זה מכבר הורגלנו לדעת, לדאבון הלב, שבפוליטיקה האמת נעדרת. הדוגמאות רבות מספור ואין מי שעוקב אחר ההתרחשויות שאיננו מודע למצב דברים זה. מי שחושב שיבחר במפלגה ולימים יהיה שבע רצון לראות את כל ההבטחות מקוימות, אינו אלא תמים.
אלא, שיש להבחין היטב בין אי-עמידה בביצוע, ותרנות, שינויים והגמשה ושאר "אילוצים" לבין שקר גס לכתחילה. שקר גס שנועד לאחז עיניים, לשבש את התודעה, להטעות ולרמות ובאופן פסול ונלוז זה לצבור כוח פוליטי ולהיבחר לגוף המחוקק ומשם לגוף המבצע - כאשר הכוונה היא לבצע דברים המנוגדים תכלית הניגוד למצג השקרי הראשוני.
לפני כמה שנים בחיפוש אחר נוסחה גואלת שתרים את
מפלגת העבודה מהקרשים אליהם הוטלה על-ידי הבוחרים שמאסו בה המציאו
יצחק הרצוג ו
ציפי לבני את אחיזת העיניים הזו, "
המחנה הציוני", בה רצו לעשות שימוש על-מנת להצליח בבחירות לכנסת העשרים. אינני יודע מה גרם לשניים לחשוב שמפלגתם היא אכן מחנה ציוני במלוא מובן המילה. פשוט לי שהכירו היטב את המועמדים אותם ליהקו אל תוך המחנה...
בפועל, המציאות מלמדת שהרבה ציונות אין במחנה הזה, אולי שאריות בלבד. לראייה אביא לקמן כמה וכמה דוגמאות. בטרם אעשה זאת אזכיר לחברי המחנה (
סתיו שפיר,
אבי גבאי, ציפי לבני,
מרב מיכאלי,
זוהיר בהלול ושאר ה"ציונים"...) מהי ציונות. הגדרה פשוטה ואמיתית ימצאו אלה בויקיפדיה שם מוגדרת ציונות כ-"מגמה ערכית השואפת למימושה בפועל של מסגרת לאומית עצמאית ליהודים". בין יעדיה של הציונות נזכרים בניין מולדת לעם היהודי בארץ ישראל, גאולת אדמות בארץ ישראל, פיתוח ארץ ישראל באמצעות יישובה ביהודים, החייאת השפה העברית, בניית כוח מגן יהודי ושילוב העם היהודי במדינת ישראל.
הבנת את זה זוהיר? ומרב, סתיו, ציפי ואבי גבאי - מה אתכם? הכיצד שכחתם שלב העניין כולו הוא היהודים, גורלם, זהותם הלאומית ושמירה על מרכיבים אלה לרבות נישואים וגירושים כדת משה וישראל, שמירת השבת, טיפוח המשפחה היהודית ועוד ועוד...
סמלי המדינה עם הקמת המדינה, הציונות הייתה ערך שהיה נר לרגלי מקימיה. ומה מציגה כיום מפלגת העבודה המתחזה ל"מחנה הציוני"? נבחן את הדברים:
ציפי לבני (פגע רע בפני עצמה המדלגת ממפלגה למפלגה כאשר בכל דילוג היא "מושכת" יותר שמאלה) היא מראשי המתנגדים ל"חוק הלאום". אם לסכם את נימוקיה להתנגדות נאמר שלטעמה הוא יהודי מדי ולאומני מדי (מתברר כי חוק הקובע שמדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי ובין היתר מעגן בחוק את סמלי המדינה, חגי ישראל, השפה העברית ומאפיינים נוספים לרבות מתן תוקף יתר למשפט העברי - חוק כזה הוא קשה מנשוא ל"ציונית" ציפי).
סתיו שפיר הדעתנית והבולטת בין ה"ציונים" קבעה שההמנון - "התקווה" הוא גזעני וכי יש לשנותו. כלומר, נפש יהודי הומיה, עין לציון צופיה, התקווה בת שנות אלפיים להיות עם חפשי בארצנו - כל אלה מצערים את ה"ציונית" וגורמים לה לייסורי נפש ולתחושת אי-צדק. אכן - ציונות במיטבה!
חבר כנסת נוסף, מעניין כשלעצמו הוא
יוסי יונה. בחינת התבטאויותיו, עמדותיו ותובנותיו מלמדות על עוד "ציוני" למהדרין. בעבר חתם הנ"ל על גילוי דעת המעודד סטודנטים שלא לשרת בישו"ב (יהודה שומרון ובנימין). עוד מהברקותיו של הנ"ל - הצעתו לאחד את יום השואה ואת יום הזיכרון עם יום הנכבה! קשה להאמין? האמינו גם האמינו.
