|
הכותב הוא עורך-דין, בעל תואר שני במשפטים, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר מדריך בקורס קציני שריון, ראש לשכה של האלוף טל, פרקליט צבאי, יועץ משפטי ביו"ש וברצועת עזה, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז, משנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות ופרשן משפטי בהווה.
|
|
|
תאריך:
|
29/10/2017
|
|
|
עודכן:
|
29/10/2017
|
המשטרה היא גוף חוקר לא ממליץ |
|
1 |
|
|
על פי החוק תפקיד התביעה הוא להבטיח את האינטרס הציבורי העומד מאחורי הליך ההעמדה לדין של עבריינים. על התובע לעזור לבית המשפט בבירור האמת, בלי לפגוע בזכויותיהם של הנאשם ושל הציבור. מטרתו של התובע אינה אמורה להיות השגת הרשעה בכל מחיר. על התובע מוטלת אחריות מיוחדת של שמירה על הגינות. בפועל זה לא נעשה, לפרקליטות יצא בצדק שם רע. אלא שרוב הציבור אינו יודע שהתביעה הכללית פועלת באמצעות שתי זרועות: הפרקליטות, והתביעה המשטרתית. מכל תיקי התביעה הפלילית בישראל אחראית התביעה המשטרתית שהפכה לגורם העיקרי בהגשת תביעות, על 90% והזרוע עוד נטויה כי האחוזים הולכים וגדלים. שלא כמו התביעה מטעם הפרקליטות התביעה המשטרתית אפילו אינה מתימרת לבחון באם ההוכחות נעשו באופן חוקי ובעיקר אם יש מקום להגיש כתב אישום. התביעה המשטרתית מפרה בבוטות את כל הכללים. בעוד שלתובע מטעם הפרקליטות יש סמכות גם להפעיל בקרה על החקירה ולהורות במקרה הצורך על ביצוע השלמות, התביעה המשטרתית פועלת באופן שאינו תואם את הנחיות היועץ המשפטי ומגישה כתבי אישום במקום שהפרקליטות אינה עושה כן. השיטה היא להציף את בית המשפט בתביעות ובדומה לפרקליטות להאיץ בנאשם שיודה כי הוא מבזבז זמן ומשאבים של בית המשפט. המטרה היא למנוע מבית המשפט דיון לברור, שמא יתברר שלא היה מקום להגשת תביעה, וכך להציג "תפקוד" ו"הצלחה" של המשטרה.
המשטרה קובעת יעדים לכל אחד מתחומי פעילותה כפי שתואמים לה ולקציני אגף חקירות, ובאישורם. כלומר המשטרה מחליטה מראש מה צריכות להיות התוצאות ובהתאם לכך היא דואגת להמצאתם. תחילה אגף החקירות דואג לפתיחתם של מספיק תיקים פליליים על פי המדיניות, אחר כך דואג באמצעות תביעה המשטרתית לכתבי אישום. ליעדים אלו אין קשר לתפקיד התובע - להעמיד לדין רק בהימצא ראיות מספיקות וכשקיים אינטרס ציבורי. התביעה המשטרתית כפופה לאגף החקירות במשטרה. חוקרים במשטרה בדרגת רב-פקד מוסמכים כ"תובע" הם המקבלים כיום החלטות, האם להעמיד לדין בעבירות עוון לכאורה - למרות שהם אינם מקצועיים בתחום, הכשרתם כעורכי דין אינה משנה עובדה זו, תביעה דורשת התמקצעות נפרדת. התביעה המשטרתית אחראית בפני הפיקוד המשטרתי לבצע מדיניותו והיא כפופה ונתונה לחלוטין לרצון מדור החקירות, ואינה נהנית מאי תלות. בארצות דמוקרטות רבות תביעה משטרתית אינה קיימת כלל כיון שזו נוגדת את עקרון הפרדת הרשויות ופיזור הכח. באנגליה למשל בה קיימת תביעה משטרתית היא הוצאה מכפיפותה לאגף החקירות ובתוך המשטרה היא עצמאית ובלתי תלויה באגף זה. לכן אם ההוכחות אינן ממשיות היא משלימה אותן, מתעלמת מכל מה שמפריע למשל אי חוקיות מעשי המתלונן. לעיתים משפצים את התביעה גם במחיר של חוסר תימוכין במה שנרשם כעדות כדי להתאימה לחומר מרשיע. כל אלו משלימים למעשה החקירה שכולה נועדה להביא בכל מחיר להרשעה. רבים מהמובאים לדין ומורשעים הם החפים. 