בישראל לעיתונות משקל רב. העיתונאים כבר לא מעבירים ידע אוביקטיבי. הם משתמשים במבנים פסיכולוגים כדי להביע עמדות, ציפיות, אמונות, ערכים, צרכים וסימון מטרות.
ניכר בתקשורת בישראל, בהתאמה בין תוכניות האקטואליה ועד הבידור, כיצד הן מתמקדות בתהליכים פסיכולוגים אינדיווידואלים וחברתיים: תפיסה, מוטיבציה, קונפליקט, גישת עמדות ואף דינמיקה קבוצתית. התקשורת הפכה להיות הגורם הסיבתי העיקרי המשפיע על הפוליטיקה ועל הלך הרוח בעם.
למדיה באופן כללי יש השפעה חיובית או שלילית, פתאומית או הדרגתית, לטווח קצר או ארוך. לא כל השפעות המדיה גורמות לשינוי הרצוי על-ידה. לעיתים ההטפה יוצרת תגובה הפוכה, בעיקר כשהיא מוגזמת, כמו בתוכנית ״ארץ נהדרת״, אך עם זאת לא מעט אנשים יושבים מול תוכניות כדוגמתה בה משפילים את המנהיג, מדביקים תוויות, מלבישים במדי אסיר ואף יוצאים בהאשמות לבושות בהומור חולני כשלמרבית הצופים אין את היכולת להפריד את התמונות במוח. כך המוח נשטף ואוטומטית אנשים משננים את התמונות בהן צפו ואף בטוחים שזאת אמת צרופה.
מרבית הידע של הציבור נובע מהקשבה לאמצעי התקשורת. טלוויזיה שלילית מובילה למחשבות שליליות, מה שמוביל אותנו לחשוב שמה שסביבנו שלילי גם אם הוא לא בהכרח כך. לא בכדי ביבי נתניהו נאם את ״נאום החמוצים״ המפורסם. למרבה הצער, הפסימיות שהתקשורת מתעקשת למלא את מוחנו בה, גורמת לנו להתעלם מהדברים החיוביים באמת.
יש נטייה גוברת של משדרים חדשותיים המעוניינים ״לרגש״ את הצופים והם עושים זאת על-ידי הדגשת סיפורים שליליים ולא משנה מה מידת האמינות שלהם. ברגע ששופכים למוח מידע כמו ממשפך, מידע המשמש להסתה יום יומית, ושוזרים סיפורים כדוגמת אישה ״צנועה, ישרה וחרדית״ שמשפילה מבט מול המצלמה ופונה למכנה המשותף הרחב בעם שמכונה ״מחנה העלייהום על ביבי נתניהו״, אז הכל כשר.
כותרות ענק העיתונאים חכמים מספיק בכדי לדעת שאישה חרדית תפנה לרב ולא לבית משפט. הם יודעים שהיא לעולם לא תאמר דבר שקר ולא תעיד שהחלה לעבוד ביום מסוים כשבפועל החלה ביום אחר, הם יודעים שאישה חרדית לא תגיש תביעת ענק ותרצה כסף בגזל ויודעים שכל התביעה מופרכת ושקרית. אך הם מורחים כותרות ענק בסיפור הטפשי הזה משום שהם יודעים שזה יביא עוד כמה אחוזי צפייה וישטוף את המוח לעוד כמה צופים.
האם התקשורת לא למדה בעקבות הבחירות האחרונות שלעיתים האפקט הפוך והרדיפה יוצרת תגובה שלילית? האם התקשורת לא השכילה להבין שיש העדפה לאנדרדוג וכשהם מציבים את ביבי ושרה ככאלה הם דווקא יקבלו אהדה?
בסרט ״פוקוס״ עם וויל סמית משתמשים ב״הטרמה״ כדי להשפיע על המוח. הם מתבייתים על הקורבן וחורטים לו עמוק בתת מודע את המספר 55: על הדש של הדורמן במלון, בכרזה במעלית, על חולצות שאנשים לובשים ברחוב ואפילו על הרקע במגרש. כשהיה עליו לבחור מספר, התת מודע שלו כבר בחר כמובן במספר הנכון.
כך בדיוק התקשורת שוטפת את המוח. כשאנשים אומרים לי שביבי מושחת אני שואלת במה הואשם והם לא יודעים לענות. שרה, שמצטיירת כמטורפת וכולם בטוחים שזה נכון כשאני שואלת מה בכלל הוכח מלבד עיתונאים שהכפישו אותה ושילמו לה, אנשים לא יודעים לענות. כן, עוד עובד ממורמר ועוד שטות גמורה, אבל מה שבטוח שזה שהתקשורת מבצעת הטרמה מדי יום וגורמת לנו להאמין במה שהיא רוצה שנאמין בו.
יש לנו נטייה לגונן על אדם שאנו בטוחים שהוא ראוי למגננה ולהשפיל אחרים. כשמדברים איתי על חמגשיות מגוחכות ואני מזכירה ששי פירון בזבז ב-8 חודשים מיליון שקל על אוכל, אנשים אומרים שזה לא חשוב, העיקר ששרה לא תבזבז כך.
מקווה שיגיע הרגע בו הצופים יצביעו בשלט ויזפזפו בזמן שתוכניות מסוימות במכוון יוצרים היפנוזה המונית ושוטפים את מוחות הצופים בשנאה מיותרת.
