הניסיון הנואל להצר את צעדיהם של שומרי הסף בישראל אינו פוסח, כפי שמסתבר, אפילו על מוסד סולידי, חסר כל שיניים, דוגמת משרד
מבקר המדינה. מעידה על כך כאלף עדים הצעת-החוק האווילית שיזם ח"כ
בצלאל סמוטריץ', שנועדה להוציא את "הרוח מהמפרשים", שיש כביכול למשרד המבקר, ושעל-פי סמכויותיו - בעצם אין לו בכלל.
אין זאת כי אם ח"כ סמוטריץ' וחבר-מרעיו, בהם גם שרת המשפטים
איילת שקד, מבקשים להיפטר בכל מחיר לא רק ממה שקרוי "אקטיביזם שיפוטי", המיוחס על-ידיהם לבית המשפט העליון, אלא גם מהאקטיביזם הביקורתי, כביכול, שמגלה לדעתם מבקר המדינה על-ידי התערבותו בזמן-אמת.. בכך הם חושבים לקצץ את ה"כוח" שהם מייחסים, משום מה, למוסד המבקר, שאין לו, בעצם, בכלל.
אחרי ככלות הכל יש לזכור שמשרד המבקר מופקד, על-פי חוק, על ביקורת משק הכספים של המדינה ועל טוהר המידות של מוסדותיה. בתור שכזה הוא מחוסר כל שיניים, ומלבד הביקורת הסבילה שלו, שבסך-הכל אמורה לשמש כהמלצה לתיקון, הוא נעדר כל סמכות ביצועית של הוצאה לפועל-כנגד המוסד המבוקר. ברור, לפיכך, שההתנכלות הנוכחית למעמדו היא חסרת כל צידוק, ורק מעידה על בורות ועל אי-הבנה טוטאלית מצד אלה המבקשים עכשיו להצר את צעדיו.
יוצא הדופן ויש לנו תזכורת למי ששכח: מבין שמונת מבקרי המדינה, שמונו עד כה על-ידי הכנסת, היה בעצם רק מבקר אחד שזוהה כאקטיביסט בביקורת שלו. הדברים אמורים בשופט בדימוס
מיכה לינדנשטראוס, שפעל ועשה את כל שניתן כדי לקצץ בזמן-אמת את כנפיהם של אותם גופים מבוקרים שסרחו. גישתו האקטיביסטית, יוצאת הדופן, שחרגה מדרך ניהול הביקורת הסולידית של כל המבקרים האחרים, היא ככל הנראה זו שמעוררת עכשיו את החרדה המיותרת של אלה המבקשים לחסום את המבקר הנוכחי.
אין זאת כי אם ח"כ סמוטריץ', יוזם הצעת החוק החדשה שנדחתה בינתיים, הוא זה שלקה יותר מכל בטראומת "תסמונת-לינדנשטראוס", שמא ילכו, חלילה, המבקר הנוכחי ואלה הבאים אחריו בדרכו של המבקר הקודם. לשווא ביקש סמוטריץ', לכן, להקדים תרופה ל"מכה" שכלל לא קיימת במציאות של היום.
תנוח לכן דעתו של ח"כ סמוטריץ'. אחרי ככלות הכל יש לזכור שאין כמו מבקר המדינה הנוכחי,
יוסף שפירא, כמי שנאמן לחוק המבקר הקיים וכמי שמקפיד על ביקורת בונה ושקולה, ללא הפעלת שום כוח-ביצוע, שאין לו ממילא בתוקף החוק.
