שופטים הם בני אדם, לשופטים יש חיים פרטיים, לשופטים מותר לרחוץ בים, ולחוף הים הם ודאי לא באים עם גלימותיהם. והשאלה שלי היא איך הם אמורים להגיע לכנסים, ובכללם לכנסים של לשכת עורכי הדין.
מה שראינו מ"עובדה" אלה ודאי לא תמונות שאני הייתי רוצה לראות. אילו הייתי נדון אצל מי מהשופטים שראינו שם ב-CASUAL וחלקם אפילו CASUAL קיצוני, מאוד לא היה לי קל למחרת באולם המשפט, וגם לשופטים האלה ודאי לא היה קל יום לאחר ששודרה התוכנית. השופט קובע את גורלי, השופט אומנם אחד האדם, אך לא כך אני רואה אותו כאורח בכנס מקצועי.
והאם טעו השופטים כאשר כך הופיעו בפני המצלמות בכנס הלשכה? או שמע טעתה מערכת "עובדה" כאשר כך הציגה אותם?
אני משוכנע שאיש מהשופטים שצולמו, לא היה משתתף בתוכנית הזו באופן בו השתתף לו ידע אל מה הוא נכנס. הצגת השופטים ברגעים שהם רואים אותם כרגעי החופשה שלהם, כרגעים פרטיים שלהם, ולראיה הם לבושים לגמרי CASUAL, אפילו למען אידיאל של זכות הציבור לדעת, או
חופש הביטוי, איננה ראויה לטעמי.
ומדוע? כי החשיפה הזו איננה מידתית, כי איננה לתכלית ראויה, כי התוכנית הזו לא גילתה לנו שום סוד. שום ידיעה "מרעישה" שגילו לנו בתוכנית לא חייבה לחשוף את השופטים כאשר הם סבורים שהם נמצאים במסגרת אישית ולא מחייבת.
כי מה ראינו בתוכנית? מה רצו לספר לנו בתוכנית? שיש דילים בבחירת שופטים? ודאי שיש דילים, תמיד היו ותמיד יהיו. ומה עוד רצו לספר לנו? שהשופטים איבדו את זה והנדנדה נוטה כעת לכיוון חוזקם של הפוליטיקאים בוועדה? וכי מה חשבו השופטים? האם הם חשבו שלעולם חוסן? הם חשבו שהם יצליחו להטות את לשון המאזניים (לשכת עורכי הדין) תמיד לטובתם? והרי כל עוד לשון המאזניים הייתה עם השופטים הם שתקו, וכעת כאשר הלשכה בחרה נציגים אחרים לוועדה, פתאום הכל נהיה רע? פתאום הכל קורס?
והכי מקוממת היא אמירתה של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסרת חיות, "מכאן ששיתוף פעולה בין לשכת עורכי הדין ובין השופטים הוא שיתוף פעולה בין שני הגורמים המונחים בראש ובראשונה משיקולים מקצועיים בבחירת המועמדים האיכותיים ביותר לתפקיד. לעומת זאת, שיתוף פעולה בין לשכת עורכי הדין ובין הגורמים הפוליטיים בוועדה, כברית מוצהרת, טומן בחובו סכנה כי הבחירה תחתור לקידום אג'נדה פוליטית על חשבון שיקולים מקצועיים".
יש מקום להטיח ביקורת על הברית בין פוליטיקאים לבין עורכי הדין בוועדה, השופטים חייבים להיבחר לאור כישוריהם ולא לאור של בריתות מסוגים שונים בין עורכי הדין לפוליטיקאים, אך באותה מידה אסורות בתכלית האיסור בריתות בין השופטים לעורכי הדין, ומי שקורא לבריתות מכל סוג שהוא, הריהו טובל ושרץ בידו, ובפועל שם עצמו על גלגל מסתובב של בריתות. היום הברית היא בעדו ומחר הברית היא נגדו.
שלא לדבר על סעיף 6א בחוק בתי המשפט האומר "חבר הוועדה יצביע על-פי שיקול דעתו, ולא יהיה מחויב להחלטות הגוף שמטעמו הוא חבר בוועדה". ומכאן שהחוק אוסר בפועל על בריתות אפילו בקרב השופטים לבין עצמם ובין הפוליטיקאים בינם לבין עצמם, על אחת כמה וכמה הוא אוסר על בריתות בין קבוצות יותר גדולות בוועדה, המקנות בפועל לבעלות הברית את האפשרות לבחור כל שופט כרצונן ולא רק הזכות למנוע בחירת שופט מכוח זכות הווטו (זכות שנוצלה בעבר על-ידי השופטים אשר בהעדרם מדיוני הוועדה הוועדה היא איננה רשאית לפעול).
