כבשנים קודמות, שוב נאלץ משרד החינוך להתמודד עם תופעת ההעתקות בבחינות, שתפסה בשנה האחרונה תאוצה די בולטת. הצרה היא בכך שמשרד החינוך עדיין לא הצליח להפנים את העובדה שתופעת ההעתקות, החוזרת אליו בכל פעם כבומרנג, אינה ניתנת למיגור של ממש.
האמת ניתנת להיאמר שבמרוצת השנים השתכללו מאוד שיטות ההעתקה - לא מעט, כמובן, בסיועה האדיב של הטכנולוגיה המתקדמת, ושוב לא ניתן לבלום ולחסום אותן הרמטית. אחרי ככלות הכל, אמצעי ההעתקה הם סמויים עד כדי כך שספק אם יוכל עוד איש לחשפם.
מקורה של ההעתקה בבחינות נעוץ, מעל לכל, בלחץ האטומי שמפעילה מערכת החינוך על התלמיד הישראלי המצוי, והוא בא לידי ביטוי בדחיסתו של חומר רב-היקף לראשו, שלא אחת הוא, בעצם, לעוס ומאוס, ואיננו נקלט לטווח הארוך.
בומרנג לשווא מנסה משרד החינוך לעקור את תופעת ההעתקות, שהרי זו רק תחזור על עצמה מחדש. במקום זאת הוא היה רק מיטיב לעשות אם היה מבטל, סוף-סוף, את מבחני הבגרות בעצמם, בדומה למדינות רבות בעולם הנאור.
אז קחו, לדוגמה, את אוניברסיטת סורבון בצרפת - מוסד אקדמי רם-מעלה - שלא מהסס לקבל אל כתליו בוגרי-תיכון ללא בגרויות. המציאות מוכיחה, קובל עם ועדה, כי בעל התעודה איננו בהכרח גם בעל הדיעה, ולא תמיד הוא בעל ידע עדיף על מי שאין לו בגרות. ויתר על כן, במקרים רבים כבר הוכח בעליל שזה האחרון איננו נופל במאומה במטענו הרוחני מבעל התעודה המוסמכת.
אז הגיעה העת לעשות מעשה ולבטל באחת את בחינות הבגרות. די בהחלט בתעודת הסיום של בית-ספר תיכון כדי להעיד על כשירות לימודית.
