במהלך ההיסטוריה חלו שינויים. איננו חיים בימי קדם ולא בימי הביניים. גם במעבר בין שני העידנים, חלו תמורות ושינויים בדת הנוצרית. הרפורמה של לותר, שהביאה בעקבותיה לפיצול הקתוליות לכמה כתות, הביאה לרנסנס בתרבות, באמנות ובחופש היצירה. רק אצלנו, המודרנה והתרבות לא קיימות עבור החרדים.
התגברות הקנאות הדתית שפשתה ביהדות בקרב קבוצה של אחוזים מעטים בתוכה, הביאה להשתלטותה על כל המדינה הודות לשיטת הבחירות הלא מושלמת שלנו. לא ייתכן שראשי ממשלה יהיו נתונים מידי כל כמה שנים, לפני הבחירות ובעת הרכבת ממשלה, ללחצים וסחטנות של שברי מפלגות; מה שגורם לעיוות בחלוקת ההכנסות לטובת פלג קטן ולא משמעותי שאינו עובד ולימודיו מצומצמים מבחינת ההשכלה.
אימרתו של אחד העם "היה אדם בצאתך ויהודי באוהלך", ראוי שתישמע מחדש במחוזותינו. כל מי שחפץ להקפיד על כל ההלכות החמורות שהונהגו במאה או מאה וחמישים השנים האחרונות - יבושם לו. שאר העם, המשכיל, התרבותי והשלם עם תחושת זהותו הלאומית, אינו זקוק לגדל זקני פרא ופאות או לעטות בגדים שחורים, מעילים ומגבעות בעיצומו של חום ישראלי לוהט - כדי להוכיח שהוא יהודי.
הדבקות של העדה החרדית במנהגים שהיו אולי רלוונטיים במאה התשע עשרה וקודמותיה בגולה במזרח אירופה, וכלל לא היו קיימים אז ביהדות צפון אפריקה; ההתעקשות לדבוק במנהגים כה לא מתאימים לתקופה ולאקלים הלוהט בארץ האבות, הופכים אותם למגוחכים ומיותרים. הרצון של היהודים המזרחיים להיראות אשכנזים תוך אימוץ צורת הלבוש שלהם, הופך אותם לחקיינים חסרי טעם. אין לי ולאף אחד מהישראלים הלא חרדים את הרצון להפריע למי מהדתיים לקיים את הדת כאוות נפשו. לכולנו השבת אהובה ויקרה. אבל אין משמעו שהם, המיעוט, יכולים להטיל את אימתם על הרוב, תוך השלכת אבנים ומקררים, ולהפוך את המדינה היהודית הדמוקרטית למדינת-דת קלריקלית.
עצם שימוש מנהיגי העדה בחרדת המאמינים לשמור על הכשרות, הופכת את הדתיים עצמם לנתונים לחסדי "משגיחי כשרות" למיניהם, מעניקי בד"צים. מה שמבטיח מתן מקומות פרנסה בטוחה עם מינימום עבודה, לאלפי או יותר עוטי השחורים. וזאת - תוך קיום מונופול שאין עליו עוררין, בעוד שהחוק על איסור מונופול לא חל עליהם.
אם למדינה יש צורך להרחיב את אפשרויות הנסיעה הציבורית ברכבת כדי להקל על מצוקת הנסיעה של אנשי העמל להגיע לעבודתם, זאת - תוך עבודת נמלים ביום ובלילה 24/7, אין פרושו שהחרדים יכולים להפיל את הממשלה רק בגלל דאגתה לשפר את חיי העם. אנו לא חיים כיום תחת שלטון זר, בגולה, עם הפחד מגזירות הפריץ. לכן המסקנה היחידה היא: כדי לא להגיע למצבים אבסורדים כפי שקורה עכשיו - אין מקום וצורך להקים מפלגות דתיות, שכל מטרתן ויעדן לאפשר להן להינות ממנעמי כספי משלמי המיסים של העובדים לפרנסתם. ולאפשר לעשרות אלפי אברכים להתבטל מהחובה לפרנס את משפחתם, בתירוץ שלימודי הגמרא והפלפולים שלהם (מעמיקים ומחכימים ככל שיהיו) יהיו הסיבה לשחררם מעבודה. ירצו ללמוד? שיעשו מה שכל יהודי ארה"ב החרדים בברוקלין או בכל מקום בעולם: עובדים ביום, מפרנסים את משפחתם, ובערב לומדים בישיבה.
כשם שהרמב"ם ציווה "בל יעשה אדם את תורתו - אומנותו". הוא גם אסר על הפיכת קברים למקומות קדושים ולעליה לרגל. אך על מי שנאמר "ממשה עד משה לא קם כמשה" כנראה כיום הוא אינו נחשב בקרב החרדים הישראלים בני זמננו, והם אינם מתייחסים למורשתו של גדול אנשי הרוח היהודים שקם לנו מאז משה רבנו.
די לשיעבוד. הגיע העת לבטל את הטעות שעשה בן-גוריון בהתירו לכמה מאות תלמידי חכמים לקבל פטור מהצבא, וכן לקבל תמיכה חודשית נאה שתאפשר להם להתבטל ממלאכתם. כעת התמיכה של מילארדי השקלים לעשרות אלפי משפחות שהבעלים בהן אינם עובדים בגלל ישיבתם בישיבות - תמיכה זו גורמת למדינה למנוע את יכולת תמיכתה מהזקוקים לה באמת: הגימלאים, הנכים, וגורמת להמשיך לשלם משכורות רעב למורים ורופאים צעירים, שוטרים ועו"ס. בכך הם מונעים מהחברה שלנו להיות סוציאלית כהלכתה. די להשתלטות הדת על המדינה. יש להפריד את הדת מהמדינה, ולשפר את שיטת הבחירות כך שלא תיווצרנה פירורי-מפלגות שתהינה הסחטניות הלאומיות. די, נמאסתם.