הדמוקרטיה על-פי מלצר

השבוע הושבע השופט חנן מלצר והחל לכהן בתפקיד המשנה לנשיאת בית המשפט העליון. בנאום שנשא בבית הנשיא באותו מעמד התייחס מלצר למשטר הנהוג במדינות דמוקרטיות, המבוסס על מערכת של בלמים ואיזונים בין שלוש רשויות: המחוקקת, המבצעת והשופטת. כך נהוג וכך למדנו מאז ומתמיד. אבל מלצר לא הסתפק בכך, אלא תיאר משטר דמוקרטי המבוסס על ארבע רשויות במקום שלוש. וכך אמר: "מדינה דמוקרטית נשענת על דיאלוג מתמיד בין שלוש הרשויות הקלאסיות, ואליהן מצטרף בעולם המודרני גורם רביעי - התקשורת. שתי הרשויות הראשונות (הרשות המחוקקת והרשות המבצעת) הן רשויות עושות, ואילו הרשות השופטת והתקשורת תפקידן, בין השאר, לבקר וחשיבותן בתור שכאלה רבה, שכן מבלעדיהן, או תוך הגבלתן שלא במידתיות - דמוקרטיה לא תסכון." בדבריו אלה מלצר לא רק הוסיף רשות נוספת על שלוש הרשויות הידועות, אלא העמיד את התקשורת במעמד מקביל לזה של הרשות השופטת: הן זו והן זו תפקידן לבקר את שתי הרשויות האחרות, הרשות המחוקקת והרשות המבצעת. חשוב להדגיש שגם את הרשות השופטת וגם את התקשורת חשוב וחובה לבקר. עם כל החשיבות שיש לייחס לתקשורת, מסוכן להפוך אותה לרשות שלטונית, קל וחומר במעמד מקביל לזה של הרשות השופטת, למרות שככה התקשורת מתיימרת להציג את עצמה, ולפעמים היא רואה את עצמה אף מעל הרשות השופטת. דברים אלה חשובים במיוחד בישראל, שבה התקשורת, יותר משהיא מבקרת וחוקרת, היא צד במערכת הפוליטית וחוד החנית של השמאל/תקשורת. תקשורת מקצועית, חוקרת, מבקרת והוגנת הייתה מבקרת את הממשלה גם מימין. לא כך בדמוקרטיה הישראלית, שבה התקשורת איננה כזאת, אלא חלק בלתי נפרד, חד-צדדי, מגמתי ורב-השפעה במערכת הפוליטית.