X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
כל הסימנים מראים שבחירתו והתנהלותו של גבאי מכוונים לשתי מטרות: יצירת אשליה של שינוי מגמה - מה שחולל רבין בהצלחה רבה בבחירות 1992 ויצירת אשליה, שממנה ניתן יהיה להסתלק מיד אחרי הבחירות אם ישכילו בזכותה להרכיב ממשלה; "מוסר השקרים האפורים" חוזר
▪  ▪  ▪
אבי גבאי [צילום: מרים אלסטר/פלאש 90]

גבאי איננו בשורה, גבאי הוא מכשיר. מפלגת "העבודה", עם הציונים על תנאי של לבני או בלעדיהם, בבעיה מכנית קשה. יש להם בורג פוליטי בראשות ממשלת ישראל בדמותו של נתניהו והם אינם מצליחים לחלוץ אותו. כבר החליפו כ-3 עד 4 ראשי מפלגה - טכנאי-שמאל בכירים - ועוד כ-20 מועמדים לראשים, מאז נכנס נתניהו לבית רה"מ. שום דבר אינו עוזר והתסכול גובר. "בחלונות הגבוהים" של המפלגה הוחלט שעכשיו הזמן לנסות את "מפתח גבאי", בטרם ישתכנע הציבור סופית שה"טרנטה" היא כבר גרוטאה חסרת תוחלת וחסרת עתיד.
"מפתח גבאי" חוזר לרעיונות הישנים: של יחימוביץ', שבטעות ותחת לחץ החברים המיליטנטיים פרשה מהם וכשלה; של בוז'י, שהראו סממני תחיה קלושים מדי ולא עברו את המינימום האולימפי. מפתח זה מחבר אליהם, בחיבור רופף ומהיר, אי-אילו סיסמאות מן העבר הציוני של מפלגת העבודה, מארגן "זִירְמון" (זרם קטן) או שניים של צעירים "מהפכנים" שיובילו "רוח חדשה" ויוצא לקרב על התודעה.
אחרי שפיזר בשבוע האחרון כמה סיסמאות-סרק מן העבר המפא"יניקי ובכלל זה: שלא ישב עם הרשימה הערבית המאוחדת; שההכפשות נגדו יוצאות מ"בלפור" ושבשלום אין סיבה לפנות ישובים יהודיים מאיו"ש גם מחוץ לגושים; (כנראה, כשם שאין סיבה לפנות ישובים ערבים מישראל...), שגושי ההתיישבות באיו"ש מוכרזים הפעם בריש גלי בלתי-חוזר, כשייכים לישראל על-פי קונצנזוס לאומי רחב; (בהחלט משמח לשמוע) ורמת הגולן היא "נכס לאומי" ברור ומוסכם; (מה שלא הבינו בשעתו רבין הגדול ופרס הצופה פני מזרח -תיכון חדש). עתה בעזרת אלה, עם ניסיונו האדיר בממשלות ישראל כשר להגנת הסביבה במשך שנה, יידע הוא, גבאי, לנווט את הספינה המיטלטלת הזו מול כל הגלים, כל הזרמים וכל האיומים, כראש ממשלה. ברור לכל מי שאיננו ישן כשגבאי משמיע דברים אלה, שאין הוא אומר אמת או שאינו מבין את המציאות.
גבאי גם למד כמה עקרונות מתקדמים בתחום ניהול מערכה כלשהי ומערכה פוליטית בכלל זה: "לא לשים את כל הביצים בסל אחד". לכן, הוא אינו מסתפק בחדשנות מדינית-ביטחונית ומחלק את תובנותיו ביד נדיבה גם לנושאי הפנים. "חוק הג'בים", למשל הוא קורבן אחד. האם הוא בהכרח חוק רע? לאו-דווקא. הוא יכול להיות חוק טוב אם יבוצע כהלכה. אבל כשלבני פוסלת אותו מכל וכל בגלל ניסיונה הרע בלכוד הישן, הוא אינו יכול להישאר מאחור. בדרכו הנפתלת הוא מצא "... קו ישר" המחבר בין חוק זה לבין דברי ראש הממשלה על ההדלפות ממערכת החקירה הפלילית בישראל". שוב דקלום "כפוי" של אי-אמת מקובלת במיליה של גבאי, לפיה חוק האוסר הדלפות מחקירה הוא המלצה, מפני ש"העקרון הדמוקרטי" הקובע שעיתונאי אינו יכול לעשות את עבודתו ללא הדלפות בלתי-חוקיות, גובר על החוק. כך, אולי, בדמוקרטיה של גבאי, אבל לא בדמוקרטיה נורמלית ונורמטיבית. גבאי מסתובב במקומותינו וממשיך "לשפוך", להטיף, ל"תקוף", "להבהיר", "להצהיר" וכו' - הכל תמהיל של מה שכבר שמענו מקודמיו, מיריביו וממקביליו; הכל תרגיל באמירת קטעי דברים פופוליסטיים מבלי להפכם, חלילה לתוכנית אחת כוללת ומחייבת!!
הכרזותיו זוכות לתגובות רבות. תגובות מקיר אל קיר במפלגת העבודה ובין שותפיה בנושאים המדיניים ותגובות חלקיות כאלה ואחרות בין היריבים הפוליטיים. במר"ץ אמרו שהוא פוזל ימינה, בעבודה, "גוש השמאל" אמר שספק אם הוא מייצג אותם ושכמותם, בעוד גוש האופורטוניסטים אמר שזה הזמן לדבר בשפה פלורליסטית ואפילו לחזור לכמה מהרעיונות שאפיינו את מפא"י ההיסטורית ושעליהם השתלט בשנים האחרונות הימין-מרכז. מרגע שהחליטו בעבודה שצריך לדבר קצת כמו מפא"י וקצת כמו אחרים, מפסיק הנושא "הנורא" של התיישבות יהודים באיו"ש להיות מוקצה מחמת מיאוס. מה שבגינו היו מוכנים אתמול לצאת לרחובות ולחולל מהפכה "סוציאליסטית חדשה", הופך בין-לילה למיין-סטרים אקטואלי ולגיטימי; פלא שמאלני, רדיקלי, אופייני.
