"אורח החיים של דרעי יוסד על אדני שוחד"

שרת המשפטים איילת שקד הצהירה לפני ימים אחדים כי שר שהוגש נגדו גיליון אישום חייב לפרוש מתפקידו. אינני יודע אם התכוונה השרה לשר הפנים אריה דרעי או לראש הממשלה בנימין נתניהו כיוון שעדיין לא הוגשו גיליונות אישום כלשהם בעניינם. אבל לפחות לגבי דרעי מתפרסמות בימים אלה ידיעות הטוענות, כי הפרקליטות כבר גמרה אומר והחליטה להגיש נגדו גיליון אישום. מן הסיבה הזו ראוי שנזכיר לציבור נשכחות מעלילותיו הישנות של השר הנכבד. כל ידידיו ומעריציו של דרעי מעידים עליו שהוא אדם חכם, מבריק בלימוד התורה, ויודע להוביל מהלכים פוליטיים בכישרון רב. עובדה: למרות שהרשעתו הישנה שבגינה בילה בכלא נשאה עמה קלון, הוא הצליח לתמרן כך שחזר לכהן כשר בממשלת נתניהו והקלון הלך לעולמו. עניינו של אריה דרעי, לפני שנכנס לכלא לרצות את עונש המאסר שהוטל עליו בבית המשפט המחוזי, הגיע בזמנו גם אל כס בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים, בהרכב של שלושה שופטים: המשנה לנשיא דאז ש. לוין והשופטים א. מצא וי. קדמי. להלן ציטוטים מהחלטת בית המשפט העליון: "בית המשפט המחוזי הבחין בגזר-דינו, הבחן היטב, בין דרעי לבין שלושת חבריו שהועמדו לדין יחד עמו. את האחרים דן, איש איש כמידתו, כפי חומרת מעשיו ורמת מעורבותו במגוון הפרשיות הפליליות ששימשו יסוד להרשעתו, אך גם תוך ייחוס משקל רב לנסיבות מקלות שמצאן ראויות להתחשבות. בהענשתו של דרעי נקט בית המשפט אמת-מידה מחמירה יותר. שיקול מרכזי, שבא לידי ביטוי כבר בפתח גזר הדין, היה, כי זאת לראשונה ששר בישראל מובא לדין במהלך כהונתו, בעבירה של לקיחת שוחד, ומורשע בדין. בגוף ההנמקה, עמד בית המשפט המחוזי על החומרה המיוחדת בה יש להתייחס לעבירה של לקיחת שוחד המבוצעת בידי מי שנמנה עם מנהיגי המדינה. "מנהיגי המדינה וראשיה, שחוטאים בעבירה כה חמורה, חייבים בענישה כבדה יותר מנושאי משרות אחרות שבשירות הציבורי. הם העומדים בפסגת השלטון ובמרומי החברה. הם האוחזים ברסן השררה. הם המשמשים דוגמה ומופת לרבים. כאומרים הם לבריות: ממנו תראו וכן תעשו". חומרה מיוחדת נוספת ראה בית המשפט בנסיבות ביצועה של העבירה. במקרהו של דרעי. "אין מדובר בכישלון בודד של אדם צעיר שזה עתה נחשף למנעמי השלטון, אלא במי שהתמיד באורח חיים המיוסד על אדני שוחד". דרעי לקח שוחד בהזדמנויות רבות ובדרכים שונות, במשך תקופה בת כחמש שנים, בהן מילא תפקידים ציבוריים שונים. כספי השוחד ניטלו שלא כדין מקופת הציבור ונמסרו לדרעי, אשר שלשלם לכיסו והשתמש בהם למימון צרכיו ורווחתו האישיים. בנוסף, הזכיר בית המשפט, כי דרעי הורשע גם בשלוש עבירות של מרמה והפרת אמונים, בשל מעשי "התמורה לשוחד" שעשה למען המערערים האחרים, תוך שניצל לרעה את תפקידו ומעמדו. ‎ אחרי שניתחו היטב את פסיקת בית המשפט המחוזי ושמעו את כל טיעוני ערעורו של דרעי כתבו שופטי בית המשפט העליון: "אנו סבורים, כי החומרה הרבה בה לקו עבירותיו של דרעי, על-רקע מעמדו הרם ואורך התקופה שבמהלכה ביצע את עבירותיו, אכן חייבו את הענשתו במאסר ממשי לתקופה לא-מבוטלת. בצדק ציין בית המשפט המחוזי, כי "רום כהונתו של נאשם המקבל שוחד נימוק הוא לחומרה, לא לקולא". דרעי, שהחל לקחת שוחד מעת מינויו כעוזר לשר הפנים, המשיך בכך, לאורך ימים ושנים, גם במהלך כהונותיו הרמות, כמנכ"ל משרד הפנים וכשר הפנים. הבאתו לדין, בעודו מכהן כשר בממשלת ישראל, והרשעתו בלקיחת שוחד, הטביעו חותם קשה על מערכות הציבור בישראל. עד שנחשפה פרשת עבירותיו, נטו הכל לסמוך ולבטוח ששרי ישראל ונושאי-משרות בכירים אחרים במערכות השלטון עושים את שליחותם באמונה. האפשרות כי תת-תרבות השוחד, האופיינית למדינות נחשלות ולמשטרים מושחתים, תפגע במי שנמצא ראוי לשבת על כסאו של שר, או של מנכ"ל, בישראל, הייתה רחוקה מן הדעת. באה פרשתו של דרעי וטפחה על פני כולנו. התופעה שנגלתה לעיני בית המשפט בפרשה זו המחישה היטב, כי גם מי שמוחזקים בעיני רבים כראשי הציבור ומנהיגיו עלולים להיכשל בעבירה הקשה של לקיחת שוחד. אין תמה, שבנסיבות אלו עמד בית המשפט המחוזי על הצורך לגזור על דרעי עונש שיהיה בו כדי להרתיע גם את הרבים; ובדין, לדעתנו, קבע, כי הרתעתם של בעלי עמדות בכירות במעלות השלטון והמינהל הציבורי, מפני ההתפתות ללקיחת שוחד, אינה יכולה להיות מושגת בדברי-אזהרה גרידא, וכי הרתעת אחרים מקרב בעלי השררה, מפני מעשים כאלה, מחייבת להחמיר בעונשיהם של נאשמים כאלה יותר מאשר עם עובדי ציבור מן השורה". את האמת יש להשמיע והיא זו: דרעי ישב בכלא, ריצה את עונשו וכבר שילם את חובו לחברה ולכן יהיה זה אך צודק אם תינתן לו הזדמנות מחודשת לבנות את חייו כראות עיניו. אך אם אומנם בעקבות הגשת גיליון אישום חדש נגד דרעי יסתבר, לכאורה, כי האיש שב לסורו חייב יהיה ראש הממשלה, יהיה מי שיהיה, למנוע את חזרתו של דרעי לתפקיד ציבורי כלשהו.