הצעת החוק על הרחבת "ירושלים רבתי" היא עוד הצעת חוק לשליפה מהמותן. לא לחינם טענה ח"כ
רחל עזריה, מ"
כולנו", כי מי שמגיש הצעה כזו אין לו מושג בעניין המוניציפלי והאורבני של ירושלים. אין ספק שכל מהות ההצעה הזו היא לסיפוח שטחים מהפלשתינים באמתלה מוניציפלית ותו לא. את ההצעה הזו היו צריכים להגדיר מראש כרצון לסיפוח שטחי כיבוש ל"מדינת האם" ותו' לא, שהרי אין שום קשר למשל בין גוש-עציון - אזור חקלאי בחלקו, לעיר הגדולה והקדושה ששמה ירושלים. כאשר משרד הפנים יושב לא פעם על איחוד רשויות הרי שהוא נותן את הדעת מה משותף לאותן רשויות שיכול להביא לאיחודן ומה אינו משותף להן, למרות הקרבה הגאוגרפית, שיכול בעתיד רק להזיק לאיחוד. מעבר לקרבה הגאוגרפית הרי שגם הרכב האוכלוסייה - אתנית וחברתית, נלקח בחשבון ואף ענייני המסחר והתעשיה העתידיים. לא מעט רשויות קרובות עמדו להתאחד אך בגלל בחינה נוספת הן בסופו של דבר לא אוחדו.
כך למשל הוצע, לפני שנים רבות, לאחד את יהוד עם סביון ועם "גני יהודה" הדבוקות לה. לימים ירד הרעיון לטמיון משום אופיה הסוציו אקונומי השונה לחלוטין של סביון ליהוד. מנגד, הוצע באותם ימים לאחד את העיר אור יהודה לרמת פנקס ולנווה מונסון. בחינה חברתית העלתה כי תושבי נווה מונסון לא יסכימו לאיחוד כזה. לבסוף אוחדו אור יהודה ורמת פנקס הסמוכות ואילו נווה מונסון הסמוכה אף היא אוחדה דווקא עם יהוד, המרוחקת קמעה ממנה. ב"גוש-דן" מדברים כבר עשרות שנים על איחוד הגוש כולו ולחלופין על אחודים של רמת גן וגבעתיים, של חולון ובת ים ושל ת"א-יפו עם בת ים. עד היום הכל עדיין בגדר "הכול דיבורים". רק מקומות קטנים וחצי כפריים כמו גבעת עדה וכרכור או מכבים ורעות התאחדו ממש, לא מעט גם בגלל שחוץ מהמרחק הקצר ביניהן הרי שגם האופי היישובי ומרקם האוכלוסייה היה הומוגני. אבל "ירושלים רבתי" איננה אלא נוסחת נפל להרחיב את ירושלים ולאחדה עם רשויות המרוחקות ממנה והשונות ממנה חברתית ותרבותית.
ביתר היא עיר חרדית שאין לה שום רציפות גאוגרפית עם ירושלים. לביתר בעיות חברתיות - במיוחד בתחום הנוער, המיוחדות לה. סיפוחה של ביתר לירושלים רק יגבירו את בעיותיה הכלכליות והחברתיות של עיר הבירה. "גוש-עציון" הוא פסיפס של יישובונים שחלקם בכלל בעלי היבט חקלאי ולא עירוני. אוכלוסיית הגוש שונה במהותה מאוכלוסיית ירושלים וסיפוח הגוש, שאף הוא איננו בטווח רציף לירושלים, לירושלים רק יצור לגוש בעיות תפקוד. גבעת זאב אף היא איננה מתחם מוניציפלי רציף עם ירושלים וצירופה לירושלים רק יבודד את הישוב הזה ויבלעהו במטרופולין הענק שאליו יצורף. מעלה אדומים היא עיר חילונית מצליחה ורעננה - אף היא ללא רציפות עם הבירה, וצרופה ומיזוגה בירושלים יעצרו את תנופתה העצמאית. הכל נידון לכישלון במחיר הרצון לספח דווקא את השטחים הריקים מפלשתין לישראל. זהו סיפוח פוליטי לשמו הרחוק מכל יעילות והצדקה מוניציפלית.
מרכזי טרור המחשבה להוציא מירושלים שכונות ערביות כמו שועפת וכו', אך לא לספחן לרשות הפלשתינית אלא לבנות אותן כעיר ערבית עצמאית, הינה בגדר יצירת פצצה חברתית ולאומית. זו תהיה עיר נחשלת שלנוער בה לא יהיה סיכוי להמריא אי-פעם להצלחות וכך רק תתגבר מגמת הטרור בעיר ה"חדשה" עוד לפני הקמתה. נוסיף לעניין הזה את הקמת השכונה היהודית בעטרות למול השכונות הערביות שסופחו לרשות הפלשתינית ושאינן מטופלות כיום על-ידי איש, ונקבל את נוסחת בניית מרכזי טרור, שמקסימום ישרתו את הלאומנים בישראל, בטיעונם ש"אין עם מי לדבר". ייתכן שזו אולי מגמתו של השר המציע את ההצעה, וידוע כנץ פוליטי טורף.
מאז היבחרותו של
ניר ברקת לאש עיריית י"ם הפכו המפלגות החרדיות, השותפות עימו בקואליציה, לחותמת גומי לכל רעיונותיו להפוך את ירושלים ל"אילייה קפיטולינה" ההיסטורית, ולהחזירה יותר מאלפיים שנה אחורה. ירושלים, במונחי היהדות, היא קודם כל עיר קדושה שבה אסור לחלל שבת, שבה אסור לכופרים יהודים לגור בה ושהתנאי לקדושתה וקיומה הוא ברצף גאוגרפי של כל שכונותיה, רצף שיש לו גם היבטים הלכתיים, כמו קריאת מגילת אסתר ב"שושן פורים" ועוד. אבל את ברקת העניינים הללו מעניינים כשלג דאשתקד והסכמתו לרעיון הזה נעוצה בשאיפתו להיבחר בעתיד לראש הליכוד, וכך להתיישר עם הלאומנות הפוליטית על פני הטובה המוניציפלית של בני עירו. ואילו החרדים בעיריית י"ם - על מפלגת "בני תורה" המזגזגת, הפכו מזמן לקבצני תקציבים ושכחו מהמיוחדות הדתית של העיר הזו, שבסיס קיומה היה תמיד תורתי.
אין ספק שההצעה הפוליטית הזו - של "ירושלים רבתי", רק תביא בעקבותייה צרות אורבניות לתושביה ולמסופחים אליה ומנגד התוצאה הרוחנית תהיה מלווה בעימותים ובקונפליקים דתיים. הליכוד סומך כיום, בהעלותו את כל הצעותיו הלאומניות, על כהונתו של
דונלד טראמפ בארה"ב, אך לאור התנהלותו של האחרון ולאור אי-עמידתו גם בהבטחותיו לישראל (כמו העברת שגרירות ארה"ב לי"ם...), הרי שעל הליכוד לחשוב פעמיים לפני שהם מסתמכים על צעד נמהר שלהם על טראמפ, כי לא מן הנמנע שנשיאותו לא רק שלא תגלוש לקדנציה נוספת אלא שתיפסק כבר בקדנציה הנוכחית וכי הרפובליקנים לא ירשו אותו אלא יהיו אלה הדמוקרטים, שיהפכו את הקערה הפוליטית שלו על פיה וכל ההצעות של הליכוד תרדנה ביגון פוליטי שאולה.