80% מכתבי האישום שמגישה התביעה המשטרתית, הוגשו בלא אישור מהפרקליטות כנדרש בחוק. . להחלטה על הגשת כתב האישום לא מצורפת חוות דעת לגבי בחינת הראיות, ושאר נתונים התומכים בחלטה להגיש כתב אישום. החלטות לא מקצועיות ברישום סעיפים. התביעה המשטרתית רושמת כל סעיף אישום שמצאה בעניין בספר החוקים. לכן נרשמים סעיפים רבים על עבירות שאינם תואמים את התיק. רבים מהמובאים לדין ומורשעים הם חפים. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
טנא |
|
|
2 |
|
|
בעוד שלציבור אין כל פיקוח על הממסד המשפטי, לממסד המשפטי פיקוח על נבחרי הציבור ועל נושאים מדיניים מובהקים. זה נעשה ביותר ויותר עזות מצח. בארה"ב שופטים מתמנים על ידי מדינאים ואינם עוסקים במדיניות. אצלנו זה הפוך שופטים מתמנים על ידי עצמם ומתערבים במדיניות. בארה"ב יש חוקה ובית המשפט העליון הוסכם שישמש בית משפט לחוקה והוסכם בחוק שסמכותו לפסול חוקים, אך עושה זאת פעם בעשורים. אצלנו אין חוקה ומעולם לא הוסכם בחוק שבית המשפט העליון ישמש כבית משפט לחוקה ולא הוסמך בחוק לפסול חוקים, אך כל הזמן פוסל חוקים. חוקה צריכה להתקבל על ידי רוב של לפחות שני שליש וחוקי יסוד שהתקבלו על ידי מיעוט קטן של חברי כנסת ודאי שאינם חוקה. בדמוקרטיה כיון שברק כל כך חרד לדמוקרטיה, לאזרח מותר לעשות כל מה שאינו אסור בחוק ואילו לרשויות להפך - אסור לרשות לעשות דבר שאינו מתפקידה המפורש בחוק!! שאילו כן רשות זו פועלת באופן רודני וודאי שלא דמוקרטי.
בישראל לא נעשה כל מאמץ להבטיח מצד השופטים אחריות ציבורית. רוב חברי הועדה לבחירת שופטים אינם נבחרים על ידי הציבור או נציגיו ולכן אינם אחראים כלפיו. הועדה לבחירת שופטים כלל אינה מייצגת את מאויי הציבור. הרשות השופטת אמורה להיות הצנועה והחלשה ביותר כיון שאינה נבחרת על ידי הציבור לא ישירות ובארץ אף לא בעקיפין על ידי נציגים. עליה להיות מרוסנת ביותר ולא לעסוק כלל בנושאים מדיניים וביטחוניים. במדינות מתוקנות אין לשופטים דריסת רגל באופן בחירתם וגם הרחקתם וכך צריך להיות! בישראל לא רק שיש לקבוצת המשפטנים המונהגת בידי נשיאי בית המשפט העליון רוב, אלא לשיטתם אסור לשנות בזאת דבר גם אם לא היה כך מתמיד למשל שאת זכות הוטו שלהם בגלל הרוב המיוחס של שבעה מתוך תשעה הנדרש להסכמה. הצעת החוק שהועלתה לשינוי הרוב גרמה לנשיאת בית המשפט העליון מרים נאור להגיב בחריפות יתרה, בשגרה מכתב נזעם לשרת המשפטים. במכתב זה היא כינתה את הצעת החוק "הצבת אקדח על השולחן". עוד טענה שכך השופטים לא יוכלו להמשיך בהתיעצויות כדי להגיע להסכמה. כל זה מראה שאין להציב כלל שופטים בבחירת שופטוים אחרים.
