אין ספק כי כאשר שאלת קטלוניה תתחמם, בינתיים נמצאת על אש קטנה, הפלשתינים יזדהו עם העם הקטלוני המדוכא והנלחם על עצמאותו, וגם קטלוניה תזדהה עם העם הפלשתיני הנועז והנלחם בכובשיו; שני עמים גורל אחד.
בנתיים ראשי קטלוניה ירדו למחתרת, הפרלמנט הקטלוני התפזר בהוראת בית המשפט לחוקה במדריד, וספרד הגדולה החזירה את קטלוניה לשליטתה המלאה. אירופה נשמה ברגע האחרון לרווחה וניצלה שוב מתהודות פוליטיות וכלכליות שעמדו לאיים על יציבותה המעורערת ממילא.
המושגים הערכיים "ביצה מטילה זהב" ו"פרה חולבת" נולדו לתאר את הייחסים הבילטלרים בין קטלוניה וספרד, כאשר ספרד חולבת את קטלוניה עד טיפת חלבה האחרונה, הן מהמגזר הפיננסי המפותח שלה (המטות של עשרה בנקים ספרדיים קבעו את מושבם על אדמת קטלוניה), הן מהבורסה שלה כאשר בורסת ברצלונה היא השנייה בגודלה בספרד אחרי בורסת מדריד, והן מזרימת מיליארדי היורו מהתיירות המפותחת שלה. קטלוניה היא החבל העשיר ביותר בספרד האחראי ל-20% מהתמ"ג הספרדי, ל-25% מהיצוא הספרדי, ואם לא די הוא המחוז האחראי למעל רבע ההשקעות הזרות בממלכת ספרד. ברצלונה, בירת קטלוניה, ומאז האולימפיאדה שנערכה בה ב-92 הפכה לעיר המובילה בספרד המושכת מדי שנה את מיליוני המבקרים, ומזרימה מיליוני יורו לתיירות הספרדית הגלובלית.
עם זאת ולמרות התמ"ג והיצוא והזרמת הכסף למדינה, הפרה הנחלבת חשה מקופחת על-ידי חולביה. הפליה לרעה זו באה לידי ביטוי בתקציבי ההשקעה של ספרד בחבל הזה, היינו בחוסר שוויון השקעות התשתיות, בעיקר בכבישים, ברכבות, בשדה התעופה... התחושה היא כי ספרד לא רק שאינה מטפחת את התרנגולת המטילה עבורה זהב כי אם מנצלת אותה למטרות רווח גרידא. מצד שני אין לספרד שאיפות לאומיות בקטלוניה, נהפוך, היא מגלה הבנה וסימפטיות לגאווה הלאומית של הקטלונים שיש להם שפה משלהם וגם תרבות נבדלת משלהם, וזהו מקור המעמד האוטונומי הנרחב שספרד העניקה לקטלוניה לאחר נפילת השלטון הפשיסטי של הגנרל פרנסיסקו פרנקו וכינון ספרד הדמוקרוטית ב-1978.
ספרד, איפא, מוכנה להעניק לקטלונים את כל מאוויים: אוטונומיה מלאה, גאווה לאומית, פרלמנט, נשיא, ממשלה, שרים, חברי פרלמנט עצמאיים שיכולים לחוקק כל חוק, יש להם את הזכות המלאה לנהל את עצמם בעצמם גם דגל יש משלהם, לספרד אין שום שאיפות טריטוריאליות בקטלוניה למרות השטח העצום שלה הגדול ב-60% משטח ישראל. נדמה כי ספרד, פונה הלכה למעשה בדברים ברורים לקטלונים: תנו לי את נתח האריה מהעושר שלכם וקחו במקביל את כל השאר, אך מנגד, הפנייה הזו אינה נופלת טוב על האוזן הקטלונית וזה מקור ההתקוממות והחתירה להתנתק מספרד ולהכריז על עצמאותם. לכן הקטלונים משוכנעים כי מדינתם היא אדמה כבושה על-ידי ספרד הכובשת בעיניהם.