כך או כך, כל הסימנים מראים שהן בחירתו והן התנהלותו מיועדים לשתי מטרות: ליצירת אשליה של שינוי מגמה - מה שחולל רבין בהצלחה רבה בבחירות 1992, וליצירת אשליה, שממנה ניתן יהיה להסתלק מיד אחרי הבחירות אם ישכילו בזכותה להרכיב ממשלה. "מוסר השקרים האפורים" הוכיח את עצמו פעם, מדוע לא להשתמש בו פעם נוספת?!
אם יצליח השמאל שוב להוליך שולל את הציבור, האם גבאי יהיה זה שימשול בישראל? - קשה להאמין. במפלגת העבודה הוכיחו מומחיות יוצאת דופן לסלק פֵסדות או לדחוק אותן לפינה ולהעמיד במקומן את מחוללי הניסים האמיתיים, קִיראו להם: ברק, אשכנזי, בוגי או כל דבר אחר, ובלבד שיקיימו שני תנאים כמעט בכל מחיר: א. הבטחת המשך השלטון, ב. היפרדות מהפלשתינים. ה-דנ"א המפלגתי לא השתנה. כל עוד לא עוברים 7 עד 10 מנדטים ממפלגת העבודה למר"ץ, אין שינוי ב-דנ"א של המפלגה - מבחן לקמוס, מבחן רורשך, מבחן פסיכו-פוליטי; תבחרו כאשר תבחרו, אך אל תתבלבלו.
במפלגה שעוסקת בהחלפת שלטון באסטרטגיות חוץ-פרלמנטריות, בניהול הליכים דמוקרטיים באמצעות פסיקות של בית משפט שאיננו מוסד דמוקרטי; שימוש בהדלפות מגמתיות ובחלקן שקריות; וייזום מחזות שווא באמצעות סדרות טלוויזיה אינדוקטרינריות במסווה של תיאור היסטורי אוביקטיבי - (הסדרה של נדב אייל, על המלחמה בבלקנים אחרי נפילת יוגוסלביה) - הכל ראוי, הכל תקין והכל לגיטימי, כל עוד שמורה להם בלעדיות על המניפולציות והתחמונים.
את הסחורה הפגומה הזו מבקש גבאי למכור כיום לציבור הישראלי, כשהוא מופיע "כאיש של פשרות" ואיזונים, לעיתים אפילו מפתיעים בהעזתם המילולית. ברור לגמרי שעובדים כאן על הציבור בעיניים. שהרי אחת הסיבות העיקריות שבגינן מתקשות כל ממשלות ישראל בדור האחרון להתקדם גם בנושאי פנים וגם בנושאי חוץ, הוא הפילוג הפנימי מתוצרת "השמאל המתון". ממשלת אחדות שהייתה נערכת להתמודד עם כלל הבעיות של ישראל על-יסוד מצע משותף שיש לו קונצנזוס לאומי אמיתי רחב, יכלה לקדם אותנו בכל, במהירות ובביטחון. אבל אם איננו יכולים להגיע לפשרות בינינו לבין עצמנו, הסיכוי שנצליח בכך מול עמדות חיצוניות מקוטבות בהרבה משלנו, הינו אפסי. מהיכן, אפוא, לוקח גבאי את העוז והחוצפה להבטיח דבר-מה אחר? פשוט מאוד: מדרך המניפולציות הישנה והרעה - תחילה נזכה בשלטון בשיטות ערמומיות ( אם הציבור עייף מדי מדריכה במקום ויטיל בטעות את האחריות לדריכה זו על הממשלה הקיימת, זה יכול לעבוד...); וא"כ "נסבן" את הציבור, כפי שאנו יודעים וכבר עשינו בעבר ואז נלך בדרך שלנו.
הנחת עבודה של תחמני השמאל היא שלשינוי פוליטי לא נדרשים שינויים מהותיים בדעות ובעמדות של הציבור הישראלי, מפני שפערי העמדות אינם גדולים וקווי-השסע בין המחנות אינם אחידים ואינם חופפים. אפשר שהמאזן הכולל ישנה את חלוקת הכוח הפוליטי בין מחנה השמאל למחנה הימין "ובא לציון גואל". זאת בתנאי שניתן יהיה להפיל את נתניהו, ולבודד מהימין קבוצות שאינן מרוצות מהמדיניות הכלכלית-חברתית העכשווית שלו. להלן רשימה פוטנציאלית חלקית: הנכים, ניצולי השואה והאזרחים הוותיקים, הסטודנטים היותר מיליטנטיים בנושאים חברתיים, מעוטי יכולת הניזוקים מיוקר המחיה שטרם בא על פתרונו, קבוצות תוססות המתנגדות ל"הדתה" המדומיינת, להט"בים שרואים בשמאל בן-ברית מוצלח יותר מהחרדים או הדתיים לאומיים, ביטחוניסטים ונאמני א"י שבעבר פרשו מהשמאל על-רקע עמדות אנטי-ציוניות מובהקות שאימץ לעצמו. בהתקיים כל הנ"ל, ייתכן הדבר בסבירות נמוכה.
"מפתח גבאי" הוא הלבוש החדש של הטכניקה הישנה שבאמצעותה מבקש השמאל לחזור לשלטון, מבלי לשנות באמת את ה-דנ"א הלאומי-חברתי בסיסי שלו. הציבור מוזהר בזאת מהטעיה-הונאה פוליטית הרת משמעות.

