כתחנה השידור הצבאית הרשמית של ישראל נחשבת זה שנים
גלי צה"ל כאחת מתחנות הרדיו המשפיעות והתוססות ביותר במדינה, אם לא המובילה שבהן. לזכותה ייאמר שבמשך 67 שנות-קיומה תפסה התחנה מקום מרכזי בנוף התקשורתי הישראלי ועל הפופולריות הרבה שלה אין כיום כל עוררין.
אלא שאליה וקוץ בה: התחנה, המופעלת ישירות על-ידי הצבא, חוטאת מפעם לפעם בהפרת האיזון הפוליטי, שמטבע הדברים נדרש ממנה, ואם לא די בכך - היא גם גולשת לא אחת בשידוריה היומיומיים לתחום האזרחי - תחום פרוץ, שכתחנה צבאית אינו אמור להיכלל בתחומה
זו, בדיוק, הסיבה, ובצדק לכך שהרמטכ"ל
גדי איזנקוט מסתייג מהתחנה הצבאית, האמורה לייצג את צה"ל-פרופר, וממליץ לנתק אותה מהצבא. מסתבר שאין הוא הרמטכ"ל הראשון המצדד בהוצאתה של גלי צה"ל מאחריותו של הצבא.
הטרדה עם זאת ייאמר לזכותו של הרמטכ"ל שאין הוא פוסל את המשך פעילותה של התחנה עצמה באמצעות גיוסם של חיילים לשורותיה, אם כי בהרכב מצומצם יותר מזה הנהוג כיום. אליבא דהרמטכ"ל איזנקוט אמור הדבר להתבצע במתכונת של יחידה הפועלת מחוץ לסדר הכוחות הצבאי, כדוגמה הגיוס למשטרה.
לא נגזים אם נאמר שהרמטכ"ל מוטרד מאוד מעיסוקו האינטנסיבי, ואולי גם האובססיבי, של גוף המזוהה במפורש עם צה"ל בתכנים פוליטיים. הדברים אמורים בהתבטאויות חוזרות ונשנות של שדרים, הכוללות ביקורת נוקבת על הצבא, בעיקר ברצועת השידור של אנשי-תקשורת המזוהים עם הימין.
בשורה התחתונה יש, לפיכך, לקוות שהמלצתו של הרמטכ"ל תיפול על אוזניים קשובות ושסוף-סוף יימצא פתרון הולם, שבמסגרתו תוצא התחנה מאחריותו הישירה של צה"ל.
ועם זאת, אין שום הצדקה להוצאתם של עשרות מיליוני שקלים מתקציב הביטחון על קיומה של תחנה צבאית שאינה ממלאת יעדה כנדרש, וזאת בשעה שצה"ל מקצץ בטיסותיו של חיל-האוויר וסוגר חטיבות-טנקים ואגדי-ארטילריה.
