נתניהו, תאמץ את לקח בית החשמונאים

רשימה זו היה מקום לפרסמה בחג החנוכה, אך לסוכה שלנו הכניס ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את בית החשמונאים, שקרס מהר מאד, קרס אחרי 77 שנים. נתניהו ערך אנאלוגיה בין ימי חיינו כאן והיום ובין תקופת בית החשמונאים. מצער, שכראש ממשלה לא התייחס לטעויות של הנהגת החשמונאים, שהביאו את הממלכה אל קיצה. הוא נמנע מלהביט לעבר להט של ערכים, שהומרו בלהט תאוות הכיבושים תוך שילוב קטלני עם שלל נגעים של הסתאבויות חברתיות.. מצער, שגם מערכת החינוך בישראל אינה מפנימה את הלקח האמיתי של תקופת החשמונאים, אלא ממהרת לעלות על שרטון של זקפה לאומנית משיחית. שושלת החשמונאים השיגה ניצחון מזהיר ב-כ"ה כסלו 164 לפנה"ס. זה היה ניצחון מזהיר של הכמיהה לחרות לאומית ודתית תוך החלטה נחושה להשתית מערכות של צדק חברתי. לאורך מרבית התקופה הזו הייתה יהודה ממלכה עצמאית בה שלט נציג מבית החשמונאים, כמלך או ככוהן גדול. למרבה הצער, הירואיות של ניצחון גדול להשגת עצמאות לאומית מסמא את ספרי ההיסטוריה, מהם ניזונים ילדינו בבתי הספר. אין בספרי ההיסטוריה התמודדות עם שאלות שחייבות להישאל . אין ספק שיש מקום של כבוד לציון הניצחון על שלטון זר. אך מהניצחון ב-164 לפנה"ס היו שלל אירועים, שמחייבים אותנו להעלות לדיון בספרי הלימוד, וזאת מבלי להפחית מהערך המרכזי של ניצחון עם משועבד על אויב אכזר ששלט בארצו. וחבל שאין כל גירוי בספרי הלימוד כדי לשאול שאלות. חלקו של הנס מהווה חלק הארי בספרי הלימוד בעיקר בבתי הספר היסודיים. קשה לי לקבל את ספור הנס כנקודת הכובד המשמעותית של האירוע בלי להביא מידע נוסף לפחות בכתות הגבוהות של בית ספר תיכון. ספור נס פך השמן, שאמור היה להספיק ליום אחד אך בסופו של דבר הספיק לשמונה ימים, מופיע לראשונה בתלמוד הבבלי כשבע מאות שנה לאחר האירוע. אין מקור מהתקופה של המרד או סמוך למרד, שמציין את סיפור נס פך השמן. לא בספר החשמונאים ולא בכתבי יוסף בן מתתיהו. ספרי החשמונאים, המציגים את המאבק בכובש בבסיסו של החג, לא זכו להתקדש, ואנחנו פונים לרסיסי המידע בספרות חז"ל, שמציגים את הנס בבסיסו של החג. ואפילו השיר שליווה התרחשויות רבות במרוצת המאה העשרים "אנו נושאים לפידים ...נס לא קרה לנו, פך שמן לא מצאנו. ההרה עלינו לעמק ירדנו..."מקבל ווטו של כל המפלגות הדתיות, ואין שרים אותו יותר באירועים ממלכתיים. אך שאלה חשובה לא נשאלת, מה קרה שבית החשמונאים נפל. מה קרה שהתחלה של מאבק לערכים חברתיים ולאומיים ומעל לכל מאבק לגירוש כובש זר, כל הצלחותיו המסחררות הבאות לידי ביטוי ב-כ"ה כסלו 164 לפנה"ס ירדו לתהום הנשייה, ובית החשמונאים יורד מוכה מבימת ההיסטוריה. תקצר היריעה מלפרט את שלל הנסיבות, שהעלו את בית החשמונאים על שרטון, שמתנועה עממית לוחמת על ערכי צדק הפך לבית מלוכה מסואב, שהתרחק מיעדים, שהוצבו על-ידי אבי המשפחה, שעורר בעירה קטנה במורדות המערביים של הרי שומרון תנועה עממית למאבק על ערכים חברתיים ומאבק לגירוש שלטון זר כדי לכונן עצמאות לאומית ודתית . אחת התשובות לשאלה הכאובה, מה קרה שבית כה מפואר נהרס, מתמקדת במילה אחת - הכיבוש. הפניית כל האנרגיות המדיניות והכלכליות ליעד אחד ויחיד - התפשטות טריטוריאלית, כולל גיורים בכוח של עמים נכבשים, הייתה בסופו של דבר אחת מאבני הנגף, שפוררו את הדבר הנפלא שקרוי הישגי מרד החשמונאים ב-כ"ה כסלו 164 לפנה"ס. את הלקח הזה בנימין נתניהו אינו מאמץ, אלא הוא גורר אותנו לעברו של התהום אליו נפל בית החשמונאים.