תאריך:  24/10/2017   |   עודכן:  24/10/2017
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
העבודה זקוקה לאדמו"ר ולא לגבאי
תגובות  [ 9 ] מוצגות  [ 9 ]  כתוב תגובה 
1
מצב ביש אבל לשמאל יש סיכוי
תרצה  |  24/10/17 09:58
 
- אני חולק עלייך בעניין הבחירות
רפי לאופרט  |  24/10/17 13:37
 
- שוב סיסמאות שאין מאחריהן דבר
פועה  |  25/10/17 08:14
 
- בהבל פה הצלחת להפוך זבוב לפיל
רפ לאופרט  |  27/10/17 11:02
 
- מסכים עם תפיסתך העקרונית -אבל
שלמה -כפ"ס  |  25/10/17 10:54
2
ההבדל בין רבין
באום  |  24/10/17 19:40
 
- תיקון קל
רפי לאופרט  |  27/10/17 11:15
3
אדם כמו גבאי לא יכול להצליח כי
אמת  |  25/10/17 05:39
4
העבודה זקוקה לקברן ל"ת
זמנה עבר  |  25/10/17 09:43
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אליהו קאופמן
הליכוד תמיד נזכר בתיקוני חוק "עקרוניים" רק כשזה נוגע לחבריו הנתונים בצרות פליליות    דוד ביטן, דודי אמסלם ומיקי מכלוף זוהר צצו מה"ביצה" המוניציפלית, ומספסלי הסניפים המקומיים של הליכוד, ולכן ראייתם ה"ממלכתית" שואפת לאפס
יוני בן-מנחם
ההנהגה המצרית מעריכה כי ארגון דאעש ותנועת "האחים המוסלמים" נערכים למתקפת טרור חדשה במדינה. ארגון דאעש מתבסס מחדש בלוב ומשגר ממנה חוליות טרור ואמצעי לחימה לפיגועים במצרים
אברהם פכטר
בוגי יעלון - המטריף בשער של הצוללות - נזכר לפתע שהוא איש ההתיישבות וההתפשטות ומכריז על עוד מיליון מתנחלים ביש"ע    ואם זה לא מספיק ככותרת, הוא גם מנבא שלא יהיה "שלום" עם הפלשתינים כי הם לא יוותרו על השטחים שבידי ישראל מאז 1948, בתרגום שלי להצהרתו    האלוף עמירם לוין - נכשל בפוליטיקה והפך לנביא זעם וחורבן כמו כמה מעמיתיו
עמי דור-און
נושא חשוב אחד כנראה לא עלה על דעתו של פרקליט המדינה שי ניצן. אם החוק לאיסור חקירת ראש ממשלה מכהן יתקבל ויאושר, לא יהיה פירוש הדבר שהמנהיג שבו מדובר הינו נקי כפיים ובר לבב, שלא שלח את ידו בכספי הציבור. ההפך הוא הנכון. עננת החשדות תרחף בכל כובד משקלה וללא הרף על ראשו של המנהיג עד שיחדל לכהן בתפקידו
אפרים הלפרין
ראש הממשלה אמר את אשר אמר בעניין ההדלפות מהמשטרה, ומיד קמה לה חבורת עיתונאי ה"אור" בטענה המצחיקה, שבימי אלשיך אין הדלפות
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il