על ריבלין ועל ברק

אנשי מפלגת השמאל/תקשורת וציבור שונאי נתניהו - "החמוצים" לפי הגדרתו הקולעת של ראש הממשלה - קפצו כמוצאי שלל רב על דבריו של נשיא המדינה בנאומו בפתיחת מושב החורף של הכנסת. הם התלהבו מן המחצית השנייה של דבריו, זו שכללה ביקורת כלפי הממשלה בכלל וראש הממשלה בנימין נתניהו בפרט. הם התעלמו כמעט לחלוטין מן המחצית הראשונה, זו שכללה ביקורת נוקבת לא פחות כלפי מערכת המשפט בכלל, ובעיקר כלפי מי שעמד בראשה בעבר, הנשיא לשעבר אהרן ברק, שחותמו ניכר בה עד היום באמצעות ממשיכי דרכו. על כן חשוב להציג לציבור גם את הקטע בנאומו של נשיא המדינה שבהם הזכיר שהתריע בפני ברק שהכרזתו על מהפכה חוקתית הייתה למעשה הכרזה על הפיכה. ריבלין ציטט דברים שאמר בעבר לברק: "כל הגדרה שמפרה את האיזון, כל מעשה שמבטא - או אפילו רק מסמל - זליגה לתחומה של רשות אחרת, מחוללים מציאות של 'דמוקרטיה כאוטית', של תוהו ובוהו מערכתי ומסוכן. זליגה כזו מתרחשת לעיתים באבחת פסק דין - לעיתים בהינף הצהרה, או במוצא שפתיים שאינו שקול, חלילה. הצד השווה שבכולם, שהם מצטרפים אחד לאחד לתהליך שיכול להיות הרסני, שהיה מי שכינה אותו 'מהפכה', אולם אני מוצא בתהליך זה 'הפיכה' של ממש - שכן, אמרתי אז, כפי שלמדנו כולנו, מהפכה מתרחשת מלמטה, בהתקוממות עממית אשר מטפסת ומשפיעה על הצמרת. ואילו כאן, גמרה אומר הצמרת עצמה לבלבל את היוצרות בתוכה. כך אמרתי אז, ועודני מחזיק בעמדה זו לגבי הסכנה בהסגת גבולה של הרשות המחוקקת על-ידי הרשות השופטת". ריבלין, הן כיו"ר הכנסת והן כנשיא המדינה, מעולם לא חזר בו מן הביקורת הנוקבת שהטיח כלפי אהרן ברק. מאז הלכה הרשות השופטת מחיל אל חיל, והסיגה שוב ושוב הן את גבולה של הרשות המחוקקת והן את גבולה של הרשות המבצעת. מדי פעם בוטלו חוקים שהמחוקקים - נציגי העם/הריבון - חוקקו. מדי פעם טורפדו החלטות ממשלה וניטלו ממנה כלים לביצוע המוטל עליה. נראה כי הסאה הוגדשה. והנשיא ריבלין קבע: "אני מבקש להצביע על מה שנדמה לי כתנועת הנגד של המטוטלת ההיסטורית, על מה שנראה שוב כהחלטה של הצמרת לבלבל את היוצרות בתוכה. אנו עדים היום לרוחות של מהפכה או הפיכה שנייה". כלומר, הנשיא ריבלין הצביע על ההפיכה של ברק כרקע וכגורם לתגובת הנגד הנראית כיום. אין מדובר בחוקים עוקפי בג"ץ, כי אין דבר כזה. אין מדובר באי-כבוד מצד הרשות המחוקקת והרשות המבצעת כלפי הרשות השופטת, אלא במעשים מחויבי המציאות להשבת האיזון שהופר בין שלוש הרשויות. הבעיה בדמוקרטיה הישראלית איננה עריצות הרוב, אלא דווקא עריצות המיעוט, זה המקבל מדי פעם רוח גבית באמצעות פסיקות של בית המשפט העליון, אשר מובילות ליוזמות חקיקה לתיקון המציאות שיצר אהרן ברק. כך יש להבין את דברי ריבלין ואת אבחנתו לגבי הסיבה והתוצאה במציאות חיינו.