אבותיו הרוחניים של הליכוד מתהפכים מן הסתם לא אחת בקברם למראה החדש שעוטה מפלגתם. על הליכוד של היום השתלטה חבורה בריונית, הרומסת ברגל גסה את שרידי מה שהיה ההדר הבית"רי של פעם. עם החבורה הזו נמנים, בלי כבוד, מספר חברי כנסת מאוד דומיננטים, הנותנים את הטון בה באורח בולט. בראשה עומדים אמסלם וביתן - הידועים גם כשני הדוידים שלה. נספחים אליהם, בחדווה לא קטנה, צווחנים והופכי-עולמות מנוסים, בדמות
מירי רגב ו
אורן חזן.
רשימת התומכים באותה חבורה מתארכת כמעט מדי יום ביומו. קורבנותיה הנוכחיים הם הנשיא רובי ריבלין וחברו לליכוד, "הנסיך"
בני בגין. שניהם נחשבים לבשר מבשרם, אך למרות זאת סופגים לינץ' דוחה מאיתם, שנועד להמאיס את עצמם על כולם. התוצאה כבר בולטת בשטח היטב; הנשיא רובי ריבלין ממש מאוים, בדיוק כמו שאויים בשעתו
יצחק רבין, ובתחזית הצפויה לעתיד הקרוב אין, מן הסתם, שום בשורה מעודדת. כי ארון המתים וכיסוי הכאפיה חוזרים על עצמם בסגנון העבר. .
משאלה לעתיד גם בני בגין מוקצה כמו ריבלין. הוא נזרק לכלבים על-ידי סיעתו, שמאסה זה מכבר בהדר הבית"רי, שנותר עוד באיש כשריד אחרון. זה מפחיד ומבהיל גם אחד שכמוני, שאינו איש ליכוד, אך חרד לבאות. יום יבוא וגרזן הכורת עוד יפגע בגופם של רבים מאיתנו, הרוצים רק לחיות בשלווה וברוגע, ללא איומו של הלינץ' על הראש. מי יתן ונחדש את ימינו כקדם, ושתהיה זו אכן משאלה לגיטימית, שבבסיסה מונח רק כיבוד הזולת, גם אם יש לו דעה השונה משלנו.
ועד אז יש לשים סוף-פסוק לזובור, וללחום בה בעת לאחווה הדדית. יש לזכור, בתוך כך, שאין שום דרך אחרת ליישור הדורים בליכוד הפגוע.