שתי חברות ההפקה "קשת" ו"רשת" המשדרות עד היום בערוץ השני, המשותף לשתיהן, יופרדו בקרוב מאוד. "קשת" תעבור לשדר באפיק 12 ו"רשת" באפיק 13.
ערוץ 10 ישדר בערוץ 14. שנת 2018 המתקרבת תיזכר כשנת פיצול הזכיינות של ערוץ 2.
על-פי כל ההערכות זו תהיה שנה מכרעת לעתידן, על בסיס הערכה ריאלית שפיצול אפיקי השידור יובילו למשברים בתעשיית הטלוויזיה המסחרית. תחזור למבחן השאלה האם המשק הישראלי מסוגל לשווק פרסומות, כדי לפרנס שלושה ערוצי טלוויזיה מסחרית.
ללא קשר לוויכוחים על הרצוי והמצוי של התכנים המשודרים, הזכייניות חייבות לייצר כסף, באמצעות הרייטינג והפרסומות. הפיצול יחייב כל אחת מהזכייניות, "קשת" ו"רשת" להפיק בנפרד כמות תוכניות כדי למלא את כל שעות השידור שלרשותן, בניגוד למצבן הקודם, כשותפות להפקה משותפת.
מה אנחנו צפויים לראות בקרוב? המשך שיטפון תוכניות הריאליטי. בכל ערב נוכל לראות שוב אנשים שמבשלים, קופצים, שרים, רצים, שורדים ומברברים דברי סרק לפני, בזמן ובסיום התוכניות. ציבור הצופים יקבל כל ערב בשעות שיא הצפייה עוד ועוד תוכניות ריאליטי, בין שהוא רוצה בהן ובין שלא. זה מה שיהיה ולכך הוא נאלץ להתרגל. מנהלי הערוצים ישיבו תמיד לביקורת, בנוסחה השבלונית השקרית שהציבור אוהב תוכניות אלה. עובדה שהוא צופה בהן בלית ברירה כי זה מה יש. המציאות הוכיחה כבר שהתחרות בין הערוצים לא גוונה ולא העלתה את רמת איכות התוכניות, כפי שהובטח ונאמר לנו בעבר.
שלושת ערוצי הטלוויזיה המסחרית, במתכונת החדשה של שלושה אפיקי השידור, 214.13.1 ינהלו בניהן תחרות של "קרב סכינים" כדי לזכות ברייטינג, בפופולריות ובכסף.
"הישרדות". "המרוץ למיליון". "
האח הגדול". "נולד לרקוד". "מאסטר שף". "אקס פקטור". "הכוכב הבא". "לעוף על המיליון".
תוכניות הריאליטי הן כביכול "המציאות". ואולם בפועל הן בריחה מהמציאות, באמצעות בימוי של תחרויות מבוימות בין המשתתפים. ערב ערב מודח אחד מהמשתתפים בטקסי "הדחה" כביכול דרמטיים כדי ליצור מתח אצל הצופים, שיוצר רייטינג, שמשמעו כסף.
ישנן תוכניות ריאליטי כמו "הישרדות" או "המרוץ למיליון" שעולות המון כסף מאחר שהן מצולמות באזורים מרוחקים בהשתתפות רבים. המציאות החדשה תאלץ את כל הערוצים לעבור מעתה להפקות זולות יותר שמצולמות באולפנים ובארץ. התוצאה הצפויה שהריאליטי לא יחזיק מעמד עוד זמן רב. הציבור יאבד עניין בקרוב מעודף הזה. חלקים גדולים בציבור שבעו מעודף תוכניות הריאליטי ואינם מחכים יותר במתח לפרק הבא של "ההדחה" שנמאסה על רבים.
כל האמת על תכני השידור המסחרי הטלוויזיה נהפכה לסם משכר של הרוב הדומם שהוא עצמו לא תופס שהוא מכור. הרוב הדומם בדעת הקהל של צרכני התקשורת שואב את תפיסותיו הפוליטיות, המוסריות והתרבותיות גם מהטלוויזיה. מציאות החיים במדינה משתקפת דרך המסך הטלוויזיה. זו השתקפות מעוותת ומסולפת ולעתים מגמתית וחד-צדדית מכוונת. התכנים של הטלוויזיה יכולים לשמש לשימור ערכים לאומים, תרבותיים ואנושיים, אבל המציאות היא שונה והפוכה. התכנים של הטלוויזיה הפכו לסם ממכר, שלילי, ההורס מיתוסים וערכים. הסם הטלוויזיוני מספק חוויה המשרתת את אלה השולטים והסוחרים בה.
האדם הממוצע צופה במסך כשליש מזמנו הפנוי לאחר עבודתו. הסם הטלוויזיוני הופך לכלי כפיה של מניפולציה ושטיפת מוח. הטלוויזיה היא האשמה העיקרית להתרופפות כל החישוקים החיוביים בחיינו. הצפייה בטלוויזיה מגבירה את הפסימיות, ההפקרות, חוסר האכפתיות וחוסר הסולידריות.
אנשים רבים אינם קוראים שום עיתון יומי. הם מתמסרים בלב ובנפש לטלוויזיה, כמקור המידע היחיד שלהם. הטלוויזיה הופכת למונופול העובדות והדעות המעצבת דעתו של חלק ניכר באוכלוסייה. בדרך זו נוצרת חלוקה, בתחום המידע, בין אלה שקוראים עיתונים, לבין אלה שהידע שלהם כולל רק את המידע שהטלוויזיה סיפקה - כלומר פחות או יותר מעט מאוד ושטחי למדי.
