בליבת השיח על אודות נושא ההטרדה המינית או בשוליו, היכן שיוקצה לי מקום, אני מבקש לטעון כי סוגיית ההתיישנות על מקרים שאירעו, לפי עדותן של נשים רבות, מהן ידועות וידועניות, לפני שנים רבות, ומן הסתם תחול התיישנות עליהם, אינה רלוונטית לשיח הציבורי המתנהל במקומותינו.
הטיפות הרבות, שהפכו זה מכבר לזרם, על עדויות להטרדות מיניות של נשים על-ידי גברים, עדויות בגוף ראשון (לא רק הגוף הלשוני אלא הגוף הפיזי, שנפגע, שנפלש, שנחדר) מעוררות קבס ובחילה. מדובר, מתברר, בחברה שגורמת לגברים ולנשים כאחת להקיא.
אני מסרב לנקוט עמדה בשאלה מה היא הטרדה, וממילא להציע תשובה. המטריד יודע מה היא הטרדה והמוטרדת יודעת כי היא חשה מה היא הטרדה. אישה שמעזה, אחרי כל השנים שבהם כמסה את הסוד האפל, הנורא והמייסר, בנפשה, להביעו ולבטא אותו ברשות הרבים, עושה מעשה אמיץ, נכון וחשוב. בין אם היא נוקבת בשם המטריד, קל וחומר במי שעשה בה מעשים בניגוד לרצונה, לרבות אונס, ובין אם היא אינה נוקבת בו - עצם הפצת דבר המעשה מקל עליה, משחרר אותה מלפיתתם של מקצת מהשדים והרוחות המייסרים אותה. גם אם הסיכוי לפתיחת חקירה הוא קלוש, שלא לומר אפסי, העדויות חשובות. חשוב שהן ייאמרו ויתפרסמו. כל מקרה צריך להיבחן לגופו, כלומר לגופה, אבל חרף השוני הוודאי בין המקרים חשוב להבהיר דבר אחד המשותף לכל הנשים: הטרדה מינית היא כל אמירה או מעשה שגורם לאישה שכלפיה מכוונים הדברים תחושה של הטרדה.
"אני לא מבינה את הנשים שפתאום נזכרות להתלונן אחרי כל השנים, וגם לא את כל הנשים שאומרים להן משהו או נוגעים לה טיפה בכתף או בגב. מה רוצים שהחברה שלנו תהיה מנזר"? כך אמרה לי היום אישה מבוגרת, לבושה מכנס קצר וגופייה לא פחות קצרה, כשלקחתי אותה טרמפ במכוניתי. אני מכיר אותה. דבריה הפתיעו אותי. בעשר דקות הנסיעה המשותפת התפתחה בינינו שיחה מעניינת. היא לא שכנעה אותי ואני מניח שאף אני, שלא מקל ראש אף לא בנגיעה אגבית אך שאינני שמרן אדוק, לא שכנעתי אותה. מדובר באישה רווקה. אילו הייתה לה בת, אני מעז להניח שהיא לא הייתה מדברת באותה נחרצות.
בחברה אלימה, גזענית, שוביניסטית, השיח על אודות ההטרדה המינית אינו מנותק ממכלול הגורמים המשפיעים על כל מי שחי במדינה, והופכים את ההטרדה, בהדרגה, למכת מדינה מגדרית. ככל שמספר רב יותר של נשים יעזו להיחשף ולהציף את התופעה, כך, בהתאמה, יגבר הסיכוי להידרש על הנושא על כל היבטיו, לרבות חקיקה שבה תעוגן זכותן של נשים, וחובתה של החברה כלפיהן, למיצוי הדין עם המטרידים ולהשתת עונשים כבדים עליהם.
