אין לי מושג כמה זמן יכהן נתניהו כראש
ממשלה אך אף אחד אינו מנהיג את עמו לנצח (חוץ מבורא העולם) ויבוא יום וגם נתניהו יפנה את כסאו. האם בימים אלה ינוח השמאל מהתקפותיו הפרועות ויירגע? .... בטוח שלא.
למנהיגי הימין תמיד הודבקה תדמית מפלצתית אצטט תחילה מתוך נאומו של נתניהו בכנסת שהתפרסם בדף הפייסבוק שלו ב-3.8.2016: "אחד המנהיגים הדגולים של המדינה הזאת ושל העם שלנו היה
דוד בן-גוריון. אני מעריך אותו מאוד וככל שאני מוסיף בשנותיי אני מעריך אותו יותר, אבל בן-גוריון כינה את ז'בוטינסקי, (שנולד כפי שאתם יודעים - ולדימיר ז'בוטינסקי) הוא כינה אותו בתואר ה"מחמיא": ולדימיר היטלר. וההאשמות האלה כמובן נמשכו מז'בוטינסקי לבגין. שוב בן-גוריון, הגדיר את
מנחם בגין "טיפוס היטלריסטי מובהק" ..... כך על בגין!! ובעליית בגין והליכוד לשלטון, הסבירו מומחים כמו
זאב שטרנהל שיש פה נטייה ברורה אל הפאשיזם, ועיתון "דבר" כתב: "יש להגן על הדמוקרטיה ולעצור את הפאשיזם המרים ראש". (סוף ציטוט).
בזמן מלחמת לבנון היו הפגנות שמאל שבהן קראו המפגינים שוב ושוב "בגין רוצח" (קריאה דומה למנהיג שמאל הייתה נחשבת כהסתה פרועה), ועד היום נאמרים דברים קשים לא פחות כנגד המתנחלים וכנגד המנהיגים שדעותיהם נוטות ימינה מהליכוד ונתניהו.
היום, אותו בגין "הרוצח" וה"טיפוס ההיטלריסטי המובהק" שהתקשורת השמאלנית עשתה לו את המוות נהפך לסמל של צניעות ויושר. השמאלנים של היום משתמשים בבגין כדי לצלוף בנתניהו הנהנתן כדי להראות לכולם שכביכול הם לא שונאים ימניים אלא רק מבדילים בין ימין לימין (אך מי שיש לו זיכרון טוב או מכיר יותר את ההיסטוריה יודע שגם הימין של בגין הותקף ללא רחמים בכינויים נוראיים). האם אנשי התקשורת יזכרו בעתיד גם בנתניהו כדמות ראויה לאחר הצלפת התקשורת הנוכחית וסיסמאות ה"רק לא ביבי"? נראה לי שכן.
היחס העתידי לנתניהו יבוא יום ויעמוד בראש הליכוד ימני של ממש כמו
יצחק שמיר ז"ל. אולי תהיה זו
מירי רגב. אני מעריך אותה כי היא באה לעבוד באמת ולשנות סדרי עולם מעוותים ולייצג את הבוחרים שלה מבלי להתנצל ומבלי להתכופף. כשזה יקרה, השמאל יזכר בנתניהו ויתגעגע אליו (כפי שהיום הם מתגעגעים למנחם בגין ז"ל).
פתאום נשמע יותר ויותר עד כמה נתניהו היה מתון ולא בנה כמעט בהתנחלויות, עד כמה נתניהו היה זהיר והשתדל לרצות את האמריקנים (למרות החיכוכים בינו לאובמה), השמאל יזכר בערגה כיצד נתניהו מסר שטח בחברון, שחרר מחבלים, החזיר את שליט הביתה, נאם את נאום בר-אילן, השתדל להיות רחמן ולהתחשב בדעת הקהל העולמית כשקיצר את המלחמות שפרצו תחת הנהגתו על חשבון ההכרעה הטוטאלית של החמאס, ייצר קשרים דפלומטיים עם מדינות חדשות, נתן לעיתונאים גם בעת כהונתו כשר התקשורת להשתולל ולהעליל עליו שקרים מבוקר עד ערב כדי שלא יקראו לו חלילה דיקטטור, קיבל בהכנעה המון פסיקות לא דמוקרטיות של בג"ץ מתוך רצון לשמור על "שלטון החוק" ולא ליצור מהומות, הקשיב למומחי הביטחון שקראו לו להשתמש במגנומטרים על הר-הבית וויתר על הכבוד העצמי שלו כאשר זמן קצר אחר כך שינה את דעתו וויתר על המגנומטרים (שוב בהמלצת אנשי הביטחון) כאשר מה שהנחה אותו זה טובת העם בלבד והמנעות משפיכות דמים מיותרת.
התקשורת השמאלנית תזכר בערגה עד כמה היה אינטליגנט ודיבר בעברית רהוטה (מיום ליום נתקלים בזה פחות ופחות בפוליטיקה ואפילו בין שדרנים ברדיו ומנחים בתוכניות הטלוויזיה, אני בעצמי נתפס פה ושם עם שגיאות לשון מביכות - מודה. ובאופן אבסורדי,
אחמד טיבי חבר הכנסת הערבי מתקן פה ושם שגיאות לשון של חכ"ים יהודים), יזכרו לו כמובן גם את האנגלית שאינה מבישה אף דיפלומט אמריקני וכמובן יזכרו לו את היותו המבוגר האחראי שניסה למנוע מ
אורן חזן את תצלום הסלפי עם טראמפ.
כשהימין יפסיק להתנצל וינהג לגמרי על-פי השקפותיו, סרטוני יוטיוב היסטורים שבהם ישמעו כיצד מכנים אנשי התקשורת של פעם את ממשלתו של נתניהו כממשלה קיצונית ביותר, יהפכו ללעג של ממש (מפלגות הימין הקיצוניות בכלל לא עברו את אחוז החסימה), וסיסמת "רק לא ביבי" תהפוך בעזרת השם למשהו בסגנון: "תחזירו את ביבי.... רק לא מירי רגב".
