שנת בצורת

א. חדר סודי

יצאתי לחופשה, ואסכם את מה שקרה בינתיים. יום השנה ה-44 לאסון מלחמת יום הכיפורים עבר כמעט מבלי גילויים חדשים. הממסד הישראלי מצליח לנצור את סודות התבוסה ב-1973, ומקפיד לא לאפשר לציבור לדעת מה איתרע בין כסה לעשור תשל"ד ובשלושת שבועות המלחמה. כתבתי "כמעט", כיוון שבכל זאת קיבלו קוראי אתר חדשות מחלקה ראשונה מידע חדש ודי מפתיע: מאמרו של ברוס ברי"ל, "האמת מאחורי הפתעת יום הכיפורים". בריל, עבד ב-1973 בסוכנות האמריקנית לביטחון לאומי (NSA), שאחראית להאזנה. "אנחנו, באגף הערבי של הסוכנות לביטחון לאומי בארה"ב", כתב ברי"ל, "ידענו ימים מראש ובוודאות שסוריה ומצרים עומדות לפתוח במתקפה מתואמת נגד ישראל בשישי באוקטובר 1973. "עם זאת, ערב ההפתעה של יום הכיפורים ב-1973, הובטח לראש ממשלת ישראל, לרמטכ"ל ולשר הביטחון בצורה מוחלטת שלערבים אין כל כוונה לתקוף את ישראל ביום כיפור השישי באוקטובר 1973 או לפניו. ההבטחה ניתנה על-ידי ראש אמ"ן, האלוף אלי זעירא. למרות סימנים מעידים שהגיעו מאגף המודיעין שלו עצמו, האלוף זעירא היה משוכנע לחלוטין, עקב הבטחות של ידידים אנונימיים, שלערבים אין כל כוונה לתקוף [ההדגשות שלי - אב"ץ]". למרות ששוחח עם זעירא באחרונה, לא הצליח ברי"ל לברר מי אותם "ידידים אנונימיים", שהבטחותיהם התבדו. עם זאת, מספר ברי"ל, כי ב-NSA פועלים חדרים סודיים, שהנם מחוץ לתחום ליהודים, ובהם מתנהלת פעילות אנטי-ישראלית ואנטי-יהודית, ו"לא יכולתי להיכנס אליהם למרות הסיווג הביטחוני [הגבוה] שלי ...". אלה ה"חדרים היהודיים", במושגי הסוכנות. וברי"ל מסכם: "העליתי בפני זעירא את האפשרות שהמניפולציה התרחשה ב'חדר יהודי' כזה". עם זאת, ראוי לציין, כי ההפתעה המודיעינית הנה סיפור כיסוי, שנתפר (כנראה, על-ידי ועדת אגרנט) כדי להסביר את האסון, שהמיטו עלינו מנהיגי צבאנו המפואר, שכל תוכניותיהם קרסו כמגדל קלפים בשעות הראשונות למלחמה.

ב. סוגרים

דווקא ביום השנה ה-122 להולדת דוד בן-גוריון, הודיעו על הכוונה לסגור את המדרשה בשדה-בוקר, שהוקמה לזכרו, בשל חוב בסך 3.5 מיליון שקלים. במדרשה מאשימים, שמשרד החינוך הפר הסכם לתקצוב המדרשה. יותר משנתיים מצויה המדרשה בקשיים כלכליים מתמשכים, שמקשים על פעילותה. משרד החינוך מכחיש שמרחפת סכנת סגירה למדרשה. "עם זאת, נדרשת תוכנית הבראה עבור המוסד", הוא הודיע, "ובימים אלה פועלים המשרד והנהלת המדרשה על גיבוש תוכנית הבראה מקיפה".

ג. מתייבשים

ה'תשע"ח, בעוונותינו, צפויה להיות עוד שנת בצורת, החמישית ברציפות, וזה אסון נוראי לחקלאות ולנוף. מזכיר את שבע השנים הרעות בחלומות פרעה (פרשת 'מקץ', ספר בראשית, פרק מ"א). ככתוב - "... וְשֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרַקּוֹת וְהָרָעֹת הָעֹלֹת אַחֲרֵיהֶן שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה וְשֶׁבַע הַשִׁבֳּלִים הָרֵקוֹת שְׁדֻפוֹת הַקָּדִים יִהְיוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב. הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל פַּרְעֹה אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה הֶרְאָה אֶת פַּרְעֹה. הִנֵּה שֶׁבַע שָׁנִים בָּאוֹת שָׂבָע גָּדוֹל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם. וְקָמוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב אַחֲרֵיהֶן וְנִשְׁכַּח כָּל הַשָּׂבָע בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְכִלָּה הָרָעָב אֶת הָאָרֶץ. לא וְלֹא יִוָּדַע הַשָּׂבָע בָּאָרֶץ מִפְּנֵי הָרָעָב הַהוּא אַחֲרֵי כֵן כִּי כָבֵד הוּא מְאֹד ..." (בראשית, מ"א, כ"ז-ל"א). לכאורה, בניגוד לימי פרעה, כיום ניתן לייבא הכל, אך אם לא יהיו מספיק מים שדות יינטשו, וזדים ישתלטו עליהם ח"ו. בהעדר מים, יבוא קץ למפעל החקלאות - אחד החשובים במדינה, למרות שאינו אופנתי. בהעדר מים, יתייבשו הנחלים ואפילו הכינרת סובלת מאוד בשנים האחרונות, ומפלסה יורד. מועצת המים צריכה לטפל בעניין, אך טרם מונתה - דבר תמוה, שכלל אינו חריג במקומותינו.

ד. שנאה

אני שונא נווטנים, וקיבלתי היום עוד חיזוק ליחסי. חיפשתי ספָּק מסוים בפתח-תקווה. הקשתי את כתובתו, והנווטן הביאני למקום מסוים, והצהיר שהגענו ליעד. לא מניה ולא מקצתיה. די מיואש, החניתי את מכוניתי, והלכתי לחפש את הספק. הוא נמצא כק"מ משם. לשם שינוי - הפליא הספק לעשות, וטיפל בי בכפפות של משי, שכיפרו מעט על מה שעולל לי הנווטן.