חוששת לחייה לא כן ישראל והפלשתינים. לישראל אין שאיפות כלכליות בעזה וברמאללה. ישראל אינה חוששת כי ביום קום פלשתין ייגרע 20% מהתמ"ג שלה או שהייצוא והתיירות ייפגעו; הפוך על הפוך. התמ"ג הישראלי יעלה ביום קום פלשתין כי חלק לא מבוטל מהקיום הפלשתיני היום ממומן ע"י ישראל, במיליארדי דולרים בסחורות עוברות לסוחר, בחשמל, מים, תשתיות, רק עבור חשמל הרשות "חייבת" לכאורה מיליארדי דולרים לישראל. עם זאת ישראל חוששת כי ביום קום פלשתין האיום עליה ישתדרג מהותית מאיום של ארגון שאפשר איכשהו להתמודד עימו לאיום של מדינה. ישראל אינה חוששת לכלכלתה ולטריטוריה שלה, ישראל חוששת לחייה. למדינת פלשתין יהיה נמל ושדה תעופה שישראל לא תוכל להשגיח עליהם ועל הנשק הנכנס אליהם; זה האלף בית של עצמאות, זה הסמל של מדינה עצמאית ששום ישות לא תתערב בנעשה בתוכה; שום הסכם מקדים ושום ערבות לא יישנו את עיקרון העל הזה.
ישראל, ביום קום פלשתין, לא חוששת מזכות השיבה של הפלשתינים; זו מדינתם ויכולים להכניס או להחזיר אליה את מי שירצו וכמה שירצו ככל מדינה עצמאית. עם זאת ישראל יודעת כי הפלשתינים ייכנסו מדלת אחת לפלשתין העצמאית ויצאו מדלת שניה לישראל והיא תקבל אותם על אפה ועל חמתה כי אין להם מקום בפלשתין המצומצמת; זו בעינה משמעות הדלת המסתובבת. הדבר דומה לחדר שיכול להכיל בנינוחות 10 אנשים ואפשר גם 15 ו-20, אבל כאשר תדחס בחדר 100 איש הם ייצאו ממנו אל הסלון הסמוך על אפו ועל חמתו של בעל הבית של הסלון; זה חוק פיזיקלי הפועל על מים ועל בני אנוש והפלשתינים מודעים לו וישתמשו בו.
לישראל, אני יכול לדבר בשמה כי העובדות הנחרצות תומכות בי, אין לה שום שאיפות טריטוריאליות אצל הפלשתינים וגם לא אמור להיות לה בעיה עם כינון מדינה פלשתינית או אוקראינית. אני יכול להוסיף כי ישראל אף מוכנה לתרום כסף ואדמה למדינה כזו אם תקום כי הדבר יוריד ממנה דאגות ביטחוניות ולכאורה לא יהיו עוד מלחמות, גם ישראל הימנית תחתום על זאת, אך תיאוריה לחוד ומציאות לחוד. אכן הפלשתינים שואפים להקים את מדינתם אך לא ליד ישראל כי אם על חורבות ישראל, זו הנקודה שהפלשתינים לפלגיהם מסכימים מקיר לקיר עליה וחקוקה בסלע אצלם. ישראל הימנית בעיקר, ברובה המוחלט, מודעת לעצם המכשול ולכן אין ולא ניתן לכונן שלום גם אין ולא יכולה לקום מדינה פלשתינית לצד ישראל.
אם לדבר במונחי "הכיבוש" או בלשון אחינו בשמאל "אקיבוש", לישראל סיבה טובה לגונן על עצמה מפני כיבוש הפלשתינים וחלומה הרטוב להשתחרר מהם ולהבדיל, ספרד כן כבשה את קטלוניה כי הייתה לה סיבה טובה לעשות זאת.
