הייתי מצפה מיששכרוף שיסרב פקודה

ארגון "שוברים שתיקה" מנהל את המאבק נגד הכיבוש לכתובת הלא-נכונה. הצבא אינו אחראי לכיבוש אלא ממשלת ישראל. הצבא הוא זרוע מבצעית - הוא אינו קובע מדיניות. לזכותו של צה"ל יאמר שהוא מנסה כמיטב יכולתו להגן על התנהגות סבירה למרות הכתף הקרה שהוא מקבל משרי הממשלה: ראה, פרשת אזריה. מדוע שוברים שתיקה לא מציין לשבח את התנהגות הצבא בפרשת אזריה למרות מערכת ההסתה שמשפחת אזריה ותומכיה ניהלו נגד הצבא. שנית, מדוע יששכרוף לא מסר מראש את שם הפלשתיני שהכה, כביכול. כך הוא היה מבטיח שיחפשו את הפלשתיני "הנכון" לדעתו. כמו-כן, מספר חיילים ששרתו תחת פיקודו טוענים שפרשת הכאת העציר הפלשתיני לא התרחשה מעולם. כלומר מדובר במניע פוליטי. לא שמעתי התייחסות של יששכרוף לתגובתם. שלישית, מעל לכל, לאור דעותיו הפוליטיות של יששכרוף קצת קשה לי להאמין שהוא הסכים להכות עציר פלשתיני. אדם בעל דעות כשלו סביר יותר שהיה מעדיף לסרב פקודה. לכן, כל הסיפור על ההכאה של הפלשתיני נראה תמוה מאוד בעיני, בלשון המעטה. ולעצם המאבק נגד צה"ל - שוברים שתיקה חייבים להפנים שגם אנשים המתנגדים לכיבוש - אני נגד הכיבוש ונגד ההתנחלויות - אינם מוכנים לקבל את מערכת ההכפשה שהארגון מנהל נגד הצבא. רוב הציבור הוא נגד פגיעה בצבא שאינו אחראי לכיבוש. הכפשת דמות הצבא ששוברים שתיקה מנסים להשיג בארץ ובעולם רק תפעל נגדם כבומרנג. צה"ל הוא צבא העם ופגיעה בו היא הכפשת החברה הישראלית כולה. זה לא יסולח. כמחצית מהחברה הישראלית לא הצביעו בעד ממשלת ימין ובני משפחתם משרתים בצבא. אתם מכפישים אותם. נכד שלי סיים לא מזמן את שרותו בגולני. לו אחד הנכדים שלי היה מתבקש בעת שירותו הצבאי להכות פלשתיני עצור - אני הייתי מקווה מממנו שיסרב פקודה. על להכות עציר מתנוסס דגל שחור. אני מציעה לשוברים שתיקה לרדת מצה"ל ולחדול לפעול בחו"ל להכפשתו ולנהל את המאבק נגד הכיבוש נגד ממשלת הימין בדרכים פוליטיות ע"י הצטרפות למפלגה קיימת או הקמת מפלגה. אפשרות שנייה היא לנהל את המאבק באמצעות ארגון חוץ- פלמנטרי.