עוד במאה ה־19 נשיא ארה"ב אברהם לינקולן הזהיר כי אם במקום שמדינאים יקבעו מדיניות, יאפשרו זאת לבית המשפט העליון, העם יאבד את יכולתו להיות שליט בארצו לטובת קומץ קטן של שופטים. בארה"ב ישנו איזון מה במשפט בין בעלי ההשקפות השונות, כיון שנציגי העם בוחרים בשופטים. אמנם ההכרעות הערכיות הן ברוב של קול אחד, לעומת זאת בישראל התגשם כל הרוע שבאזהרת לינקולן. כאן מתקיימת עריצות המיעוט, ורוב הציבור אינו יכול לקבל החלטות על גורלו בהתאם לסולם ערכיו. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
טנא |
|
|
3 |
|
|
בין התוצאות החמורות - הסטת תשומת לב הטיפול המשטרתי מעברות חמורות יותר לזוטות אשר לפי הנחיית היועץ המשפטי, יש לשקול נקיטת אמצעים חלופיים להליך הפלילי. כיון שעברות קלות ופשוטות קל יותר לבדות מאשר עברות חמורות הכמויות הן רבות במיוחד בתחום התנועה. מטרת המשטרה להראות שהיא מתפקדת מביאה לדין ולהרשעה – זהו קנה המידה שהיא קבעה להצלחתה. המשטרה מציפה את בית המשפט בנאשמים ובעזרת התביעה המשטרתית וגם השופטים יוצאי התביעה המשטרתית לוחצת בשם העומס על נאשמים להודות. תוצאה חמורה אחרת – חדירה לתחום שאינו של המשטרה לתחום המערכת המשפטית. תובעים משטרתיים חלקם או עוברים לפרקליטות או מתמנים לשופטים ומביאים עמם מהמשטרה את הליקויים ואת הפשיעה. המשטרה הפכה את עיקר פעילותה לתביעות או המלצות לתביעה במקום לבצע תפקידים משטרתיים. את התביעה המשטרתית יש לבטל ואת התביעה המשטרתית התעבורתית חובה לפזר לאלתר, לא יהיה בזה כל נזק אלא רק רווח. פחות התרכזות בזוטות פחות זריקת כספי ציבור והמשטרה תחויב לטפל בנהגים הפראיים. פורסם כי השר לבטחון פנים יצחק אהרונוביץ (ישראל ביתנו) הינו בעד ביטול התביעה המשטרתית אם כך הוא גם חושב ולא רק טוען זה לזכותו, אך יושב ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט דוד רותם (ישראל ביתנו) מתנגד בגלל עוינותו המוצדקת לפרקליטות, אין זו תרופה להחליף גרוע בגרוע יותר. יש לפרק את התביעה המשטרתית היות ולפי מצב הענינים התביעה המשטרתית היא הגורם המסייע ביות לחוסר בטחון התושבים ו"איכות חיים" כמקובל במדינה טוטליטרית המדכאת את תושביה. התובעים המשטרתיים כולל שופטים יוצאי התביעה המשטרתית - הרוב בקרב שופטי התעבורה, הינם פושעים אסור להם להמשיך לתפקד והם אינם ראויים לכל פיצוי! |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
טנא |
|
|
4 |
|
|
מפי השופט אהרן ברק למדנו מזמן שנקודת המוצא המשפטית היא שלאזרח מותר לעשות כל מה שהחוק לא אסר עליו במפורש. לעומת זאת, לרשות המינהלית מותר לעשות רק מה שהחוק הרשה לה במפורש ולא יותר מכך (למשל: בג"צ 5100/94 בסעיף 18. גם השופטת דפנה ברק-ארז קובעת זאת בעע"מ 1777/14 סעיף 26).
לגבי המשטרה - החוק הרשה לה רק דבר אחד: לחקור ולהעביר ליועמ"ש את חומר החקירה שאספה. לא יותר מזה. אין לה סמכות להמליץ. המחוקק לא ראה לתת למשטרה סמכות להמליץ. זה נקבע כבר בשנת 1965 בסעיף 54 לחוק סדר הדין הפלילי (כיום סעיף 60 לחוק סדר הדין הלפילי [נוסח משולב], תשמ"ב 1982. נכון שהמשטרה ממשיכה להפליץ על החוק ולתת המלצה, אבל מה שהיא עושה - אינו חוקי. ממש כמו ההדלפות (תזכורת: מפכ"ל הורשע בגין הדלפות - אסף חפץ - וראש יאחה התאבד לאחר שנחשפה זהותו כמדליף - אפרים ברכה).
אז למה צריך חוק מיוחד לאיסור שממילא קיים? אם המשטרה עבריינית - צריך לטפל בה כראוי. אגב, אסור לה לעשות כלום פרט להעברת חומר החקירה ליועמ"ש. גם לא למסור עותק לעיתונות אבל היא מוסרת... החוק לא הסמיך את המשטרה לתת המלצות, פשוט כי אין לה כלים המקצועיים הנדרשים לשם כך.
