החוק קובע את החובות המוטלות על מפעילי מכון כושר. בנוסף, חובה על המפעילים לנהוג בזהירות כלפי המתאמנים. אם הופרה חובה המוטלת על מפעיל מכון הכושר או שהוא נהג ברשלנות, והוכח קשר סיבתי ברור בין מעשיו לבין הנזק שנגרם למתאמן - ניתן לזכות בפיצויים.
כדי לקבוע מי אחראי, יבחן בית המשפט אם הייתה הפרת חובה או רשלנות מצד המכון והמדריכים. במקרים רבים בתי המשפט מייחסים רשלנות תורמת למתאמן (אם יכולים היו לצפות את הסיכון, יכולים היו להבחין במפגע, לא צייתו לכללים וכן הלאה).
לפי חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח), אסור לאדם לפתוח ולקיים פעילות בחדר כושר אלא אם יש בידו רישיון לפי חוק רישוי עסקים למכון כושר. לפי החוק, בכל הזמן בו פועל מכון הכושר - יהיה נוכח במקום מדריך, המלמד את דרכי ההפעלה של המכשירים שבו ומפקח על המתאמנים בו. מדריך במכון כושר הוא בעל תעודת הסמכה לפי חוק הספורט להדרכה בענף הספורט של כושר גופני ובריאות. בנוסף, אם המתאמנים הם קטינים - צריך להיות נוכח בחדר הכושר מדריך לאימון קטינים, והוא בלבד יהיה רשאי ללמד קטינים את דרכי הפעלתם של מכשירים במכון הכושר ולפקח על אימונם.
תנאי לקבלת מתאמן למכון כושר הוא המצאת שאלון רפואי הכולל הצהרת בריאות חתומה, המאשרת שהמתאמן אינו סובל מבעיות רפואיות העלולות לסכנו בשעת האימון. לפי החוק, אם המתאמן השיב בחיוב על אחת השאלות בהצהרת הבריאות, יקבל אותו מכון הכושר רק לאחר שהמציא לו גם תעודה רפואית שבה אישר רופא שאין סיכון לבריאותו. מתאמנים קטינים צריכים לצרף הסכמה בכתב חתומה על-ידי אחד ההורים לאימון. הסכמה זו יכולה להינתן לאימון אחד או לסוגים של אימונים.
חובה על מכון כושר לדרוש ממתאמנים להמציא הצהרת בריאות אחת לשנתיים, ומתאמן שהיה צריך להמציא תעודה רפואית - צריך להמציא אותה אחת לשנה. הצהרה רפואית אינה פוטרת את מכון הכושר מאחריות. אם המתאמן יוכיח רשלנות של המכון, ולרשלנות יהיה קשר סיבתי לנזק שנגרם למתאמן - תחול אחריות על המכון.
חובה לדאוג לסביבת אימון בטוחה ונטולת מכשולים, מעברים נוחים, מרחקים בטוחים בין המתקנים, תאורה תקינה וכן הלאה. לפי חוק רישוי עסקים, על-מנת לקבל רישיון למכון כושר צריכה רשות הרישוי להשתכנע, כי מכון הכושר ממוקם במקום מתאים, והמכשירים עצמם מוצבים במרחק סביר זה מזה. על-פי הוראות מינהל הספורט - בין מכשיר למכשיר נדרש מרחק של 60 ס"מ לפחות, ושל 1.2 מ' בין שורת מכשירים אחת לאחרת. חובה להצמיד לכל מכשיר, במקום בולט, הוראות היצרן לעניין השימוש בעברית, ערבית ואנגלית.
חובה לבצע בדיקות תקופתיות של המכשירים, לתחזק את המכשירים והמתקנים באופן שוטף ולסלק כל מכשיר שאינו תקין או אינו בטוח לשימוש. חובה להשגיח, באמצעות המדריכים, שהמתאמנים עושים שימוש נכון ובטוח במכשירים, ואינם מסכנים את עצמם או את הסובבים אותם. חובת המפעילים לדאוג לכך, שהמדריכים לא יהיו אדישים כאשר הם רואים שמתאמנים מבצעים תנועות שגויות, או נוהגים באופן מסוכן. חובה לרענן את תפקודם של המדריכים ולהנחות אותם לפעול נכון עם המתאמנים.
כדי לקבל פיצוי בגין פציעה יש להוכיח רשלנות, וכן קשר סיבתי בין הפציעה לבין השימוש במתקנים או להנחיות המאמן. כאשר התאונה היא תולדה של סיכון טבעי הכרוך בפעילות הספורטיבית, או חוסר זהירות של המתאמן עצמו - התביעה עלולה להידחות. יש לזכור, שגם על המתאמנים מוטלת האחריות לקיים את כללי הבטיחות ולהימנע מיצירת סיכונים מיותרים לעצמם ולאחרים.
קיימות שתי אפשרויות לתביעה במקרה של פציעה. האחת: תביעה על-פי פוליסת הביטוח שחייב המכון לרכוש, כאשר גובה הפיצוי תלוי בתנאי הפוליסה. מכוני הכושר מבטחים את עצמם בביטוח צד ג', הכולל את ציבור המתאמנים והמבקרים. השנייה: תביעה נזיקית נגד הגורמים האחראים לפציעה. אם אין רשלנות של המכון או הפרת חובה של המכון - ניתן לתבוע באופן אישי את מי שגרם לתאונה.
מיד לאחר הענקת עזרה ראשונית לפצוע, ופינויו לקבלת טיפול רפואי (תוך הקפדה שברישומים הרפואיים יצויין, שהפגיעה התרחשה בחדר כושר), יש לאסוף ראיות ככל האפשר, שמא יהיה קשה לאתרן בהמשך. למשל: צילום זירת האירוע (גם בווידאו במידת האפשר) מכל זוויותיה, תיעוד וצילום הפגיעה והסימנים הקשורים אליה (סימני החלקה, דם, ציוד לקוי בו אירעה הפגיעה). יש לרשום את פרטיהם של העדים לאירוע ולנסות לגבות מהם הצהרה בכתב על נסיבות האירוע.
יש לרשום את פרטי האירוע לרבות מיקום, תאריך, שעה, תיעוד השתלשלות האירועים מיד לאחר האירוע, דיווח למפעיל ולאחראי בחדר הכושר וכדומה. יש לברר את פרטי הביטוח של מכון הכושר, ולבצע את הפעולות הנדרשות כמפורט בפוליסת הביטוח ותנאיה.
