שירה פוליטית

אני אוהבת את השירה אישית, רגשית ואוניברסלית. שירה פוליטית אינה מדברת אלי. אם כי יש שהמילים פשוט הולמות, תרתי משמע, לימים ולרגעים. אך איני סבורה שיש לה כל השפעה על המצב הפוליטי, החברתי. כי שירה פוליטית היא יותר צורך ביטוי אישי מאשר צורך קריאה. כי כשהמצב קשה, מילים יכולות לקלקל. מילים אינן תשובה. צריך קצת יותר מזה. ואני אינני רואה את תפקידו של המשורר כמוביל דעה. הוא יכול להביעה כמו כל אחד אחר אבל בהחלט מותר לו לעסוק רק בענייניו שלו ובביטויו האישי. לטובתנו, לטובתו. אלא אם התותחים ירעמו. אז, מניחה אני, תתעוררנה מוזות הפוליטיקה. שכן, מאז ומעולם מעורבת אמנות בפוליטיקה. מי מעט ומי יותר, ויש מי שכל הבעתם היא רק פוליטיקה. אבל זה קורה בתקופות קשות במיוחד. בזמנים של מלחמות קשות, של עוולות נוראיות. ואומר יותר מזה – אם מוזות הביטוי האמנותי/הפוליטי שותקות, זה מפני שגם התותחים נדמים שוקטים... כי האמנות מהווה מדד למצב העולם. כשהתותחים רועמים המוזות של האמנות הפוליטית מתעוררות. הפוליטי הופך להיות חלק מן הביטוי האישי. שירה פוליטית נוקטת עמדה או יוצאת נגד מצב פוליטי מסוים. יש הכותבים שיר אחד והבעת עמדה אחת וחוזרים לשלהם ויש המתמקדים בכך בלבד. מצבים פוליטיים/מדיניים סוערים מולידים משוררים פוליטיים סוערים. כך ברכט, כך מאיקובסקי, כך יסנין ועוד. כשהרעש בא כגשם נופל/ברטולט ברכט בתרגום ה. בנימין [מתוך האתר – "הספריה החדשה" בעריכת מנחם פרי] "כְּאֶחָד הַמֵּבִיא מִכְתָּב חָשׁוּב לָאֶשְׁנָב לְאַחַר שְׁעוֹת- הַקַּבָּלָה: הָאֶשְׁנָב כְּבָר נָעוּל. כְּאֶחָד הָרוֹצֶה לְהַזְהִיר אֶת הָעִיר מִפְּנֵי שִׁטָּפוֹן: אֲבָל הוּא מְדַבֵּר לָשׁוֹן אַחֶרֶת. אֵין מְבִינִים אֶת דְּבָרָיו. כְּקַבְּצָן, הַדּוֹפֵק בַּפַּעַם הַחֲמִישִׁית בְּאוֹתָהּ דֶּלֶת שֶׁבָּהּ כְּבָר קִבֵּל אַרְבַּע פְּעָמִים: הוּא רָעֵב בַּפַּעַם הַחֲמִישִׁית. כְּאֶחָד שֶׁדָּמוֹ זוֹרֵם מִתּוֹךְ פֶּצַע וְהוּא מְחַכֶּה לָרוֹפֵא: דָּמוֹ מַמְשִׁיךְ לִשְׁתֹּת. כָּךְ בָּאִים אֲנַחְנוּ וּמְסַפְּרִים שֶׁעָשׂוּ לָנוּ מַעֲשִׂים שֶׁלֹּא יֵעֲשׂוּ. כְּשֶׁסֻּפַּר לָרִאשׁוֹנָה, שֶׁיְּדִידֵינוּ נִשְׁחָטִים בְּהַדְרָגָה קָמָה זְעָקָה שֶׁל פַּלָּצוּת. אָז נִשְׁחֲטוּ מֵאָה. אֲבָל כַּאֲשֶׁר נִשְׁחֲטוּ אֶלֶף וְלַשְּׁחִיטָה לֹא הָיָה סוֹף, נָפוֹצָה הַשְּׁתִיקָה. כְּשֶׁהָרֶשַׁע בָּא כְּמוֹ גֶּשֶׁם נוֹפֵל, אִישׁ אֵינוֹ קוֹרֵא עוֹד: עֲצֹר! כְּשֶׁהַפְּשָׁעִים נֶעֱרָמִים, הֵם נַעֲשִׂים בִּלְתִּי-נִרְאִים. כְּשֶׁהַסֵּבֶל נַעֲשֶׂה לְלֹא-נְשּׂא, אֵין שׁוֹמְעִים עוֹד אֶת הַצְּעָקוֹת. ַגַּם הַצְּעָקוֹת נוֹפְלוֹת כְּגֶשֶׁם-קַיִץ". וכך ביצירה הויזואלית – פיקאסו שצייר בסגנונות רבים אישיים, יצר את אחת מגדולות היצירות, את ה"גרניקה" המצמררת, כתגובה להפצצת העיירה הבסקית גרניקה, בזמן מלחמת האזרחים בספרד (26/41937). שירה פוליטית יכולה להיות גם ביטוי אוניברסלי. בהחלט אפשר לאמץ שיר שנכתב בזמן אחר ובמקום אחר ולראות בו הבעת המצב הנוכחי במקומותינו, לאו-דווקא הפוליטי. זוהי יכולתו המיוחדת של הכותב הרגיש. ויותר מזה – שירה פוליטית יכולה להביע באופן מפתיע את שתי העמדות המנוגדות! כי יש ששני הצדדים רואים את העוול שנעשה לעמדתם שלהם והאמת נתונה לפרשנות.

