חלקם לא האמינו כי הם אכן בדרכם האחרונה. בקרב הציבור הגדול הזה רווחו שמועות, אותם עודדו הגרמנים. 'אתם הולכים למחנות עבודה'. היה הסיפור הידוע. 'העבודה משחררת' השמיעו להם שוב ושוב. את הטור הארוך ליוותה מוזיקה רועשת שהקשתה על שיחה חופשית בין הצועדים. רק משהתקרבו לגיא ההריגה עצמו וכבר נשמעו קולות הירי, שלא ניתן היה לטשטשן, הבינו ההולכים לאן פניהם מועדות.
האתר באבי יאר דהיום, סופח לפני כעשור לשטח השיפוט של עירית קייב. הוא מצוי על תוואי הדרך לאומן. כ-120 ק"מ דרומה משם. את המסלול הזה פוקדים מדי שנה כ-60,000 חסידים בדרכם לקבר ר' נחמן. לא. הם לא מבקשים מנהגי האוטובוסים המסיעים אותם לסטות סטיה קטנה, קטנה מאוד, פיצק'לה, אל האתר הנורא, אל גיא הצלמוות, הנשכח מלב, על-מנת לומר שם, אל מול האנדרטה הצנועה לזכר הנרצחים, קדיש...
מהירות שיא ראוי להזכיר את המהירות המדהימה שאיפיינה את המסע הגרמני בדרכו הנפשעת והמטורפת ל"פתרון הסופי" - הרג יהודים באשר הם. רק שלושה חדשים (22.6.41), קודם לכן, פתחו הגרמנים במבצע ברברוסה, ופרצו בכוח רב לתוך ברית המועצות. המהלך הדהים את כל העולם, ובמיוחד את הרוסים, כמובן. תוך שלושה חדשים, מהירות שיא, שמתאימה לקונצפציה של ה'בליץ-קריג' (מלחמת בזק), הם כבשו את אוקראינה רחבת הידיים ועמה את ביאלורוס הגדולה אף היא. כבר באוקטובר 41, הם הציבו את מוסקבה בטווח הארטילריה שלהם... העיכובים היחידים שעיכבו אותם נגרמו בשל התקפת נגד רוסית והבוץ הרוסי הנורא של תחילת החורף.
אבל את תחילתה של השמדת היהודים לא עיכב דבר. גם לא הקשיים הלוגיסטיים העצומים, שעמדו בפני הגרמנים כאשר "נאלצו" לכלול בתחום שיפוטם החדש שטחים עצומים, כאוקראינה ובלרוס. עוד לפני באבי יאר, כבר באוגוסט 41, היו הגרמנים מוכנים ומזומנים לטבח שיטתי בעיירה אוקראינית קמניץ-פודולסקי. הטבח שם בוצע ב-26 עד 29 באוגוסט 1941. חודשיים בלבד לאחר פתיחת המלחמה. בטבח השתתפו כמובן אוקראינים, אך גם הונגרים וגרמנים. פיקד על הרצח מפקד האס.אס והמשטרה של גזרת 'רוסיה-דרום' (אוקראינה), פרידריך יֶקֶלן. כ-23,000 יהודים נרצחו. במספר זה כלולים כ-10,000 יהודים שגורשו מהונגריה, וכ-13,000 יהודים תושבי העיר קמניץ-פודולסקי.
הנה כך, בחדשים אלה, לפני 76 שנים, החלה השמדת היהודים. היטלר, המנוול שבמנהיגים, אומנם דרש, איים ואף פרסם ברבים את כוונותיו, בכל הקשור ליהודים, אלא שההתייחסות לידיעות הללו הייתה של ביטול ושל לגלוג. כך מצא העולם כולו את עצמו מופתע לנוכח הביצוע המזוויע.
ואצלנו? כאן ממשיכים לחפור בעניין הצוללות. כידוע, זהו הנשק האולטימטיבי בכל הקשור ל"מכה השנייה", ואין בלתו (וכבר ברור שלנתניהו אין קשר ביצועי לעניין הזה). ואנא הטו את אוזניבם לרה"מ. שימו לב לאזהרותיו בעניין אירן...
