זימבבואה כמשל

זימבבואה? סוף העולם, אחי. מדינה אפריקנית כושלת, שבראשה עמד דיקטטור 37 שנים, שהאינפלציה בשיאה גרמה להנפקת שטר של 100 מיליארד דולרים זימבבואניים שווי ערך לדולר אמריקני בודד, שמיליוני תושבים מהמעמד הבינוני היגרו ממנה ועשרות אלפים נרצחו בידי זרועות השלטון. השבוע התבשרנו שהדיקטטור מוגַבֶּה אולץ לסיים את תפקידו. האם יתחיל שם תהליך שיקום לאומי? ספק רב. בדרך לא דרך הסיפור שלה נוגע גם לחיינו. הגעתי לשם בעשור הקודם. זימבבואה היא רודזיה לשעבר. הקולוניאליזם הלבן החליף פניו ב-1980 לדיקטטורה שחורה שעוולותיה לא היו פחותות. תמונתו של רוברט גבריאל מוגַבֶּה, שהשיג את כהונותיו האחרונות בדרכי מרמה, הציצה מקיר הטרמינל בבּוּלַוַויוֹ, עיר המחוז הדרומית. מיליוני אזרחים רעבים הבטיחו הר געש תמידי. מוגַבֶּה סילק את הלבנים מחווותיהם ושיכן תחתם את בני עמו, אלא שהאחרונים לא היו מיומנים דיים לנהל חוות גדולות כאלה. קודם למהפכה סיפק רבע מן החוות מזון לכל המדינה ושלושה רבעים יועדו ליצוא. כשהגעתי לשם, החוות כבר לא ייצרו דבר מלבד מעט מזון למקומיים. שבוע לפני הגעתי, סגרו השלטונות את בתי-הספר הפרטיים. אין חינוך. אין עבודה. מול העירייה התמקם לו שוק ובו פסלי עץ ברזל מדהימים, רהיטי קש והמון פרחים. הפרחים הפכו לעסק רציני מאז שהתרבו המתים.

בבית-הספר היהודי פגשתי במנהלת שרוב תלמידיה כבר לא היו יהודים. היא הייתה פעילה פוליטית סמויה. שלחה לעיתונאים ברחבי העולם ידיעות רבות על זוועות המשטר, על רצח העם שהתרחש בדרום המדינה. גם פה, כמו באזורים מוכים נוספים בעולם, ההתעניינות הייתה מעטה. הם לא פלשתינים, אמרה במרירות. זו גזענותו הסמויה של המערב. רף הציפיות מהאפריקנים אינו גבוה, ורציחות שבט בשבט אחר מתקבלות במנוד ראש כי "זו דרך העולם". חוסר הרגישות עולה מאפס למאה כשמדובר בישראל. גם פעולות ההגנה על חיי אזרחינו נבחנות בעוינות. עם היהודים יש למערב חשבון אחר. אני נזכר בשלט שאחזה אישה יזידית לפני שנים אחדות. נכתב בו שהטרגדיה של בני עמה היא שאויביהם אינם יהודים, אחרת העולם היה נחלץ לעזרתם. היכן המנהלת היהודייה כיום? אולי היגרה לאוסטרליה, מחליפה גלות בגלות. המצב שגיליתי בהרָרֶה הבירה היה חמור לא פחות. לא רק הלבנים עזבו עם חילופי השלטון, גם מיליוני גולים - בני המעמד הבינוני השחור - שנמנו עם בעלי המקצועות החופשיים, רופאים, אחיות, מורים ועוד. כיצד תתקיים מדינה בלי מעמד ביניים חזק? מנהלת בית-ספר פרטי סיפרה לי על סגירתו בפקודת השלטונות. מדובר בסגירת האפשרות ליצירת דור המשכילים הבא של הארץ הזאת, אמרה. הדרום יבש וצמא למים. הבצורת הפליאה מכותיה בשדות. האירוניה היא שזימבבואה אינה זקוקה לגשם. נהר הזַמְבֶּזִי ומפלי ויקטוריה האימתניים, יכולים לספק מים לכל דרום אפריקה. אבל מוגַבֶּה לא היה מעוניין. הוא הזניח את החלק הדרומי של מדינתו כנקמה בשבט המתחרה, המטאבילי. כפרים רבים הועלו באש בידי יחידות שאומנו בידי צבא קוריאה הצפונית. רוב אלה שהתנגדו לשליט, ירדו למחתרת או נרצחו. מוגַבֶּה, אמרו לי, שכח שהוא ראש המדינה כולה, וחזר להתנהג כצ'יף, ראש שבט אחד.