משטרה שעושה כרצונה ומצפצפת על החוק היא משטרע. היא בזוייה ושפלה. כאחרונת העבריינים. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
קורא |
|
|
|
|
|
המשטרה גם תובעת וגם שופטת בחסות בית המשפט העליון!
הרי ישנה התביעה המשטרתית וממנה יוצאות רוב רובן של התביעות, כ 90.87% המתביעות הן מהתביעה המשטרתית. מהתובעים המשטרתיים נבחרים שופטים (משטרתיים) שבוחר אותם בית המשפט העליון. עד כה התביעה המשטרתית היתה כאילו זמנית כשכל פעם הכנסת האריכה כהונתה. שרת המשפטים הנוכחית הפכה אותה לקבועה! |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
טנא |
|
|
5 |
|
|
את תפקידה ו זה אסון של העם ו המדינה
נכון גם קופות חולים/חברות ביטוח/
פרקליטות/ צבא/ שופטים.ו עוד אנשי שלטון רבים.כל זה ב בחסות דקטטורה תקשורתית פושעת/בוגדת /מרמה |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ישע . |
|
|
6 |
|
|
פכטר המתהדר ברשימת תפקידים מכובדים בעברו, כותב כמו אחרון הפרחחים במרכז הליכוד. כבודו, תפקיד הנשיא, כמו כל תפקיד ממלכתי אחר, הוא לשרת את כלל אזרחי המדינה, ולא להיות ספק ג'ובים ושליח מרכז הליכוד. אין זה מפליא אותי שכותב המאמר, כמו רוב חברי הליכוד והימין בכלל, לא שם קצוץ על הדמוקרטיה, אלא רואים בה כלי שליטה בלבד, "משילות" ללא מגבלות חוקה או בג"ץ...
נהפוך הוא, מר פכטר, ריבלין הינו ממלכתי, עובדה שהיא לצנינים בעיני מרכז הליכוד... |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אחד העם |
|
|
יעקב שטרכר
אם ירצה ליברמן להיווכח בבזבוז יוכל לבקר במשרדי משרד הביטחון ויגלה לא מעט חיילים מיותרים ה"עובדים" שם מאחר שהם "זולים"
|
|
|
|
|
|
ארי בוסל
עבורי, ההגדרה מי הוא ״יהודי״ היא הרחבה ביותר האפשרית, זו המקובלת על-ידי אויבינו, זו שמדינת ישראל צריכה להכיר בה כשמציעים עלינו ואומרים ״הוא יהודי,״ אם בשל המבטא, האף, המראה או כל סממן אחר, ודאי שאותו יהודי-בעל-כורחו הוא אחד משלנו
|
|
|
|
|
|
שרון נריה בר-און
אם לורד ארתור ג'יימס בלפור, שר החוץ בממשלה הבריטית במהלך מלחמת העולם ה-I היה איש אחר, האם גם אז הייתה נולדת הצהרת בלפור? ניתוח מפת עץ החיים הקבלית שלו ושל ההצהרה מעיד על צירוף גורלי במיוחד שעזר להישג המדיני הראשון והחשוב של התנועה הציונית בדרך למדינה יהודית בארץ ישראל
|
|
|
|
|
|
ורד כהן, רענן בר-און
מומלץ וחשוב לבדוק לעניין כל מוסד האם רכש ביטוח זה עבור הסטודנטים. במקרים רבים, התשלום לביטוח מטעם המוסד הינו חלק מתשלומי הלימודים המוטלים על סטודנטים. במידה שכן - תחול פוליסת הביטוח הנ"ל על הסטודנטים גם מחוץ לשעות הלימודים
|
|
|
|
|
|
עמי דור-און
אחרי ההסברים המבהירים במלים פשטות ולא רק רפואיות, מה היה ההליך הרפואי הקרוי קוֹלוֹנוֹסְקוֹפְּיָה שעבר בנימין נתניהו, יש מקום לשאול שאלה פשוטה: מדוע נבחרה דווקא השרה מירי רגב להיות זו שבידיה הופקדו סמכויות ראש הממשלה לאותה חצי שעה שבה היה מטושטש. האם עברה הצבאי כדוברת צה"ל הכשיר אותה לשאת באחריות?
|
|
|