מחנה שמאל-ערבים ולא "גוש חוסם"

"רבין היה מי שנתן לגיטימציה לשותפות עם האזרחים הערבים ועם קולם בכנסת. הוא הסתמך על קולות הערבים ולא התבייש בכך. אזרח הוא אזרח הוא אמר, וגם עשה. עד לכהונתו לא היה כדבר הזה. לדאבון הלב, גם אחריה לא. "פשעו הגדול" במרכאות כפולות ומכופלות, היה לא רק הבנת הצורך בעליה על דרך השלום אשר תוביל להקמת מדינה פלשתינית לצד מדינת ישראל, אלא גם העובדה שראה את האזרחים הערבים ככשרים ולגיטימיים. הרצח הנפשע של רבין כוון בדיוק נגד שתי המטרות האלה: נגד סיום הכיבוש ונגד השותפות השוויונית בין יהודים וערבים בתוך ישראל ובארץ כולה". אלה הדברים שאמר ד"ר ת'אבת אבו ראס בעצרת לזכר רצח רבין. אבל סקירת הדיווחים על העצרת באתרי האינטרנט מגלה שאכן, לדאבון לבו של אבו ראס, גם היום לא מוכנים היהודים שבשמאל להודות בשותפות שלהם עם אזרחי ישראל הערבים ונציגיהם בכנסת, ורק באתר זה דווח על דבריו אלה של אבו ראס. באתר ynet דווח על קטע אחר מנאומו של אבו ראס, באתר nrg בכלל לא דווח על נאומו בעצרת, ואילו המעניין מכולם הוא אתר הארץ, שציטט רק את הפסקה השלישית מדבריו, זו שמתחילה במילים "הרצח הנפשע", ולא הזכיר את שתי הפסקאות הקודמות.

קשר השתיקה

הסיבה לכך ברורה: השמאלנים השולטים בתקשורת לא רוצים להפר את קשר השתיקה שנרקם סביב העובדה שרק שותפות השמאל-ערבים הצליחה להביא את ערפאת ליהודה ושומרון, עובדה שכל הדיבורים על המיצובישי של גולדפרב נועדו לטשטש אותה, וכך גם את קשר השתיקה שנרקם סביב העובדה שאותה שותפות גם הצליחה לבצע את ההינתקות כנגד רוב חברי הכנסת היהודים. וגם עתה אנו יכולים לראות את נדב איל וספי עובדיה מבשרים לנו על "גוש חוסם" של שמאלנים וערבים, שיכול לגרום לכך שהליכוד לא ירכיב את הממשלה הבאה, במקום לדבר על מחנה השמאל-ערבים הניצב מול מחנה הימין-דתיים. האמת היא שהפעם היחידה שהגוש החוסם הזה הצליח לגרום להקמת ממשלת שמאל הייתה בשנת 1992, כאשר ל-56 המנדטים שקיבלו העבודה ומרצ הצטרפו חמשת חברי הכנסת הערבים, ויחד הגיעו ל-61 מנדטים. אלא שאז הוביל עובדיה יוסף את ש"ס עם ששת המנדטים שלה לקואליציית רבין בת 62 המנדטים, ולכן עובדיה יוסף, ולא שמעון פרס, הוא האחראי המשני, אחרי רבין, לאסון שהמיטה קואליציה זו על ראשינו כשהביאה לכאן את ערפאת. ואילו לפי הסקר של ערוץ עשר, שאת תוצאותיו חגגו איל ועובדיה, יש לארבעת מפלגות השמאל ביחד עם ש"ס רק 53 מנדטים: לפיד 22, העבודה 19, מרצ 8 וש"ס 4. אפילו אם יצטרף כחלון עם שבעת המנדטים שלו לקואליציה זו יהיו לה רק 60 מנדטים, שאין בהם די כדי להרכיב ממשלה. ומי שמאמין שאגודת ישראל או ליברמן ישבו עם מרצ, צריך לשאול את עצמו מדוע בעצם לא עומד הרצוג בראש הממשלה של היום, עם העבודה 24, לפיד 11, מרצ 5, ש"ס 7, כחלון 10 וליברמן או אגודת ישראל עם ששת המנדטים שלהם. ולסיום, יש להזכיר שאין זו הפעם הראשונה שאנו רואים סקר שבו יש גוש חוסם, כשהפעם הקודמת הייתה לפני כשמונה חודשים, בסקר של מינה צמח שנערך בחודש מרס, ושלפיו היה תיקו בין המחנות. כחודשיים אחרי שהתפרסמו תוצאותיו של סקר זה הוצגו בחודש מאי תוצאותיו של סקר חדש של אותה מינה צמח, ובו ניצח מחנה הימין-דתיים בתוצאה 53:67. השמאלנים ימשיכו לספר לנו על "גוש חוסם", אבל כל עוד לא יחול שינוי מפליג בדפוסי ההצבעה של היהודים בישראל, זעירה מאוד הסכנה לשלטון נתניהו.