זימבבואה כמשל. הציצו במפת אפריקה וראו את הגבולות הישרים כסרגל. אלו אינם גבולות טבעיים, אלא החלטות שרירותיות של מעצמות אירופה. לא פעם, חוצים הגבולות שבטים שלמים שמצאו עצמם אזרחים במדינות שונות. הלאומיות האירופית המודרנית הולבשה באופן מלאכותי על מסורות שבטיות קדומות. גם במזרח התיכון אירע תהליך דומה. עירק הוקמה כהכלאה בין שלושה שבטים עוינים זה לזה, וסוריה הודבקה משש עדות עוינות. ברגע המשבר, חוזר האזור למבנים הפוליטיים הקדומים, הברורים יותר מבחינת הזהות של התושבים. הניסיון של היהודים לארגן לערביי שומרון ויהודה מדינה פלשתינית קשור לאותה שחצנות שאפיינה את הקולוניאליזם האירופי הישן. המקום היחיד שאירופה עדיין נוהגת כלפיו כמעצמה קולוניאליסטית הוא מדינת ישראל. מדינות אירופה שקועות עד צווארן בפוליטיקה הישראלית ומשקיעות מיליוני יורו בשנה באמצעות עמותות שמאל המביאות לילידים את בשורת הקדמה, ומבקשות לשכנע אותנו שבניגוד לכל היצירים הלאומיים המלאכותיים שהקימו במאה האחרונה באפריקה ובמזרח התיכון - מדינה פלשתינית תהיה עניין שונה. היא לא תתפרק לשבטים, ולא תשלט בידי דיקטטורה איסלאמיסטית כלשהי שתימצא בטווח יריקה ממרכזי האוכלוסייה הגדולים שלנו. מה רע? נסו ותיהנו.

זימבבואה כמשל, משום שמדינה פלשתינית גם לא תהיה ישות כלכלית בת קיימא. כמו החשמל בעזה, נצטרך לפרנס את שכנינו וגם לחטוף מהם רקטות כמנחת תודה, שהרי אנחנו חייבים להם. לימדנו אותם להיות קורבנות נצחיים של היהודים - הנוסחה תמיד הצליחה. תרבות הקורבניות - ה-Victimhood Culture המפורסם, עוד מונח מנופח שהומצא באוניברסיטאות המערב כדי למרק את המצפון הליברלי. בחסות המונח הזה לא הוגש חשבון למשטר האפריקני השחור, כמו למשטרים הערביים. 37 שנים עברו מאז שהלבנים סולקו ורודזיה הלבנה הפכה לזימבבואה השחורה, יותר מ-70 שנים עברו מאז הוכרזה סוריה, למשל, למדינה עצמאית - ועדיין הקולוניאליסטים האירופים מואשמים בעוולות שלטונם הקודם, בעוד המשטרים החדשים פטורים לרוב מביקורת רצינית. כאילו אין להם אחריות למצב העלוב של עמיהם. תרבות של קורבניות מייצרת גם מוטציות מוסריות הנלחמות במדינת היהודים, שכן הדרך ה(כמעט) יחידה של קבוצות פוליטיות מסוימות להרוויח מעמד מוסרי, היא להמציא קורבן ולעמוד לצידו. מבחינה זו, ארגון "שוברים שתיקה" הוא מוטציה פרוורטית של ארגוני שמאל ותיקים. כך אפשר להבין את ההתגייסות שראינו השבוע, כדי להגן על חרפתו של ארגון המלשינים, המוציא את דיבת בני עמו. התקשורת הגנה למעשה על הארגונים האחרים. השימוש במונח "מוסר" בידי אותה קבוצה חברתית הוא שווה ערך לשימוש במונח "שחיתות" אצלה: פעמים רבות מדובר בכלי נשק פוליטי בלבד. העם היהודי יכול היה לשבת על נהרות בבל, הריין או הזַמבֶּזי, ולקונן על מצבו עד לסוף הימים כקורבן נצחי. במקום זאת, בחרנו להיפרד מחבל הטבור של האומות שחיינו בתוכן, להחיות את לאומיותנו העתיקה ולשוב הביתה כדי לעמוד בזכות עצמנו. ההיסטוריה לימדה שלא לכולם מתאים התהליך הזה. זימבבואה כמשל.