א. ליקויים המשחתת האמריקנית פיצג'ראלד התנגשה במימי יפן עם מכלית, שנשאה דגל פיליפיני, ב-17 ביוני. שבעה מלחים אמריקניים נהרגו בתאונה. חודשיים אחר כך התנגשה המשחתת ג'ון ס' מקקיין עם אניות מכולות, שנשאה דגל ליברי, במצרי מאלאקה. עשרה מלחים אמריקניים נהרגו בתאונה זו.
לפי דוח שהנפיקה ועדת חקירה של חיל-הים האמריקני, לא שייטה פיצג'ראלד במהירות ראויה לכמות הספינות שהיו באזור, ולא התאימה את תנועתה לתנועה הצפופה בגזרה. יתר על כן, אנשי המשמרת לא צפו אלא לכיוון הנמל, כששלוש ספינות התקרבו מאוד למשחתת מצדה הימני.
המשחתת מקקיין סבלה לפני התאונה הקטלנית מטעויות בהיגוי ובהנעה, ופנתה בחדות אל הנמל. נמצא, שכמה מלחים במשמרת הושמו זמנית מהסיירת אנטיטם, שיש לה בקרות שונות לגמרי של ההיגוי, ולא הכירו את מערכות מקקיין. יתר על כן, רבים מאנשי הגשר חסרו הכשרה בסיסית על מנגנוני ההיגוי, fl מצאה ועדת החקירה.
כמה שעות אחרי תאונת מקקיין, מינה אדמירל ג'ון ריצ'ארדסון, מפקד חיל-הים האמריקני, את אדמירל פיליפ דווידסון, מפקד פיקוד השטח של החיל, לבחון את תפעול ספינות החיל ואת השיטות להכשרת אנשיהן, כדי למנוע תאונות נוספות. "אנחנו מפיקים לקחים משגיאות, וחיל-הים נחוש לעשות הכל למנוע הישנות תאונה כזו", הצהיר ריצ'רארדסון.
ב. פלגנות עשרים ושתיים שנה מנוצל רצח רבין להסתה, ששיאה ביום הזיכרון. העצרת לזכרו הפכה מאז לאירוע של שנאה, שקידם פלגנות. הודעת מפלגת העבודה, שבשנה הבאה תפרוס את חסותה על העצרת, מלמדת את התמימים, שאין זה אירוע זיכרון, אלא אירוע מפלגתי.
גם השנה, למרות התחפושת, זה היה אירוע כתתי, שיזמו תנועת "דרכנו" (שהייתה ידועה פעם כ-"וי-15") ותנועת קצינים למען ביטחון ישראל, שאינה חפה פוליטית. השתתפות השר
אורי אריאל ו
מתנחלים בעצרת אינה אלא עלה תאנה, שמכסה את ערוות המארגנים.
ג. אספירין מונע סרטן ד"ר בני הרטמן, ידידי, שהוא רופא עיניים גמלאי, כתב לי על מחקר, שפורסם על-אודות נטילת אספירין במינון נמוך (הקרוי גם "בייבי אספירין") של 100-75 מיליגרם (מ"ג) ליום. כדור אספירין "רגיל", שנוטלים לכאב ראש, לדוגמה, מכיל 500 מ"ג חומר.
חשוב לזכור, כי אספירין במינון גבוה עלול לגרום במקרים מסוימים לדימומים מסוכנים ממערת העיכול. "לי נראה כי הסיכון בנטילת כדור בן 100 מ"ג קטן. כותב ד"ר הרטמן. "זו תרופה זולה. שמדע הרפואה מכיר יותר ממאה שנה". אספירין במינון הזה נמצא בישראל כ"קרטיה" או כ"מיקרופירין". "בכל מקרה רצוי שכל אחד יתייעץ בעניין הזה עם רופא, שעליו הוא סומך". מסכם ד"ר הרטמן.
ד. מאה שנה לפני מאה שנה, בשניים בנובמבר 1917, שיגר הלורד ארתור ג'ימס בלפור, שר החוץ של בריטניה, את מכתבתו המפורסם לד"ר חיים ויצמן, ובו הצהרה של ממשלת בריטניה על הקמת בית לאומי ליהודים בארץ-ישראל. בהמשך ניצחו בריטניה ובעלות-בריתה את טורקיה ואת המעצמות שתמכו בה במלחמת העולם הראשונה. הצהרת בלפור אושררה על-ידי חבר הלאומים ובוועידות שאחרי מלחמת העולם, אך בריטניה נסוגה מכוונתה; ורק מלחמת העולם השנייה הביאה להקמת מדינת ישראל.
עתה, כשחוגגים מאה שנה להצהרת בלפור, נוטים להגזים בחשיבות ההצהרה, ולהתעלם מתפקידה השלילי של בריטניה בהקמת המדינה, בעיקר, כשראש הממשלה יצא ללונדון לחגוג את האירוע.
המנדט הבריטי על ארץ-ישראל, שאושר בחבר הלאומים ובוועידות השלום, הניח את היסוד החוקי להתיישבות יהודים בארץ, שקופחה בשיטתיות זדונית על-ידי הבריטים, עד שקיפלו את דגלם, ופינו את ארץ-ישראל, באמצע מאי 1948. הצהרת בלפור הנה מסמך יסוד, אך יש לציין, כי לא הקימה את המדינה, אלא פועלם של יהודים, שעלו ארצה, ועשו בכל מאודם להקים המדינה, הקימו אותה. לכן, לא הייתי מגזים בחשיבותה הצהרת בלפור - גם במלאת לה מאה שנה.