על יישוב הארץ ופיתוחה דיברנו. ומתברר שבוז'י הרצוג, לבני, אבי גבאי, יחימוביץ' ובעצם מי לא... כולם עד האחרון שבהם תומכים בעקירת יישובים, מתנגדים לבניית יישובים חדשים, מתנכלים להתיישבות ועושים ככל יכולתם להצר צעדיה, להגבילה, לייבשה. אין בלבי כל ספק ולו קל שבקלים שבן גוריון, יגאל אלון ועוד רבים מוותיקי התנועה הזו שידעה ימים טובים יותר, מתהפכים כיום בקבריהם נוכח ממשיכי דרכם ה"ציונים".
עמדות מביכות ומה עם ערכי משפחה, עם נישואים וגירושים כדת משה וישראל, עם מניעת התבוללות וכיוצא באלה? עמדות ה"ציונים החדשים" ידועות וברורות. אמנם, יש ביניהם שמרן,
איתן כבל המצליח לשמר ציונות במשנתו הפוליטית אולם הרוב המכריע, כבר הכריע.
הסמן הקיצוני של הטירוף לעניין זה היא מרב מיכאלי. לאחרונה פרצה אל התודעה ביתר שאת לאחר ראיון והרצאה בהם הציגה עמדות הגורמות למבוכה במקרה הטוב ולדאגה אמתית לשלומה ובריאותה הנפשית במקרה הפחות טוב.
בסרטון שפורסם מופיעה מיכאלי ומטיפה נגד מוסד הנישואים. המוסד ארכאי לדבריה, זהו "סידור" לא מוצלח, אין קשר בין הנישואים לבין אהבה ועוד הבלים כגון דא. הקהל מקשיב והגברת הדעתנית מעבירה כמשנה סדורה את "תובנותיה". המסרים חדים וברורים ובראשם הכרזתה - "עלינו לבטל את מוסד הנישואים". בהמשך הנ"ל לועגת למוסד ה"מיסטי" הזה, מתארת את חוסר הכדאיות הכלכלית, את המורכבות המשפטית ואת הכבלים המתלווים למוסד.
בהופעה נוספת של מיכאלי היה מושא הביקורת התא המשפחתי בכלל ומסוגלות ההורים הטבעיים לגדל את ילדיהם בפרט. מבין ה"מרגליות" אותן הפיק פיה של האומללה הזו שמענו בין היתר ש"המשפחה הגרעינית היא המקום המסוכן ביותר לילדים". הגברת ומסכמת את ערכיה ותפישותיה ב-"אנו חייבים לבטל את הנישואים עבור חלום טוב יותר".....ומסיימת את הרצאתה ה"מלומדת" - "אל תתחתנו!
מה אומר ומה אספר - ציונות במיטבה, יהדות במלוא הדרה, קדושה ממש.
אמת עגומה למי שאינו מכיר, מרב מיכאלי היא דמות דומיננטית ומשפיעה ב"מחנה הציוני". היא מכהנת כיו"ר הסיעה ונוטלת חלק בקבלת החלטות חשובות. וזאת לאחר שהגברת הזו חצתה זה מכבר את כל הקווים הנורמטיביים ובפועל מטיפה לדברים רעיונות ואמונות שיש בהן פוטנציאל לקעקע את יסודות החברה האנושית, אולי אף למעלה מזה.
וכעת לציוני נוסף, הפעם מציון ממש... אין כדוגמתו - חבר הכנסת זוהיר בהלול. כמה מהתבטאויותיו תעשינה את מלאכת השכנוע (למי שצריך...): "הדוקר מחברון אינו מחבל" הצהיר חבר המחנה הציוני (בפרשת אזריה ובהתייחס לערבי שנורה בטרם הספיק לרצוח חיילינו). "אני לא יכול להיות ציוני מכיוון שאני ערבי" הרצה בפני תלמידי תיכון בהזדמנות אחרת. ועוד הדגיש יותר מפעם אחת - "אני קודם כל פלשתיני ואחר כך ישראלי". יש צורך בדברים מפורשים יותר? בבקשה - בראיון בתוכנית הפטריוטים אמר זוהיר שמפלגת העבודה היא לא ציונית, וכי השם שניתן לה בבחירות, "המחנה הציוני", היה שם זמני. לדבריו, "בשם יש קנטרנות כלפי המגזר הערבי, הציבור הערבי לא יכול להיות ציוני.
אמנם, אחרי התבטאויות "בעייתיות" של ה"ציונים המובהקים "כדלעיל, בדרך כלל נמצא בתנועה מי שקם לתקן את הרושם, להכחיש, לומר שהדברים אינם מייצגים את המפלגה ועוד הבלים. אלא שהאמת העגומה היא שהדוגמאות הנ"ל שהובאו, לא רק שהן מייצגות את המפלגה - הן הן המפלגה. זהו ה"מחנה" וזו ה"ציונות" שלו.
מצינו שיש גבול לעלמא דשקרא, "המחנה הציוני" איננו ציוני ובוודאי שרבים מהחברים בתנועה הזו אינם מציגים עמדות ציוניות. אל תקנו את ה"לוקש "הזה ובל ייפול איש בפח!
