ממשלה מעופפת

הגיל היחסי

כאילו לא חסרות סערות במדינתנו הקטנטונת, שלאחרונה העירו כתבים מרבצו את נושא גיל הנטיפים במערת שורק העתיקה בהרי יהודה והעלו אותו לכותרות. אז נכון שעל-פי התיעוד הגאולוגי המערה קיימת 300,000 שנים, ויש המעריכים את גילה במיליוני שנים. אולם יש לַמִקרא חדשות בשבילכם. בניגוד לדעה הרווחת אין סתירה בין דת למדע. דומה שהמפתח לפתרון התעלומה לגבי הפער בין הגיל המדעי של היקום, הנאמד במיליוני שנים, וּבין הגיל המסורתי של בריאת העולם לפני כ-5,800 שנה, טמון בפסוק בתהילים: "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול" - משמע שבעיני הבורא מוּנחי הזמן היו שונים מאשר בימינו, וכל יום בבריאה היה שווה אלף שנים. בהנחה שמושג הזמן היה יחסי, והוגדר, כפי שמצביע רמב"ם, כתנועה בתוך חומר, ייתכן שגם הגדרת המונחים הבסיסיים יום ושנה (כמו יחידות הזמן) הייתה שונה מזו הידועה לנו, וּבסדרי גודל עצומים. ולכן אין צורך להסתיר בפני החרדים את גיל המערה, הטעון הצגת הסבר זה באור היהדות.

הקֵש על הדלת

מבצע "הקש בדלת" של האגודה למלחמה בסרטן יוצא לדרך בימים אלה. אולם גם אם שֵם המבצע, כמיטב המסורת, השתרש במשך שנים בתודעה הציבורית, והפך לסמל המסחרי של האגודה - האם לא הגיעה השעה שהוא יעמוד מבחינה דקדוקית בתקן של השפה עברית? בעברית תקנית יש לומר אפוא "הָקֵּשׁ על הדלת". השינוי הוא במילת היחס 'על', כי מקישים על הדלת, ולא באמצעותו. יחי ההבדל הקטן, אך המשמעותי. לתשומת לב האגודה. כן, לא שכחנו, העיקר הבריאוּת.

מעֵבר לים

פורסם ש-11 שרים טסו לחו"ל לכנס עסקי בנושא הדיור, אולם הם סרבו למסור פרטים על מידת חיוניות הטיסה. לא סוד הוא שהטיסה והאירוח מעֵבר לים עולים עשרות ואף מאות אלפי שקלים לציבור משלמי המיסים. האם הציבור לא ראוי אפוא לקבל דיווח מפורט על מטרת הנסיעה וּמידת חיוניותה? ואולי העלמת המידע מעידה על חיוניותה המפוקפקת? יש לממשלה הרבה מה ללמוד, כן ממשה רבנו, המנהיג הדגוּל וִישַׁר הכפיים. מדוע? האיש מסר לעם ישראל דיווח מפורט על הוצאות בניית המשכן עד השקל האחרון (וּלכך מוקדשת בתורה פרשה שלימה, פרשת פקודי). בישראל האזרחים מחויבים לחובת דיווח פיננסית לרשויות המס, וּבכלל, אך לא להפך. ממשלה מעופפת וחופשה בחו"ל? לא על חשבון הציבור.

מודל חיקוי

כל הכבוד לרב סרן, דוד דריינוף מירושלים, שהפך בזכות עקשנותו מנער עבריין לקצין מצטיין. דריינוף מוכיח שמי שרוצה - יכול. ולכן כל אחד יכול, אם רק ירצה, וכי עקשנות משתלמת. למעלה מכך, הוא עלה שלב, והשתלב בהצלחה לא רק בצה"ל, אלא גם בלימודים אקדמיים בקרימינולוגיה. זאת כשהוא נחוּש, מהצד השני של המִתרס, כמטפל וּכבעל ניסיון, להפוך את עבריינותו כמנוף לשיקום עבריינים אחרים. זו כבר אינדיקציה מלאה לכך, שהאיש עלה על מסלול השיקום הנכון והמבטיח של גמילה מעבריינות. אין ספק שדריינוף יכול לשמש מודל חיקוי לצעירים עבריינים, שאפשר להשתקם ולפתוח דף חדש בחיים.

החמצן של הבנקים

לא סוד הוא שהעמלות בבנקים גבוהות מאוד. אבל אחרי שפורסמו המשכורות הגבוהות של עובדי בנק, בסך 20,000 שקל לחודש, ושכר של מאות אלפי שקלים בחודש למנהלים - גובה העמלות לא מפתיע. אחרת איך יממנו בבנק משכורות עתק אלה? ולא נשכח, כמובן, מקור הכנסה רווחי נוסף, איך לא על חשבון הלקוחות, שכספם מהווה את החמצן של הבנקים, את הריביות הגבוהות שגובים מהם על הלוואות, בעוד הם נהנים מריבית אפסית על חסכונותיהם. צדק? לא בבנקים.

נָכִים לִרווחה

דומה שעיתונאים שָׂשים על כל תקרית סנסנציונית כדי לתפוס כותרת וּלהעלות את הרייטינג העיתונאי שלהם, ולא תמיד בצדק. כך למשל, פורסם בכלי התקשורת שאחד הקניונים בארץ בנה סוכה במתחם החנייה של הנכים. אין ספק ששילוב נכים, הפורטים על בלוטות הרגש האנושי והחמלה שלנו, עם דת, שמטבעה מושכת אש בציבור, הוא מתכון מושלם ליצירת סנסנציה עסיסית. אולם משום מה (כי אחרת איך יהיה רייטינג) בתקשורת שכחו לציין, שעדיין נותרו 30 (!) חניות פנויות לנכים, וכי מתברר מתגובת הקניון, שזה הרבה למעלה מן התקן הנדרש. אז מה קרה שלכבוד החג, אחת לשנה, העמידו סוכה לצרכנים הדתיים על שטח זניח ביותר של החנייה? די לדוספוביה!

פסוקו

המַטבחון - המאבטח בלאס וגאס: קמפוס הדמים כֶּשֶׁל עין - הפעוט טבע בגיגית: הקוזק הנגזל הסכם אבו-מאזן: נפתח השלום או שיהיה לחמאס? העוקץ: על כל צעד וּמשעל דוד ביתן: סָר תיק?