על בית החשמונאים יאה לשוחח בחודש כסלו, בחג החנוכה. אך
בנימין נתניהו החליט להקדים את הדיון. כשהכניס אותו לסוכה שלנו כבר בחודש תשרי, עת ביקש בסוכה ללמוד את הלקח של בית החשמונאים. מצער, שלא אימץ את הלקח המתחייב, כשדיבר על הסיבות להתפוררות בית החשמונאים.
אני כותב שורות אלו מתוך חרדה שהתופעות, שסדקו את בית החשמונאים והביאו להתפוררותו, פוקדות את חיינו במדינת ישראל כיום. מאבקים פנימיים בין העומדים במוקדי הכוח, ההסתאבות הממשל שמרכזו בירושלים, השחיקה עקב מלחמות כיבוש בלתי פוסקות הביאו לסופה של הישות הריבונית, שהקימו החשמונאים.
מתוך ספר המקבים אנו למדים על הסתאבות בית החשמונאים. מצער, שההנהגה החשמונאית שליקטה סביבה איכרים ופשוטי עם למאבק הירואי לגירוש שלטון זר, עלתה על שרטון ההסתאבות. נגע ממאיר של כיבושי עמים זרים וגיור בכוח ובאכזריות פגע לא רק ביעדי המרד, אלא הוביל לגדיעה ולאובדן של כל מה שנראה בבחינת תקווה גדולה ביום כ"ה בכסלו 164 לפנה"ס. מספר המקבים אנו למדים, שנגע ההסתאבות היה אחד הגורמים המשמעותיים שהביאו להרס וחורבן של כל מה שנבנה ביזע ובדם.
במקבים ב' אנו קוראים על שמעון, נגיד בית המקדש, שדרש מהכוהן הגדול, חוניו, את המינוי לתפקיד האגורנומוס, למעשה הוא דרש את האישור של אחראי על משק הכספים. לא הרתיע אותו נגע הצירוף המסוכן של הון ושלטון.
צבא איכרים נגע הקשר בין הון ושלטון סימא את את יאסון, אחיו של חוניו הכהן. מתוך תאוות שררה וממון הוא פנה לשלטון היווני. למעשה קונה את התפקיד משלטון זר בכספי בית המקדש. הנכונות להפקיר כספים יקרים של אוצרות בית המקדש - אוצרות העם - בידי היוונים מפנה את הדרך להתערבות שלטון יווני בתחומי חיים רוחניים וכלכליים בירושלים. לפנינו דוגמה לקשר מבחיל בין הון לשלטון המביא לרמיסת היעדים, שלמענם יצאו החשמונאים בימי מתתיהו למלחמת חרות צודקת, שאת משמעותה אנחנו חוגגים בחנוכה.
למרבה הצער, אנחנו לא נותנים את דעתנו למה שהכשיל את המהפכה החשמונאית בכ"ה כסלו 164 לפנה"ס. התחלה עממית חברתית שבערה כאש במנהיגות של הכהן הכפרי ממודיעין, מתתיהו, ויהודה המכבי, מפקדו של צבא איכרים מתנדבים, אפשר לראותה גם בימי יונתן וגם בימי שלטונו של שמעון. הרוח העממית של צבא לוחם למען יעדים חברתיים, לאומיים ודתיים נעצרה לחלוטין בימי יוחנן הורקנוס. אין כבר צבא איכרים המבוסס על התנדבות, אלא יש צבא שכירים, צבא שיעדיו הם בעיקר כיבושים טריטוריאליים וגיור בכוח של הנכבשים.
מקובלת עלי הנחת היסוד של ד"ר רפאל ינקלביץ מהחוג לתולדות עם ישראל באוניברסיטת "בר-אילן", שחיי החצר בתקופת הורקנוס אופיינו במשתאות ובפילגשים היא פרי תפנית בתפיסה הערכית, תפיסה של חיי חצר מלכותית ברוח הלניסטית נגועה בכיעור של חיי הוללות והפקר.
הדור השני והשלישי אחרי האחים יהודה, יונתן ושמעון הפנה עורף לערכים שעיצב הדור הראשון. צבא השכירים שכונן יוחנן חייב הוצאות כספיות אדירות. מלחמות הכיבוש הפכו גם מכשיר מימון וגם יעד של תאוות התפשטות טריטוריאלית מצערת והרסנית, שהכניסה את בית החשמונאים לשרשרת של מלחמות, שגבו מחירי דמים יקרים וסחטו את דמה של ממלכת החשמונאים. מלחמות מיותרות שחקו והתישו אותה. האם זה לא מזכיר לנו מלחמות מיותרות, שבוצעו ביוזמת ממשלת ישראל, המתישות ושוחקות את החברה הישראלית ופוגעות בה כיום.
שעת דחק הסיפור במסכת סוכה בתלמוד הבבלי על מרים בת בלגה משקף במידה רבה את הלכי הרוח של העם הפשוט, היא מוחה על התנהלות השלטון הכוהני בימי החשמונאים. "מרים בת בלגה הייתה מבעטת בסנדלה על גבי המזבח ואמרה: ... עד מתי אתם מכלים את ממונם של ישראל ואין אתם עומדים עליהם בשעת הדחק"?
את המחיר של המלחמות שילמו בעיקר פשוטי העם, כאשר מנגד בעלי שררה וממון התעשרו ממנה. ההוצאות הכספיות למימון המלחמות גרמו לכך, שיוחנן הורקנוס לא הסתפק רק בהעלאת שיעורי המיסים, אלא שדד ברגל גסה את קופת בית המקדש. הוא פתח את קבר דוד והוציא משם 3,000 ככר כסף שזה בעיקר כספים של פשוטי העם.
ההישענות על צבא שכירים וגביה מטורפת של מיסים מפשוטי העם סימנה את תחילת התפוררות בית החשמונאים בימי יוחנן הורקנוס. הצדוקים, שייצגו את תאוות השררה של ההון והיו כלי הביטוי של התרבות המתייוונת, תמכו ביוחנן הורקנוס. הפרושים, ששאבו את עיקר כוחם מדלת העם והיו צמודים יותר לקיום המצוות הדתיות, התנגדו ליוחנן הורקנוס.
כך נוצר המהפך המכאיב. הפרושים, הגורם ממנו שאבו החשמונאים את כוחם בתחילת דרכם, הפכו לגורם שיוחנן הורקנוס יצא נגדו ובסיס המשענת שלו היו הצדוקים. הצדוקים שימשו כלי ביטוי של ההון המנוכר לכל מה שנקרא צרכים חברתיים וכלכליים של פשוטי העם, וכן גם היו מנוכרים לתרבות היהודית. עוצמת הפער הכלכלי והקוטביות המעמדית החריפו את המאבק החדש שפילג את העם. מצד אחד ההון והכהונה הגדולה שמבצרם מפלגת הצדוקים, ומנגד איכרים ובני העם הפשוט שמבצרם מפלגת הפרושים.
מה שהתחיל ממאבק לעצמאות מדינית ודתית, מאבק נגד הקשר בין ההון של הכהונה והשלטון היווני הפך לשלטון, שהעמיק פערים חברתיים והציב לו יעדי כיבוש לשם כיבוש. שלטון הזה התפורר מהר מאד. בנימין נתניהו אינו מאמץ את הלקח הזה של הסדקים שפוררו את בית החשמונאים. בנימין נתניהו נשאר נאמן להנצחת מדיניות הכיבוש והעמקת הקוטביות החברתית.
