לפני החג חווינו אירוע קשה בו טורחים פקידים רמי דרג, מנכ"ל משרד האוצר ובכיר במשרד ראש הממשלה, להופיע בפני דירקטוריון קק"ל כדי להסביר מדוע המדינה דורשת מקק"ל להעביר לידיה 500 מיליון שקל. נראה שהתהפכו היוצרות. במקום שדירקטוריון קק"ל יופיע לשימוע בפני האוצר בו יסבירו מדוע קק"ל תמשיך להיות פטורה ממיסים בגין רווחי העתק שהיא מקבלת ממכירת אדמות המדינה. בכלל הגוף הזה שעבר זמנו מתנהג עם המדינה כאילו הוא הריבון והמדינה היא וסלו. היא מכתיבה למי ייועדו הכספים כאילו היא המושלת. הקרן הקימת מזמן אינה הגוף המיתולוגי שלקופתו הכחולה היינו תורמים כספים בכל יום שישי. בסך-הכל מדובר בגוף שאין לו הצדקת קיום ושרוב אדמותיו הועברו אליו על-ידי המדינה כדי לשמור אותן מיד חומדת זרה. היא מהווה חממה לחלוקת ג'ובים לפי מפתח מפלגתי. מפעל הפיס מחרה ומחקה את קק"ל ומציב מכשולים להעברת כספים מקופתו השמנה.
האם המדינה חסרת אונים? האם יש כאן קשיי משילות שבית המשפט העליון מטיל לפתחה? האם תוספת משנים למנכ"לים מאנ"ש תקל על אילוץ גופים אלה לבצע ללא ערעורים? או אולי מדובר כאן בחדלות אישים של ה"מושל"? מה מונע מהמדינה להודיע לגופים אלה ואחרים כמו רשות שדות התעופה הנמלים ועוד, שעליהם להעביר ללא דיחוי את הכספים הנדרשים. שאם לא כן יושתו עליהם מיסים ואגרות זיכיון. אין הבדל ביניהן והמס המושת על מפיקי הגז. נוצרים כאן גופים המתנבאים במחנה ומחליטים מה יעשה. לשם כך יש גוף אחד שמחליט והוא הכנסת.
אם במשילות עסקינן, מה מונע מראש הממשלה למנות נציב שירות המדינה ראוי ובזמן? מה מונע מימנו לשנות את החקיקה בקשר לנכים שאת קצבאותיהם הוא שחק ב-2003 בהיותו שר אוצר? להחזיר להם, רטרואקטיבית, את ההפרש בין ההצמדה למדד אותה הנהיג במקום הצמדה לשכר הממוצע כפי שהיה נהוג? כך אומנם נוהגים בשבדיה או בגרמניה ולא בארה"ב. למי אנו רוצים להיות דומים? לארה"ב שהחוב הלאומי שלה גבוה מהתמ"ג והגישה הרפובליקנית אינה תומכת בחולים ובעניים או למדינות רווחה מתקדמות?
לא משילות חסרה אלא חדלות אישים של הממשלה למשול בנוסף לכניעה פוליטית לאנ"ש. בניהול נכון לא חסר כסף לכל המטרות. לא מספיק להתמנות לשר. צריך להיות בעל תכונות של כושר ניהול ואוטוריטה. ישראל היא מדינה עשירה.