ומה בארץ?

אפשר למצוא ביטוי פוליטי אמנותי מהצד היהודי וכן מהצד הפלשתיני. המעניין הוא ששני צדדים אלו מבטאים עמדות די דומות. כי השירה והאמנות בכלל הינן, כמעט כולן, מצידה השמאלי של המפה הפוליטית. רוב המשוררים והסופרים המוכרים, הנוקטים עמדה פוליטית מוצהרת, הם מהצד השמאלי של המפה. אם לא בכתיבתם, אז באמירתם. אנו מודעים לכך ומצפים לזה בדרך כלל. בצד הימני לעומת זאת, אנו מוצאים פחות יצירתיות אמנותית במילים. האם זה אומר משהו על האמנות? האם זה אומר משהו על הצד הפוליטי הימני? המשורר אביחי קמחי (avihai kimhai) מרבה להביע דעות פוליטית ומעורבות חברתית בדף הפייסבוק שלו ואולי גם במקומות אחרים: "אני רואה בי משורר עם נטייה חברתית מובהקת שמבקרת עוולות ויוצאת להגנת החלשים והמקופחים בחברה. אני גם רואה חובה על משורר לצאת להגנת ערכי הדמוקרטיה וחופש הביטוי אם אלה מותקפים" (אביחי קמחי). את עצמו הוא מגדיר כמשורר חופשי, וככזה, יכול הוא לבקר כל צד וכל אג'נדה לפי תפיסת עולמו. וכך הוא מסביר: "לטעמי, משורר פוליטי הוא משורר המגויס למען צד אחד, למען אג'נדה אחת ולכן אני מגדיר את עצמי כמשורר חופשי שיכול לבקר כל צד וכל אג'נדה ותורה לפי תפיסת עולמי. את עמדותיי הפוליטיות איני מסתיר ואני נוהג לבטא אותם, אף שאני יודע שחלק מקוראי שאינם מסכימים איתי, נוטים כתגובה להתעלם משירתי הכוללת. לעתים רחוקות אני מפרסם שיר פוליטי מפורש. שירה פוליטית בעיני מתקשה מאוד להיות שירה טובה ונצחית, כמעט תמיד היא זמנית. לעתים נדירות אני מצליח לכתוב שיר פולטי שהוא אוניברסלי וימשיך לשרוד" (אביחי קמחי). ובכל זאת - הכול פוליטי/אביחי קמחי אֲחַר הַצָּהֳרַיִם שַׂמְתִּי לֵב שֶׁאֶת הַמִּרְפֶּסֶת עָלֶיהָ כָּתַבְתִּי פַּעַם שִׁיר מְכַסָּה צַמַּרְתּוֹ שֶׁל עֵץ שֶׁנִּגְדַּע וּמֵאָז גָּדַל כְּמוֹ הָיָה הִתְנַחֲלוּת בִּלְתִּי חֻקִּית אוֹ יִשּׁוּב בֶּדוּאִי שֶׁאֵינוֹ מֻכָּר. ... ומילים יפות ומעוררות מחשבה - ישראל אהובתי/אביחי קמחי הַכֵּיצַד אֵינְכֶם רוֹאִים אֶת הָעֲנָנָה הַשְּׁחוֹרָה הַמְּכַסָּה בְּכָל יוֹם עוֹד פִּסַּת תְּכֵלֶת